ייצוג לוקה בחסר, מודעות גוברת

צילום: לוגו

בזמן האחרון התרגלנו למשפט "זאת הייתה שנה של נשים בקולנוע". האמנם? לרגל יום האשה הבינלאומי יערך באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא "פרספקטיבה פמיניסטית על הקולנוע הישראלי העכשווי". בין המשתתפות בכנס תהיה ליאור אלפנט , עורכת סרטים תיעודיים שהשתתפו בפסטיבלים ברחבי העולם, מלמדת קולנוע בתיכון "אלון" ברמת השרון, מבקרת קולנוע באתר המבקרות ופעילה בפורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל . היא פחות מתרשמת.

מה מצב הנשים בארץ בראי הקולנוע, ערב יום האשה הבינלאומי?
ערב יום האישה הבינלאומי, מצבן של הנשים בתעשיית הקולנוע אינו מזהיר. ישנה אפלייה יומיומית בתעשייה כולה, לא רק בבמאיות, אלא גם בעוסקות במלאכה בדרכים אחרות. עד היום רק אישה אחת זכתה באוסקר ונשים כמעט ולא מועמדות. בין הסרטים שיצאו לאקרנים בארץ בשנת 2014, רק 17 בוימו על ידי נשים, וחלקן ביימו אותם עם גברים. כך שיש עוד לאן ללכת.

דווקא יש תחושה שזו הייתה שנה של נשים בקולנוע בארץ. האם את מרגישה שינוי?
לפעמים נדמה לנו שזו היתה שנה של נשים, אבל אם אנחנו מסתכלות לאורך השנים, רואים שזה לא באמת "בום" של קולנוע של נשים, אלא שהיו כבר שנים כאלה. השנה היו יותר במאיות, אבל לא בהרבה. יש תחושה של שינוי והיא נובעת אולי מהמודעות הגוברת בנושא ולאו דווקא משינוי אמיתי בשטח. בתכל'ס - הרוב נשאר גברי ומספר הסרטים של נשים לא עלה בהרבה. מה שתרם מאד להעלאת המודעות ואולי לתחושה שיש שינוי אמיתי היא ההצלחה הקופתית המסחררת של סרטים של נשים כמו "גט" ו"אפס ביחסי אנוש".

אתר "המבקרות" הוקם מתוך ההבנה שמבקרות נותנות ציונים טובים יותר לסרטי נשים ממבקרים גברים? כלומר לפני שאני הולכת לסרט כדאי שאבדוק את מין המבקר?
לא, זה לא מדוייק. נשים לאו דווקא נותנות ציונים גבוהים יותר לסרטי נשים, אבל ההסתכלות היא אחרת. למשל "ההיא שחוזרת הביתה" התקבל באהדה רבה בקרב נשים, אך בקרב גברים מאד לא. לעומת זאת את "אפס ביחסי אנוש" אהבו גם נשים וגם גברים. האתר הוקם מתוך הבנה שחסרות מבקרות קולנוע. פשוט אין אותן. יש הרבה מבקרות קולנוע בארץ, אבל רק אחת או שתיים מקבלות מקום בטבלאות של המבקרים. הנשים לא משתתפות בשיח, לא מדברות על קולנוע. הקול הזה, שמהווה 50% מהאוכלוסייה, חייב להישמע. גברים עושים סרטים, גברים מדברים עליהם וקובעים מה הם רוצים לראות. סרט על לידה למשל, לאו דווקא יעניין אותם. למה שהסיפורים שלנו לא יהיו בתוך השיח הזה, בתוך התרבות הזו? הרי השיח על הקולנוע של היום יבנה את הקולנוע של מחר.

איך מתקבלים בארץ סרטים "פמיניסטים"?
קשה לומר איך מתקבלים סרטים "פמינסטיים" בארץ, קודם כל כי אין מספיק עשייה כזו וגם כי מה שאני תופסת כפמיניסטי, אחרות לא תמיד תופסות כך וההיפך. אני מקווה שעם הזמן ייעשו יותר סרטים פמינסטיים במובהק, ויהיה קל יותר לענות.

אז מהו סרט פמיניסטי בעינייך?
סרט פמיניסטי בשבילי זה סרט שקודם כל יש בו יצוג הולם לנשים. סרט שיש בו נשים והסיפור שלהן הוא חלק עיקרי בסרט, גם אם זה לא סיפור של הצלחה. לא חייבים לכתוב איירין ברוקוביץ', אבל יש מעט מאד גיבורות ומעט מאד גיבורות חיוביות. במכון ג'ינה דיוויס בדקו שוטים של קהל בכל מיני סרטים וגילו שבכל שוט של קהל יש 17% נשים, למרות שאנחנו 50% מהאוכלוסיה. גם בצילומי רחוב רואים את זה. לא יכול להיות שמישהו הולך ברחוב ויש רק גברים ברחוב.

מהו מבחן בכדל?
מבחן בכדל הוא לא מבחן שקובע אם סרט פמיניסטי או לא, הוא רק קובע את הייצוג הנשי בו. הוא שואל שלוש שאלות: האם יש יותר מאישה אחת בסרט? האם יש לנשים האלו שמות? והאם הן מדברות אחת עם השנייה על משהו חוץ מעל גברים?

המבחן עורר דיון אם הוא מדד אמין, אך החשיבות שלו היא בעיקר בהעלאת המודעות. מה ניתן עוד לעשות כדי להעלות את המודעות?
החשיבות של המבחן, כאמור, הוא לא בפמיניזם, אלא באמת בהעלאת המודעות לייצוג. מה שניתן לעשות בנושא הוא קודם כל לכתוב תסריטים עם עוד דמויות של נשים, שיהיו להן שמות וידברו אחת עם השניה לא רק על גברים. דבר נוסף - לדבר על זה שזה לא קיים, להציף את הנושא כמה שאפשר ולהבין שזה מאד משונה שאנחנו אמנם יותר מחצי מהאוכלוסייה, אבל הייצוג שלנו רחוק מלהיות מספק.

את תדברי ביום האישה הבינלאומי באוניברסיטת תל אביב על הסרט "ההיא שחוזרת הביתה" של מיה דרייפוס. למה בחרת דווקא את הסרט הזה?
הסרט הזה הוא אחת הסיבות שהקמנו את טבלת המבקרות. אני מאד אוהבת את הסרט הזה ואני חושבת שהוא לא זכה למקום הראוי בשיח הקולנוע בארץ. כבר בכותרת שלו הוא סרט שמכניס את הנשים לתוך הסיפור, כי תמיד זה הגבר שחוזר הביתה. הסרט הזה יצא לפני "0 ביחסי אנוש" ו"גט", שגם בהם יש שתי גיבורות חזקות ודומיננטיות, אבל "ההיא שחוזרת הביתה" פתח בעצם את הגל הנשי הזה. זה מדהים מבחינתי ששנת 2013 נפתחה ב"זאת שחוזרת הביתה" ונגמרה בזאת שיוצאת ממנו ("גט").

"פרספקטיבה פמיניסטית על הקולנוע הישראלי העכשווי". יום חמישי 12.3 מ 13:30 באולם 001 וב, אוניברסיטת תל אביב. הכניסה חופשית.