איך מיצרים מוצר מנצח? עשייה מתמדת והבנה בעסקים

צילום: דן לב

מי שעשה סיבוב בחנויות העיצוב לקניית מתנות לחגים, סביר שפגשאת המוצרים של OTOTO, בין אם זו צוללת התה או "נסי" המצקת או ה"פולקע" לעשבי תיבול. הסיפור של הסטודיו לעיצוב "אוטוטו" הוא סיפור של חברה שהתחילה בקטן ונבנתה לאט, חדרה לשווקים בעולם ובשנים האחרונות זכתה להכרה והצלחה עולמית עם כמה מהמוצרים.
איך עושים את זה? דני גסנר, מייסד ומעצב החברה, מספר לאתר התעשייה על הקשיים, ההצלחה והחלומות.

איך קמה החברה?
"השותף שלי, אורי סעידי, ואני למדנו ביחד ועוד בלימודים תכננו להקים סטודיו ביחד, לפני כ 11 שנים. ההתחלה הייתה קשה, ביום הייתי בסטודיו ובלילה חילקתי עיתונים. עשינו כל מיני דברים, כמו תערוכות קונספטואליות וקבוצתיות, שירותי עיצוב לחברות מסחריות ו"בקטנה", היינו מייצרים דברים שלנו ומביאים אותם פיסית לחנויות. לא היו אז הרבה חנויות לעיצוב בארץ וגם לא כל הטכנולוגיות היו זמינות עבורנו, אז יצרנו ממה שהיה נגיש. הייתה תקופה, למשל, שעבדנו במפעל קרמיקה נטוש וייצרנו כלים מקרמיקה, מה שהיה מן מגרש משחקים עבורנו. לקח לנו בין שלוש לחמש שנים עד שהביקוש למוצרים שלנו התחיל לגדול והתחלנו לפרוץ לחו"ל, מכאן כבר נפתחו בפנינו אפשרויות חדשות רבות. היו לנו מעט מוצרים להציע, אבל התחלנו ליצר מוצרים בסדרות גדולות, עבדנו עם מפיצים גדולים בעולם והשתתפנו בתערוכות."

עם זאת אף הצלחה לא השתוותה לזו של "נסי", מצקת למרק בצורת המפלצת מלוך נס.

"מאד הפתיע אותנו, כי לא עשינו שום דבר שונה מבדרך כלל. הוצאנו מוצר שכתבו עליו בשני עיתוני עיצוב בולטים ברשת, כמו העיתון האינטרנטי האפינגטון פוסט, ופתאום נהיה באז גדול מאד, הכריזו על נסי כמוצר השנה ובן לילה היו 60 אלף כניסות לאתר בעשר שעות, המון טלפונים, מיילים ודרישה גדולה מאד. זה היה טירוף, כי בדיוק יצאו לחופש בסין ולא היה עם מי לדבר. פשוט ישבנו והסתכלנו על הבלגאן מתהווה, כשכל דקה נכנסים חמישה מיילים חדשים. שכרנו מישהי שכל עבודתה הייתה להתגבר ולענות על כל המיילים, מה שגם  פתח בפנינו המון דברים חדשים. לקח לנו זמן עד שהצלחנו לספק את המוצר לכולם ובינתיים כבר התחילו להופיע חיקויים בשוק."

אז מה עושים?
"זה קשה...לפני הכל אנחנו מעצבים. החוזקה שלנו היא בקריאייטיב, אין לנו מחלקה משפטית, אבל אנחנו עושים כל מה שאפשר מבחינה משפטית כדי לבלום את החיקויים. בעייני הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חיקויים בשוק היא לנסות וליצור מוצרים חדשים שאף אחד לא חשב עליהם."

תאר איך היה התהליך שהוליד את נסי?
"שום דבר עמוק או מורכב- פשוט מתוך הסתכלות על מצקות, על הצורניות שלהן ואיך אפשר להעמיד אותן על השיש. אנחנו אוהבים מוצרים שקשורים באוכל, שהם פונקציונאלים ועם קטע מגניב. אני פשוט חושב שהצלחנו לקלוע פה, שזה פנה ללב של אנשים. אני מאמין שרעיון טוב בא מעשייה, כמו כל יצירה, לפעמים אתה מצליח ולפעמים פחות. זה שריר שצריך לאמן אותו."

איזה מוצר אהוב עליך במיוחד?
"בעיקר הראשונים, שמזכירים לי את תחילת הדרך, כמו צוללת התה והסרדינים (קופסא לאטבי נייר). הילדים הראשונים.."

מה אתה אוהב בעבודתך ומה אתה פחות אוהב?
"את כל הבירוקרטיה, הלוגיסטיקה והפוליטיקה אני פחות אוהב. אנחנו מתעסקים עם המוצר מהרגע הראשון- משלב הרעיון, דרך ההפקה והיצור, האישורים והתקנים, השינוע והלוגיסטיקה וזה גדול, כי זה קורה בכמעט 30 מדינות ויש המון היבטים מורכבים. אני אוהב את שלב הבריינסטורמינג, כשמגיע רעיון מגניב, לראות אותו הופך למוצר. כמו בלימודים.. הכי כיף בלימודים."

איך התחום הזה, של עיצוב מוצר, יכול להיות יותר מוצלח בארץ?
"חסרה תמיכה במעצבים עצמאיים. מאד קשה להתחיל ומענקים וחונכויות היו יכולים מאד לעזור למי שיוצא לדרך. לצערי המדינה לא עושה פה מספיק.
עוד נקודה חשובה היא שלדעתי חובה לשלב לימודי יזמות וכלכלה בלימודי העיצוב. אלו כלים עסקיים שלא נותנים באקדמיה וזה קריטי - לצערי 80 אחוז מהזמן אני מתעסק במסביב ולא בתכנים ובעיצוב."

מה החלום שלך?
"אני מרגיש עוד בתחילת הדרך. החברה היום היא מותג שמוכר בארץ ובנישה מסויימת בעולם. בעייני לא עשינו עוד את הפריצה הגדולה. הייתי רוצה להפוך את החברה למותג כמו מותגי אופנה גדולים, כמו דיזל למשל."

נו, אולי OTOTO  זה יקרה..