ראיון עם הבמאי אלעד מוקדס על סרטו החדש

צילום: אלון פורת

ממסרטת קלטות אל פסטיבל דרום
מהרגע שהגיעה מסרטת הקלטות לביתו של אלעד מוקדס בן העשר ידו אוחזת ברקורד והנקודה האדומה לא מפסיקה להבהב. גם במהלך 17 שנות הישיבה שעשה במצפה ירחו. הווליום היצירתי שלו החל לבצבץ החוצה עם תום לימודיו בבית הספר לקולנוע יהודי ביד בנימין. ממנו יצא עם הסרט העלילתי 'אנו רצים' (36 דק') שמספר – איך לא - על המתח שבין לימוד התלמוד בישיבה לבין השקעה בהפקה קולנועית.

מאז הספיק מוקדס לחבור לאיגוד התסריטאים ("תא הצעירים תוסס ומומלץ בחום!"), איגוד הבמאים ("דרכם זכיתי לייעוץ שפיצח את העריכה") והפורום הדוקומנטרי ("התחרות השנתית היא דבר מטורף"), ליצור סרטים קצרים נוספים ואף להפוך ללקטור פעיל בקרנות קולנוע ולמרצה, אך פסגת יצירתו הנוכחית הולכת להיחשף לראשונה בפסטיבל קולנוע דרום הקרוב, עם השלמתו את התואר השני בקולנוע במכללת ספיר.

'בוא נדבר' (עלילתי, 18 דק') עוקב אחרי אורי, שאוסף בשישי את אחיו החייל לבילוי בים, שם הוא נחרד לגלות ציצית בערמת המדים – שליו החייל חוזר בתשובה. פנצ'ר מתווסף לעצבים, והשמש השוקעת מאלצת את אורי לבחור בין אחיו החדש, שמתכונן לשבות בשממה, לבין הגעה לאימם החולה.
 

פנצ'ר מתגלגל
"ההשראה הראשונית לתסריט הזה התחילה דווקא בתקופה שהייתי מחנך", חוזר איתנו אלעד לתחילת הכתיבה, "במהלך שיחה אישית עם תלמיד בשבילי היישוב – ראינו רכב מפונצ'ר, וסביבו שישה אנשים שחזרו מחתונה מנסים לתקן את התקר".

"הם חיפשו קומפרסור ואני לתומי דחפתי אותם להחליף גלגל. הניסיון לשחרור הברגים גרם לשבירה של 2 מהם, ואחרי החלפה התברר שהגלגל החלופי מפונצ'ר. הרכב היה חייב להגיע בהקדם לירושלים כי התחייבו להחזיר אותו לבעליו, ושם פגשתי לראשונה את עוצמת המכשול התסריטאי שקיים בפנצ'ר".

"כמה שבועות אחר כך התרחשו לי עצמי 2 פנצ'רים, ויכלתי לחוות בגוף ראשון וגם לצלם תמונות השראה מזוויות שונות כדי שיהוו לי עזר בכתיבה".

אתה מצליח גם לחוות את החיים או שכל דבר אצלך הופך לחומר לכתיבה?
"איפה הסתירה? בעיני החוויות שאנחנו פוגשים בחיים הם אחד המפתחות החזקים ליצירה אם לא ה-מפתח. כשיוצר נתקל בפנצ'ר, כל סוג של פנצ'ר - הוא רואה בעצבים האלה חומר לעבודה הבאה שלו. חוץ מהתרפיה שבזה, זה גם עוזר לצלוח קצוות של רגש סוער, פחדים, כעסים וגם שמחה".
התסריט עבר כמה הלבשות לדמויות שונות שנתקלות בדרך, זה התחיל מטרמפיסטים, עבר לבעל שממהר ללידה, עד שהגיע הקורס עם פרופ' ענר פרמינגר, "בקורס עם ענר התמקדנו ביצירת סרטים סביב עשרת הדיברות - מהלך שהתחיל איתו הבמאי הפולני קשישטוף קישלובסקי. כשהתחלנו להעמיק בהתבוננות בדיבר של שמירת שבת - נזכרתי בסיפורים על אנשים שנתקעו בשישי בדרך, ונולדה גירסה של פנצ'ר סביב כניסת שבת, בנסיעה של אבא ובן, והתחנה הסופית הייתה באמת מערכת יחסים בין שני אחים".

(לצפייה בסרטון מאחורי הקלעים - https://youtu.be/dDG68Oqc24o )

היינו כחולמים
"אני מזדהה עם האמירה שענר העלה במהלך הקורס, שקשר בין יוצר לסרט הוא כמו בין אדם לחלום, במובן של נביעה מהתת או העל מודע, שיכולה להתפענח רק למפרע", מוסיף אלעד ומכניס אותנו למבט האישי שלו על הסרט "אני רואה את זה עליי, כמעט בכל צפייה אני מגלה עוד רובד של קשר בין הסיפור לביני, למרות שכל העלילה כולה מומצאת".

מוקדס מוסיף ומספר שאת המטען הרגשי של אח גדול שמצד אחד דואג ורוצה לכוון ולעזור לאחים שתחתיו, ומצד שני מנסה לשמור על המקום הבוחר של הקטנים שכבר גדלו - הוא מכיר מחייו, "אני בכור".
"אני חושב שגם ביחס לאווירה הציבורית שאנחנו בתוכה, יש בסיפור של הסרט הזה הצעה לבחון מעבר ממצב של רתיעה והימנעות מדיאלוג עומק, גם אם הוא יהיה סוער ונוקב, לעמדה שבה כן מתיישבים לפרוק מטענים ולדבר. גם אם לא נשנה את הדעות אחד של השני – אני חושב שזאת הדרך להגיע להכרעות טובות ורגישות יותר".

הכניסה חינמית להקרנות הסרט בפסטיבל קולנוע דרום הקרוב, בהרשמה מראש שתיפתח בקרוב באתר הפסטיבל, 'בוא נדבר' יוקרן בשתי משבצות הקרנה בסינמטק שדרות: בתחרות קולנוע דרום (שלישי, 8.11, 11:00), וברצועת קישלובסקי (חמישי, 10.11, 10:00).

קישור לכרטיסים חינם https://www.sapir.ac.il/productions/3564

(לצפייה בטריילר https://did.li/LetsTalkTra )