גם מי שמשחק קנדי קראש הוא גיימר
צילום: DFC
ביום חמישי, ה 4 בדצמבר יפתח הכנס ה השנתי של עמותת GameIS ולחברי אתר התעשייה.קום יש הנחה מיוחדת!
כבר מזמן לא מדובר בחנונים בני עשרה שמשחקים בקונסולות כל היום. הגיל הממוצע של שחקנים בימנו הוא 31 וגם חלקן של הנשים לא מבוטל. מצד אחד מספר השחקנים גדל בהתמדה ומצד שני התעשייה מתפתחת ומתחדשת ללא הרף וגם כאן אנחנו על המפה הרבה מכפי גודלנו בעולם.
אוהד ברזילאי פעיל בתעשיית המשחקים למעלה מעשור. את סטודיו המשחקים הראשון שלו הקים עם חבר מהאוניברסיטה ומאז הוא מפתח ומעצב משחקים גם מקוריים וגם עבור מותגים. עוד ברקורד שלו, בין השאר, המנכ"ל מייטופיה, ממיסדי התכנית לפיתוח משחקים בבית ברל, מנטור בתכנית לפיתוח משחקים במרכז הבינתחומי ואם נעשה קצת ניים דרופינג, הוא גם עבד עם DreamWorks , Endemol, Lionsgate ו וShowTime. שוחחנו איתו על מצב תעשיית המשחקים בארץ, הכנס הקרוב ואיך אפשר לשים רגל במכרה הזהב הזה.
מהו סדר הגודל של תעשיית המשחקים בארץ?
"התעשייה בארץ מעסיקה אלפי עובדים ואפילו יותר מזה אם מחשיבים את כל החברות שנותנות שירותים לחברות משחקים בארץ ובחו"ל. יש לנו חברות משחקים גדולות בארץ שחלקן אפילו מחזיקות סניפים בחו"ל, כמו פלייטיקה, פלאריום וטאבטייל. כל אחת מהחברות האלו נוגעת בז'אנר שונה של משחקים, כך שהתעשייה בארץ מאוד מגוונת מהבחינה הזאת. לפי הרישום של עמותת GameIS יש 60 חברות פיתוח משחקים שעוסקות בזה באופן ישיר ועוד כמה מאות חברות שעוסקות באספקת שרותים ספציפיים לתעשייה.
התעשייה גם גדלה בקצב מרשים. דוגמא מצויינת היא הקפיצה בכמות המשתתפים בכנס השנתי לאורך השנים. ב2012 הגיעו כ 500 איש לכנס, שנה שעברה הגיעו כ 750 והשנה אנחנו מעריכים שנעבור אפילו את המספר הזה."
למרות גודלה הקטן יחסית, תעשיית המשחקים בארץ תופסת מקום של כבוד בעולם, איך זה בא לידי ביטוי?
"ישראל היא בהחלט הרבה יותר משמעותית בתעשייה העולמית יחסית לגודלה. קהילת המפתחים פה מאוד חזקה וגודלת כל הזמן.
לדוגמא, באירוע Global Game Jam – ההאקטון הכי גדול בעולם למשחקי מחשב שמתרחש פעם בשנה במוקדים בכל העולם, ובו מפתחי משחקים (חובבים ומקצוענים כאחד) נאספים במקום כלשהו, מקבלים נושא וצריכים לפתח משחק בתוך 48 שעות (סופ"ש). שנה שעברה ישראל היתה המדינה עם כמות המשתתפים הגדולה ביותר בעולם (4 מוקדים, 487 משתתפים באתר התל אביבי לבדו) וגם עם כמות המשחקים שהוגשו הייתה הגדולה ביותר בעולם (כ-40 משחקים) – למרות שבארץ האירוע קצר מבשאר המקומות (יום ראשון אינו סופ"ש פה).
התעשייה חזקה לא רק ברמת הקהילה אלה גם בעולם העסקי. יש לנו את פלאריום, שמפתחת משחקי אסטרטגיה על פייסבוק ומובייל, והיא החברה השניה בגודלה בעולם בתחום הפייסבוק. פלייטיקה היא, ללא עוררין, חברת משחקי הסושיאל קזינו הגדולה ביותר בעולם ואפילו רכשה כבר חברות משחקים אחרות בעולם ובארץ. וטאבטייל, שמפתחת בעיקר משחקים לגילאים צעירים, הגיעה לאחרונה לרשימת עשר מפיצות המשחקים הגדולות בעולם מבחינת כמות שחקנים. חברות קטנות יותר, כמו סיידקיק, אולי לא מעסיקות מאות עובדים אבל נמצאות ממש בחוד החנית של הטכנולוגיה. סיידקיק למשל, מפתחת בשנה האחרונה משחקים למציאות מדומה על מכשירים כמו הOCULUS RIFT ובואו לא נשכח את פריים סנס שפיתחה את הקינקט, שהפך לטכנולוגיה הבסיסית עם האקס-בוקס ושנרכשה על ידי לא אחרת מחברת אפל."
איפה אתה רואה את תעשיית הגיימינג הישראלית בעוד 5 שנים?
"אני חושב שאנחנו נהיה עוד הרבה יותר דומיננטיים ממה שאנחנו כרגע. התעשייה העולמית במגמה של גדילה משמעותית וצפויה להגיע ל 100 ביליון דולר עד 2017. הגורם הכי משמעותי בגדילה הזאת הם משחקי המובייל והטאבלט וזה בדיוק המקום שישראל מאוד חזקה בו. התחלנו בתחום הזה מוקדם יחסית, כי לחברות פה לא היה מספיק משאבים להתחרות במשחקי הענק לקונסולות שעלו הון תועפות פר משחק ורכשנו המון ניסיון. עכשיו, כשהחברות האלו פונות בעצמן לשוק משחקי המובייל, אנחנו מוצאים את עצמנו בעמדה מצוינת ואני חושב שהמגמה הזאת רק תדחוף את ישראל להיות יותר דומיננטית בשנים הבאות."
איך יכולים אנשי קולנוע, טלוויזיה ואינטרנט להיכנס לתעשייה הזו?
"אני חושב שתעשיית המשחקים יכולה רק להרוויח מכניסה של אנשי תוכן חזקים יותר מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. רוב מעצבי המשחקים שצמחו בתעשייה עצמה התמחו במכאניקה של משחקים, אבל יש לנו עוד מה ללמוד בצד של פיתוח נרטיב – בדיוק הצד החזק של הקולנוע והטלוויזיה. ככל שהתעשייה מתקדמת אנחנו רואים השקעה גדולה יותר במשחקים ונרטיב הופך להרבה יותר חשוב.
אני ממליץ בחום לכולם לנסות את המשחק The Last Of Us שמחבר משחק ונרטיב בצורה נהדרת. אם לא לשחק בו בעצמכם (הכי טוב) לפחות תחפשו ביוטיוב ותצפו בו.
ברמה הפרקטית, קולנוענים צריכים קודם כל להבין שאנחנו נמצאים בתחומים מאוד דומים אבל שונים בנקודה אחת מהותית. תעשיית המשחקים היא גם ענף בתעשיית הבידור וגם אנחנו עובדים קשה בכדי לייצר את ה"קסם" הזה שמעביר את הצופה/שחקן חוויה כלשהי. בשני התחומים יש את האלמנטים הטכניים שאמורים לשרת את הדבר העיקרי – התוכן – ובשני המקרים היוצרים צריכים לשלוט היטב גם בכלים וגם בתוכן.
אבל במשחקים יש אלמנט אחד בודד שטורף את התמונה – אינטראקטיביות. זה משנה את סוג הרגשות שניתן להעביר וזה מעביר במידה רבה את השליטה מהיוצר ל"צופה". יש צורך "להנדס" את התנהגות השחקן כי הוא כבר לא צופה פאסיבי. יוצרים שמוכנים לעשות את הצעד הזה ולהרחיב את סט היכולות שלהם לספר סיפור או להעביר אנשים חוויה ימצאו את עולם המשחקים כמגרש משחקים מאוד מסעיר, גם אם לא קל ללמידה בהתחלה.
לגבי כניסה לתעשייה, אני חושב שיש לא מעט חברות שמחפשות מעצבים שיכולים לספק גם נרטיב חזק או מעצבים שיכולים גם לעשות מכניקות חזקות וגם לכתוב נרטיב. שיחה עם מישהו מהחברות האלו או הגעה אליהן אחרי לימוד של הצד היותר משחקי יכול בהחלט להיות אטרקטיבי.
כמובן, מי שיגיע לכנס השנה יוכל גם לדבר אם אנשים בתעשייה ובחברות השונות ולראות מה האופציות בשוק כרגע ברמה המידית."
אילו נושאים מעניינים יהיו בכנס
"אני חושב שהכנס השנה נוגע במגוון נושאים מאוד רחב. לגבי משחקים עתירי נארטיב, יש הרצאה שמעביר מעצב המשחקים הראשי של סידרת אססין קריד, אחת הסדרות הכי מוצלחות בתעשייה כבר שנים. אותו מעצב גם אחראי על משחק Ghost Recon, משחק מסידרת המשחקים המבוססים על הדמוניות של ספרי טום קלאנסי, כך שהנגיעה לעיצוב דמויות ונרטיב יכולה להיות מאוד מעניינת.
יהיו גם הרצאות על נשים שחקניות (שחקניות "גיימריות"), פאנל על פיתוח משחקי אסטרטגיה, פאנל על פיתוח משחקים במגזר הערבי, והרצאות על אלמנטים שונים במשחקים שלדעתי יהיו מעניינות מעבר לאספקט הטכני שלהן. אני בטוח שכל מי שיסתכל על התוכניה של הכנס ימצא נושאים שמעניינים אותו."
מהו הדבר שהכי מושך אותך בתחום?
"אני הכי מרותק מהדרך שבה אנשים מתקשרים עם עולם המשחק ועם שחקנים אחרים. הדינמיקות שנוצרות וכיצד אני, כמעצב משחקים, יכול להשפיע על הדינמיקות האלו ולהעביר את השחקנים חוויה משמעותית. זה יכול להיות משחק פשוט שרק "מנקה" את הראש, או משחק מורכב שמצריך תיכנון מדוקדק קדימה, אבל בכל משחק כזה מרתק אותי לראות איך השחקנים מתנהגים ואילו דפוסי התנהגות נוצרים כשהרבה אנשים נזרקים למסלול דומה.
בסופו של דבר, מבחינתי, מה שהכי מעניין אותי במשחקים זה האנשים שמשחקים בהם."
האם צריך להיות גיימר רציני כדי להצליח התעשייה הזו או שזה משהו שניתן ללמוד תוך כדי?
"האם צריך לראות כל סרט שיצא כמה פעמים בשביל להיות קולנוען מצליח? אני לא חושב שצריך להיות גיימר כבד כי יש הבדל ביוצר של תוכן וצרכן של תוכן, אבל אין ספק שצריך לשחק משחקים בשביל להיות מעצב טוב.
מלבד לשחק סתם בשביל הכיף, אני חושב שמעצב טוב צריך לשחק גם משחקים שהם לא מהז'אנר הרגיל לו. צריך להכיר משחקים של מפתחים אחרים, בעיקר את המוצלחים שבהם בשביל לראות דרכי הבעה חדשות, מכניקות משחק שונות, להרגיש את החוויה.
אני גם חושב שאחד התפקידים הכי חשובים של מעצב משחקים הוא לחבר את השחקנים ואת צוות הפיתוח לעולם התרבותי שהמשחק הוא חלק ממנו. אם אתה ממקם משחק בתקופה היסטורית אתה חייב לקרא עליה ולהביא אותה לתוך המשחק בצורה נכונה. אותו דבר עם כל ההקשרים התרבותיים שהם חלק מהעולם של השחקן – כולל משחקים אחרים. אם אתה מכין משחק מז'אנר מסויים אתה חייב להכיר טוב את המשחקים האחרים שאותם שחקנים שיחקו/משחקים. גם בשביל אלמנטים טכניים כמו מהו ממשק המשתמש הנוח ביותר עבורם ועד הקשרים לנרטיב והמכניקה של המשחקים האלו.
לגבי המושג גיימר, ברמה האישית אני חושב שהמושג הזה כבר ארכאי ורוקן מתוכן. בעבר ההגדרה היתה מכוונת לצעירים בגילאי עשרה שמשחקים בקונסולות כמה שעות כל יום. היום כל ההגדרות האלו חסרות משמעות. הגיל הממוצע של שחקנים בימנו הוא 31. לא 16 ואפילו לא 20, הרבה מהם אבות צעירים. בנוסף, גם הדומיננטיות המוחלטת של המין הגברי כשחקני מחשב היא כבר נחלת העבר. הרבה יותר נשים משחקות היום בכל הפלטפורמות, ובחלקן הם אפילו הרוב. אז מי גיימר, מישהו שמשחק רק משחקי יריות על קונסולות? ומי שמשחק 4 שעות ביום קנדי קראש הוא לא גיימר? ההגדרות האלו הן נחלת העבר וימשיכו להיטשטש.
בקיצור, לא צריך להיות "גיימר" בשביל להכנס לעולם הזה ולא צריך להפוך לאחד כזה כשאתה כבר בתוכו, אבל עדיין צריך לשחק הרבה משחקים בשביל להיות מעצב טוב (ושלא תצפו לאיזו סימפטיה ממישהו על זה...)."
קוד הנחה לקוראי התעשייה: TAA14