עיצוב תאורה - שילוב של אומנות וחידושים טכנולוגיים

צילום: רונן אקרמן
רונן נג'ר הוא ממעצבי התאורה העסוקים בארץ. אם זה בתיאטרון, במופעים של אומנים כמו עיברי לידר, אייל גולן, ריטה, ועוד, בטלוויזיה בתכניות רבות (ביניהן ה"כוכב הבא" ו"נולד לרקוד") ובימים אלה הוא מסיים את הפרוייקט המורכב של תאורת הפסטיגל. שוחחנו עם רונן נג'ר על תהליך עיצוב התאורה, הדרישות המשתנות וההשפעה שיש לתאורה על התוכן.
איך מנהל התהליך של עיצוב תאורה בתכניות טלוויזיה?
"התהליך מתחיל ברגע שמקבלים אור ירוק על רעיון או תכנית, בפגישות קריאייטיב של ההפקה. בפגישות האלה מנסים לפצח את הפורמט הספציפי מכל ההיבטים: מהלך הפורמט, תפאורה, קהל אם יש או אין וגם תאורה - האם התאורה היא חלק מהפורמט או לא. למשל ב"כוכב הבא" התאורה היא חלק מהפורמט, גם ב"אקס פקטור" יש לתאורה אמירה, אבל בתכניות אירוח למשל, התאורה היא יותר פונקציונלית.
בתכנית כמו ה"כוכב הבא" עיצוב התאורה הוא תהליך ארוך ששותפים בו עורך התכנית, הבמאי, מעצב התפאורה, מעצב הווידאו ומעצב התאורה. בכל שלב או חלק של התכנית יש שינוי בכל ההיבטים האלה. אם הוחלט שיש מסך שעולה אז צריך לפצח איך נראה המסך הזה, מהי הצורה שלו, איך הוא עולה, האם התאורה מעליו או מתחתיו, מהן ההשלכות על הבמה ועל אופן הצילום."
האם התאורה יכולה להשפיע גם על התוכן?
"יש לתאורה השפעה רבה על התוכן. ב"כוכב הבא" למשל, התאורה היא חלק מהפורמט. השלב של האודישנים, לדוגמה, הוא שלב נתון, שבו המתמודד עומד במקום מסויים וסביבו קורים כל מיני אלמנטים של וידאו, תפאורה ותאורה. בתחילת האודישן הקרניים מתכנסות באור מסויים ובצבע מסויים לנקודה בה עומד המתמודד. הכל חשוך וקטן יותר וזה יוצר דרמה ולחץ. המתמודד סגור בסוג של תא ולא רואה את התגובות. מצד שני, הקהל באולפן ובבית כן רואה אותו. ברגע שהמתמודד הצליח להרים את המסך הכל מתחיל להיות מואר, חם, נוצץ, שמח ומבריק. התאורה מעניקה לו את התהילה שלה קיווה."
איך עיצוב תאורה בטלוויזיה שונה מבמופעים כמו הפסטיגל?
"כל מה שקורה בברודקאסט זה תאורה אחרת לגמרי. פה מדובר בהופעה על במה ולקהל בבית אין חשיבות. הקהל החשוב נמצא באולם ולכן כל ההתייחסות היא אחרת. זה יותר כמו תאטרון, מחזמר. הפסטיגל הוא גם הופעה ב 360 מעלות. זו במה עגולה ולכן אלמנט התאורה הוא מסובך- מצד אחד צריך להאיר את כל הבמה ומצד שני לשרת את העלילה וליצור תחושה של "מקום" מוגדר.
בפסטיגל ישנו צוות הקמה גדול, של כ 15 עובדים שמרכיבים את התאורה. מכיוון שזה מופע שזז בין ירושלים, תל אביב וחיפה צוות ההקמה צריך להיות מסוגל לפרק את המערכת תוך לילה ולהרכיב אותה מחדש, כי למחרת בצהריים יש הצגות והמערכת צריכה להיות מוכנה. זה טירוף. בטלוויזיה הצוות קטן יותר, בין 6-8 אנשי תאורה, תלוי במורכבות."

איך השתנו הדרישות לתאורה עם השנים?
"הדרישות והעבודה השתנו ומשתנות כל הזמן כי המערכות הופכות טכנולוגיות יותר משנה לשנה. תדירות החידושים הטכנולוגים של הפנסים עולה כל הזמן, כל עולם פנסי הלד פורץ וגודל. (הלד היא טכנולוגיה שבה מקור האור צורך הרבה פחות חשמל, הפנסים הופכים קטנים וקלים, כך שכל הזמן יש אפשרויות חדשות להשתמש בהם). מצד אחד יש כל הזמן עידכונים, חידושים ואפשרויות חדשות ומצד שני עיצוב התאורה עצמו לא קשור דווקא להתחדשות הטכנולוגית. זו יצירה שמשתנה בהתאם לדרישות. כמו בציור, האמן יחפש חומרים חדשים, אבל תמיד יחזור גם לחומרים הבסיסיים, כמו פחם. באומנות משתמשים בחידושים, אבל גם בכל מה שכבר קיים."
לאן הולך התחום הזה בעתיד?
"זו שאלה מורכבת כי יש את עניין ההפקה והתקציב. משנה לשנה קשה יותר בגלל הגבלות של תקציב וזאת למרות שהיצירה בארץ מדהימה. אני חושב שיגיע דור שיהיה הרבה יותר טכנולוגי, אינטרנטי ומהיר והשוק יגדל מבחינת מעצבים ויוצרים. מבחינת היצירה, היא תהיה ללא גבולות כי התחום מאד טכנולוגי וממוחשב, הכל נגיש וזמין יותר. היום אפשר למדל ולעשות הדמיות בבית. אני צופה פריחה, התחום הזה לא ידעך."
איך הגעת לתחום התאורה?
"התחלתי בגיל 15, עבדתי בחברת הגברה ותאורה בחולון. פעם ענף התאורה היה הרבה פחות אטרקטיבי, הסאונדמן היה האיש החשוב והתאורה הייתה מן פשרה כזו. אותי תאורה תמיד עניינה ואני תמיד רציתי להתעסק עם תאורה, משם זה התפתח. מעולם לא למדתי עיצוב, עברתי רק קורסים והשתלמויות טכנולוגיות. היום יש לי את החברה שלי, יש לי שלושה עובדים קבועים ועוד ארבעה פרילנסים. אלה אנשים טובים וחשובים. כולם מכירים את השפה שלי, את העבודות שלי ואת הדרישות שלי וזה חשוב מאד כי אני לא יכול להיות נוכח כל הזמן בכל ההופעות והפרוייקטים שאני עושה."
מה החלום שלך?
"אני חושב שהחלום שלי הוא ברמה הבינלאומית, לעצב תאורה לאומן שאני אוהב. הופעה של פרינס, למשל, שהוא אומן שמדבר אלי מבחינת גירוי אומנותי."





