במיטה עם נורית קידר

צילום: נורית קידר, מתוך התערוכה

"מיטה בשבילי זה הכל: לידה אהבה סקס בדידות חלומות מוות כל החיים. שקט. מיטה זה בית. לא יאומן בכמה מיטות הייתי......
גם ל 5 דקות וגם ל 5 שנים.  כל פעם שאני צריכה להיות 4-5 ימים במקום זר – המיטה במלון הופכת להיות הטריטוריה הכי מוכרת אליה אני משתוקקת בסופו של יום. בסופו של כל מסע. שם אני מסדרת את המחשבות של הנפש. זה המקום שאליו אני רוצה להגיע. זה עולם שלם בשבילי. זה בית הכנסת שלי."

כך כותבת נורית קידר, במאית ומפיקה ותיקה ומוערכת, שמאחוריה סרטים וסדרות דוקומנטריות רבות. בין השאר שימשה כמפיקה בכירה ברשת CNN בירושלים ומפיקה בכירה בשידורי קשת מתחילת שידורי ערוץ 2. בשידורי "קשת" הפיקה קידר סרטים וסדרות דוקומנטריות עם ירון לונדון. בין סרטיה:  "גבול נתן", "חלום לבנון", "אססינו", "אחת בודדת" "מבוזבזים"  (ע"פ ספרו של רון לשם "אם יש גן עדן")  "העיניים של המדינה","שבויה" על מסע החיפושים של קרנית גולדווסר להשבת  אודי בעלה . "בטון",  על מבצע 'עופרת יצוקה'  ועוד ועוד. סרטה "אורי ליפשיץ" זוכה פרס חבר השופטים פסטיבל "אפוס" (2013) סרטה "משפטי חיים" עם הבמאי ירון שני זכה בפרס ון ליר לסרט התיעודי הישראלי הטוב ביותר  פסטיבל ירושלים 2013 . 'משפטי חיים' זכה בפרסים בינלאומיים והוקרן בעשרות פסטיבלים. היא גם כלת פרס 'מפעל חיים' 2014  ליצירותיה הדוקומנטריות מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע.

השבוע, ביום חמישי ה 28.5.2015,  תפתח תערוכה של נורית קידר "מיטה-מיתה-מיטה" בסטודיו שוקי קוק, רח' רוחמה 11 ת"א. זו תערוכה המשלבת תמונה, טקסט, וידאו ומוסיקה.

"נורית, סובבת עולם בעשייתה כבמאית דוקמנטרית, את לילותיה היא עושה בחדרי מלון ומתוך תחושת בטן אינטואיטיבית היא מתעדת את מיטתה בחדרים הללו . היא יוצרת פרקי סיפור, אשר בסופו חובר אל מיתתו של יגאל, בן זוגה..", כותב עליה שוקי קוק, אוצר התערוכה. "מראה מיטה זוגית, עליה ישן אדם אחד, יוצר סיפור על פי דמיונו של הצופה. המפגש, עם מיתתו של יגאל, ההקבלה בין מיטה למיתה, מקבלים צילומיה של נורית  משמעות רגשית, מצבם של השמיכה והכרית מספרים את הלילה שחלף, מגלים לנו את תחושותיה, רצף הצילומים מגיש לנו אמירה מיוחדת של יוצרת רגישה, מעין סינטזה של יומן מסע."

שוחחנו עם נורית קידר ערב פתיחת התערוכה.

מתי נולד פרוייקט המיטות?
"פרויקט המיטות נולד במקריות. כבר שנים אני מתעדת את המיטות בהן אני ישנה תוך כדי מסעותי בעולם בין צילומי סרטים ובין אם זה בפסטיבלי קולנוע וטלוויזיה. אולי הושפעתי מהאמנית סופי קאל, אולי כי יש אנשים שמצלמים בניינים ואני הולכת אל האישי שלי."

האם זה משהו שידעת שיהיה לתערוכה ביום מהימים?
"אף פעם לא תיכננתי תערוכה. הכל נוצר במקריות, תוך כדי צילום מיתתו של בן זוגי ראו כמה אמנים חברים את התמונות ושוקי קוק הציע לעשות תערוכה."

איך מוצאים את הפניות (גם מבחינת זמן וגם הנפשית) לעסוק וליצור משהו לגמרי אישי שלך כשאת נמצאת בתוך עשייה של סרט?
"התהליך שעברתי בצילום תמונות המיטות אינו דומה לעשיית סרטים שהוא תהליך ארוך, מורכב, מתחבט. היום, ערב התערוכה, אני מאד נרגשת מאחר וזו לי חוויה ראשונית. לתמונות, שהן אישיות, נוספו טקסטים מאד אישיים שנכתבו  מתוך החוויה העמוקה בעשיית הסרטים. הטקסטים בליווי התמונות בליווי וידאו ארט ופס הקול שמלווה אותי שנים, הכל יחד יוצר מיצג אישי שעבורי הוא נגיעה עמוקה."

את עוסקת בסרטייך בסוגיות מאד מורכבות בחברה הישראלית ופה פתאום משהו הכי אישי שיש- המיטה שלך. איך עושים את המעבר הזה?
"המיטה אינה דומה לבעיות אותן הצגתי בסרטי. בסרט 'בטון' צילמתי מיטה סתורה שעליה התגלגלו ספרים, סיגריות, נעליים צבאיות. צילומי המיטה באו להדגיש בצורה אבסטרקטית את הגעגועים של החיילים למיטה האישית שלהם...  אולי גם שלי לשלי."

מהן התחושות שלך ערב פתיחת התערוכה? האם זה כמו לפני סרט שיוצא או שהפעם מדובר בהתרגשות אחרת לגמרי?
"ההתרגשות לקראת התערוכה מאד דומה לתחושותי ערב פרמיירה של סרט שלי. החשיפה האישית דומה במהותה לחשיפה האישית בסרטים שלי. גם בסרטים שלי יש חשיפה אישית בויזואליה שהיא הופכת לעוד מימד סיפורי. ברור שאני מתרגשת לבקורת של האנשים שיבואו לתערוכה."

מהי מיטת חלומותייך?
"אין לי מיטת חלומות. כל מיטה היא הסיפור האישי הפרטי שלי. כל קמט בסדין, בכרית, בשמיכה הוא סיפור בלי מילים. כל אחד והמילים שלו."

מיטה-מיתה-מיטה
סטודיו שוקי קוק, רח' רוחמה 11 ת"א
פתיחה: 28.5.15    נעילה: 25.6.15