ראיון עם מאיה פישר, מפיקת הסרט 'עולה לראש'

צילום: עמית אופק

ביום חמישי יצא לאקרנים הסרט 'עולה לראש' של הבמאי דניאל אדר וערוץ הכיבוד, שהופק על ידי 'גרין פרודקשנס' יחד עם סרטי יונייטד קינג. הסרט מגולל את סיפורם של הרכב הפופ המצליח 'ערוץ הכיבוד', שאמירה אומללה שלהם כנגד הצבא הפכה אותם בן לילה לאויבי המדינה. בניסיון לשקם את שמם, שלושת הכוכבים הכי מפונקים במדינה מתגייסים ללהקת היח"צ- להקה צבאית שמטרתה לעלות את הפופולריות של צה"ל, בפיקודם של שרונה (רותם סלע) וירמי (ערן זרחוביץ').

מה הרקע שלך?
הצטרפתי לגרין פרודקשנס לפני כשמונה שנים, לאחר שסיימתי את לימודיי בבי"ס לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, כאשר במהלך הלימודים, ניהלתי את התחרות הבינלאומית בפסטיבל הסטודנטים. לאחר מכן בגרין, הייתי שותפה בהפקת פרויקטים כמו "פיגומים" (פסטיבל קאן וטורונטו, זוכה הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים), "לשחרר את שולי" (מעל מיליון צופים, שבר שיא צפייה של 20 שנה בקולנוע, והפך לסרט הישראלי השלישי המצליח ביותר בכל הזמנים), "אחד על אחד" (סדרת דרמה לכאן 11 בכיכובו של תומר קפון), "הסיפור שלנו" בכיכובם של לי בירן ואליאנה תדהר ועוד.

איך היה תהליך הפקת הסרט ואיך הקורונה השפיעה על הצילומים?
התחלנו לעבוד על הסרט לפני 4 שנים – כשהחלטנו לנסות ליצור ביחד עם סרטי יונייטד קינג קומדיה ישראלית שתפנה לקהל רחב. פנינו ל'ערוץ הכיבוד' שהכרנו ומאוד אהבנו את הכתיבה שלהם, והחלטנו לייצר סרט שיתבסס על הדמויות שהם יצרו וזכו להצלחה רבה- שקד, אסטמה ולידוי. הצטרפו אלינו בשלב מוקדם דניאל אדר במאי הסרט המוכשר, ושראל פיטרמן עורך התסריט, שליוו את הכתיבה וגרמו להכול להתחבר לפיצ'ר. צילמנו את הסרט בתקופה מורכבת ובשיא הקורונה, אבל היו לנו צוות וקאסט מאוד מגובשים –  והצילומים היו מוצלחים ומאוד מצחיקים. 

איך אתם בוחרים על אילו פרויקטים לעבוד?
מעניינים אותי סיפורים שיש בהם אמת ואהבת אדם, שתופסים את רוח התקופה, ומציעים מבט מקורי וחדש על המציאות. סיפורים שיכולים לחצות, לרגש, להצחיק, ולגעת בקהל רחב. יש אצלנו רוב נשי במחלקה- וזה מורגש מאוד גם בתהליך העבודה, וגם בפרויקטים שאנחנו בוחרות ומפתחות. תמצאו אצלנו פחות סדרות על טנקים, יותר סדרות על אימהות שמשחקות כדורשת, או סרטים כמו "סינמה סבאיא" (שזכה בחביב הקהל וסרט הביכורים בפסטיבל ירושלים, ומועמד עכשיו לפרסי אופיר)- ועוסק בחבורה של נשים יהודיות וערביות עובדות עירייה שלומדות צילום קולנוע. אנו מפיקים תכנים המיועדים לשוק הישראלי והבינלאומי כאחד, כך שאנחנו עובדים גם עם יוצרים וכישרונות חדשים וגם עם יוצרים מנוסים יותר. אנחנו גם יוזמות ומפתחות תוכן בעצמנו.

הפקת גם את "לשחרר את שולי" שהצליח מאוד בקופות, האם ניתן לחזות אם סרט יצליח כך מראש? האם אתם צופים שגם "עולה לראש" יצליח כך? 
"לשחרר את שולי" הצליח בין היתר, כי שלישיית 'מה קשור' אהובים ומוכרים מאוד, כמעט בכל גיל, זה נובע מזה שהם גם בין ההרכבים הקומיים הבודדים שפועלים קרוב ל-30 שנה. בנוסף, הוא יצא בתזמון שבתי הקולנוע החלו להיפתח לאחר הגל הראשון, כך שאנשים קפצו על ההזדמנות לצאת מהבית וללכת לראות סרט בקולנוע. שירותי הסטרימינג אמנם מביאים את הסרט למסך בסלון, אבל מסתבר שאין תחליף לקולנוע כחוויה- ובמקרה של קומדיה, לצאת עם חברים ולצחוק ביחד מכל הבדיחות.
'ערוץ הכיבוד' מבחינה קומית הם קצת יותר נונסנס, הם לא נחשבים ל"מיינסטרים" כמו 'מה קשור', אבל הם מוכשרים ומצחיקים ברמות, וברור שהיה צריך להביא אותם אל המסך הגדול. למזלנו השותפים שלנו- סרטי יונייטד קינג, קרן רבינוביץ' וקשת- האמינו ולקחו את ההימור הזה יחד איתנו. הסרט מורכב מקאסט שלם של קומיקאים, ויחד עם ערן זרחוביץ', רותם סלע, תום יער, ואבי דנגור, יש כאן סרט ישראלי מעולה שאני בטוחה שהקהל יאהב וייהנה ממנו.

הפיילוט ביוזמת המדינה שמנסה למשוך חברות הפקה זרות לישראל באמצעות מענקים והקלות מס- האם זה דוחק את חברות ההפקה המקומיות או שזה דווקא הזדמנות ליצור קשרים ומאפשר להם להתפרנס?
בעיני זה מאפשר הזדמנות ליצור קשרים ויוצר עבודה עבור חברות הפקה ישראליות. משום שהחברות הזרות מחויבות להפיק כאן תכנים בשיתוף עם חברות ההפקה המקומיות. מדובר במשהו שקיים שנים בהרבה מדינות בעולם ומגיע רק עכשיו לישראל, בזכות היוזמה של איגוד המפיקים. לדוגמא, היינו מעורבים בפרויקט שהיה אמור להצטלם בארץ, שהעלילה שלו עוסקת בישראל, וצולם לבסוף במדינה אחרת רק משום שההפקה קבלה סבסוד מהמדינה השנייה ולא מישראל, כך שאני מקווה שהמהלך הזה ימנע פספוסי הפקות כאלו בעתיד.

מה המשמעויות להיעדר הרגולציה על גופי תוכן זרים שמגיעים לישראל (נטפליקס, דיסני וכו') על התעשייה המקומית? איך זה משפיע על התקציב להפקות מקור ולתוכן מקומי?
גופי התוכן הזרים שפועלים בישראל (כמו נטפליקס או דיסני+ שנכנסו החודש), צריכים להיות מחויבים להשקיע בהפקות מקומיות באמצעות רגולציה, אחרת התעשייה כאן תיכחד. יש פער מטורף בין היבול האיכותי של סדרות וסרטים שיוצאים מישראל בשנים האחרונות וזוכים להצלחה בכל העולם, לבין העובדה שהתקציבים רק יורדים, וגופי השידור המקומיים שמחויבים בהשקעה, מאבדים מהכנסותיהם לטובת תאגידים זרים או מקומיים שאינם מחויבים להשקיע בתוכן מקומי. המצב הזה הוא לא ייחודי לישראל- ומדינות רבות כמו צרפת, ספרד, קנדה, פולין, ואוסטרליה- שם אנחנו גם עובדים, כבר מתמודדות בהצלחה עם המצב הזה בכך הן מטילות אחוז מסוים להשקעה של החברות הללו וספקיות האינטרנט בתוכן מקומי. הסדרות והסרטים שאנחנו יוצרים לא רק מספקים פרנסה לאלפי אנשים, אלא גם מבטיחים שנשמור על התרבות הישראלית ועל האפשרות לספר את הסיפורים שלנו.