באתם לשחק או לעבוד?
צילום: ניר מירצקי
גם נועם אבטה לא החל את דרכו כמתכנת או מעצב של משחקים, הוא דווקא למד במחלקה לאנימציה ב"בצלאל". לאחר הלימודים עבד אבטה עם יובל מרקוביץ כמנהל המוצר של מיזם האינטרנט ANIBOOM, מיזם אנימציה שגייס כ-15 מיליון דולר. לאחר כשנתיים הקימו אבטה ומרקוביץ את NITAKO, סטודיו עצמאי למשחקי קז'ואל מובייל. רבים ממשחקי החברה, כמו MOVE הגיעו למקומות גבוהים מאד בטבלאות של אפל וגוגל וזכו למיליוני הורדות. אז איך עושים את המעבר? נועם אבטה, שמלמד היום בשנקר במסלול משחקי מחשב, ירצה גם בסדנה מיוחדת ליוצרי טלוויזיה וקולנוע שמעוניינים להשתלב בתעשיית המשחקים. שוחחנו איתו.
אילו יתרונות יש למי שלמד תסריטאות או בימוי ורוצה לעסוק במשחקים על פני מועמדים אחרים?
משחק בבסיסו הואו כלי ליצירת חוויה מאתגרת ומהנה. ככזה יש לו הרבה במשותף עם בימוי, כתיבה ושאר מקצועות הקולנוע שגם הם מעצבים חוויה אצל הצופה. ההבדל העיקרי בין השניים הוא היכולת של משחקים לתת כלים לשחקן על מנת להשפיע במידת מה על ההתרחשויות. בפועל, בשל ההבדל הזה, התהליך של יצירת משחקים מערב גם שיטות עבודה הלקוחות מעולמות אחרים כמו עולם התוכנה. לדוגמא, סבבים רבים של בדיקה על משתמשים, הסקת מסקנות ושיפור איטי. עם זאת, מי שמגיע מתחום כמו קולנוע צריך להיות כבר "משופשף" ביצירתן של חויות מעניינות ולכן סביר שתהיה לו נקודת פתיחה טובה יותר.
מהו החלק של התסריט או הבימוי ביצירת משחק?
ברוב המשחקים היום יש אלמנט כלשהו של סיפור, או לפחות עולם סיפורי ותימה. ההבדלים יכולים להיות עצומים בין משחק כמו GTA שבנוי על תסריט ארוך ומסועף עם נפח עצום של סצנות קולנועיות, ולבין משחק CASUAL כמו ANGRYBIRDS שבו מספר מועט של איורי קומיקס מעבירים את הסיפור כולו. אם מדברים על התעשיה בארץ, אפשר לומר שהיא מבוססת בעיקר על הסוג השני והפשוט יותר של משחקים. עם זאת, ליצירת עולם משחק מרתק יש חשיבות עצומה בהרבה משחקים ויכולת כתיבה ובימוי ללא ספק עוזרות כאן.
אלו כלים כדאי לאנשי קולנוע וטלוויזיה ללמוד על מנת לעשות הסבה כזו?
מבחינת העיצוב של חווית המשחק, לאו דווקא בצד האסתטי שלה, צריך להבין את מערכת החוקים שמייצרת את החויה. צריך להכיר את התהליך - משלב הרעיון, דרך בדיקות ושיפורים ועד שלב הליטוש הסופי של משחק. לגבי כלים שכדאי ללמוד, העמקת הידע העיצובי ע"י קריאת ספרות בתחום או הרשמה למסלול לימודי מומלצת בחום, אבל בסופו של דבר מה שחשוב הוא להתנסות גם בעשייה ולכן כדאי מאד לרכוש ידע גם בתכנות או לעבוד עם מישהו שיש לו את הידע הזה. יש היום לא מעט מנועים חזקים כמו UNITY שנגישים לכל מפתח ומתאימים גם לפיתוח של משחקים גדולים, וגם לא מעט כלים חובבניים יותר כמו GAMEMAKER ו- COSNSTRUCT2 שיכולים להתאים למי שרוצה לבדוק רעיונות עיצוביים פשוטים בסביבה שמקלה על עבודת התכנות.
האם צריך להיות בעלי אוריינטציה טכנולוגית?
אני חושב שצריך מידה כלשהי של אוריינטציה טכנולוגית. יש כמובן מעצבים שלא יודעים לכתוב קוד כלל, אבל היכולת לבדוק רעיונות באופן עצמאי עוזרת מאד.
לאור מיעוט ההיצע של עבודות בתחום הטלוויזיה והקולנוע, איך נראית תעשיית המשחקים בארץ?
אנחנו בNITAKO מצליחים להתפרנס כסטודיו עצמאי שמפתח משחקים מקוריים בצוות קטן וקבוע. הענף נמצא בפריחה עולמית ולכן יש יותר הזדמנויות היום לפרוץ כעצמאי אך התחרות גם היא נהייתה קשה יותר מבעבר. מכיון שאני לא מעסיק עובדים אלא עובד עם שותפים אני לא מתמצא בפרטי הפרטים של תנאי השכר בענף, אבל אני יודע שבמקביל לפריחה העולמית יש גם בישראל חברות שמצליחות מאד ומחפשות אנשים מוכשרים ולכן מי שיהיה טוב יוכל להשתלב בשוק. רבים מאלו שלמדו אצלי בשנקר ועבדו ברצינות מצאו עבודות מעניינות עם סיום הלימודים.