פגשנו לראיון את העיתונאית הדיגיטלית לירון שמם, שתנחה את כנס תעשיה ללא גבולות2

צילום: בני בכר
איך הגעת לעיתונות?
התחלתי את דרכי בשנת 1996 בעיתון "כל העיר" בירושלים. היה טור עדכונים על בתי ספר בירושלים שכתב אורי בלאו ולמעשה אני הייתי מקור שלו, הייתי מספקת לו סיפורים טובים. באיזשהו שלב הוא הציע לי להחליף אותו. זה היה כמו חלום, היה שם טלפון חינם, סנדוויצ'ים של ארומה, הייתי מוקפת באנשים מוכשרים ועוד שילמו לי על זה! מאז המשכתי און אנד אוף בעיתונות ב"כל העיר", ובמגזינים שונים שכבר לא קיימים היום, עד שהגעתי ל"רייטינג" שהיה עבורי תפנית גדולה. זה מגזין בתפוצה ארצית ושם למדתי באמת איך להיות עיתונאית וגיליתי שמישהו אשכרה קורא את מה שאני כותבת, עד אז חשבתי שאני כותבת בעיקר לעורך שלי..
לערוץ 10 הגעתי בעקבות פגישה עם חיים אתגר, בכלל בתקווה שיסייע בהכנת כתבה עבור "7 לילות", מוסף שחלמתי לכתוב בו. מבלי להבין איך, מצאתי את עצמי עצמה בדסק החדשות של ערוץ 10 מסקרת אקטואליה הארד-קור: מרציחות, מלחמות ובחירות. אלה היו ארבע שנים מורכבות, אין חיים ואין שליטה וסופגים השפלות אבל אמרתי לעצמי שכל עוד יש לי מה ללמוד אשאר שם.
אז איך הפכת לכתבת הדיגיטל של קשת?
ב- 2011 מצאתי את עצמי מחוץ לערוץ 10. הגעתי ל"מאקו" ומיד הרגשתי שזה בית חם ותומך. בהתחלה חשבתי לעצמי - לכתוב באינטרנט? אני? מהדסק של חדשות 10? אבל מהר מאד הבנתי שלא משנה איזו פלטפורמה זאת כל עוד אני עושה את מה שאני אוהבת, והרי העתיד הוא בדיגיטל. בדיעבד זו הייתה ההחלטה הנכונה בחיי, קשת הוא מקום שלא מפסיקים ללמוד ולהתפתח בו. בשנה האחרונה שלי בערוץ 10, עבדתי ב"צינור לילה" עם גיא לרר, שבעיניי הוא גאון. התחלתי להבין את הרשת, איך נולדים כוכבי רשת ואיך לעזאזל משיגים ראיון איתם. לטלוויזיה הגעתי שוב כמגישת פינה מטעם מאקו בתכנית הבוקר.
איך השתנתה עבודתך כעיתונאית בשנים האחרונות?
הכל שונה. חברים רבים שלי עזבו את התחום, כולם דיברו על זה שהעיתונות מתה. אני הבנתי שהיא לא מתה, היא משתנה ובחרתי להמשיך ולהיות בה. העיתונות הייתה פעם משהו רומנטי. היום זו עבודה יותר טכנית. אם פעם היה זמן להרים תחקיר שישנה את העולם - היום המהירות חשובה יותר מהעומק. במקרה הטוב יש יומיים לכתיבת כתבה. פעם היינו כל הזמן בשטח, מתקשרים לכל ספר הטלפונים שלנו כדי לחפש אייטם חדש. היום רוב העבודה מתבצעת בבית מול המחשב. אם פעם כדי להשיג מספר טלפון של מישהו היינו צריכים להיעזר בתכנה פרוצה של ביטוח לאומי, היום אני שולחת הודעה ברשת וחוזרים אלי תוך עשר דקות גג. הכל פתוח. אני נכנסת ל-feed בפייסבוק שלי, שבכוונה פתוח לכולם, ומיד אני יודעת מה חדש ומה קורה בכל התחומים. אם אתה לומד לקרוא את המטריקס הזה, אתה יכול לזהות כשמשהו מתחיל לקרות, לראות את הכותרת של מחר, ממש כשהיא נולדת. כמו דוד הנחלאווי למשל.
ואיך את מרגישה עם זה שהעיתונות הפכה לכזו?
התכונה הכי מובהקת של עיתונאי היא לדעת לזהות את הדבר הבא ולהיות בו לפני כולם. קשה לי להתפשר אז למדתי לעבוד יותר מהר. בתור ילדה אהבתי מחשבים ומשחקי מחשב. היה לי פייסבוק כבר ב 2006, ותמיד הייתי חובבת טכנולוגיה. היום המחשב זה המקום שהכי נכון להיות בו. אני יכולה לכסות עולם רחב יותר בזמן קצר יותר.
ב 24.6 את תנחי את כנס "תעשייה ללא גבולות 2" שמתמודד עם האתגרים החדשים שעומדים בפני יוצרי התוכן היום. מה הטיפ שלך?
להפסיק את ההתנשאות הזו מול הרשתות החברתיות. חייבים להיות שם, קורים דברים נפלאים ברשת ובדיגיטל. זה כלי עבודה מדהים וחייבים לדעת איך לעבוד איתו, ולאתר את הסיפורים והמרואיינים הטובים ביותר. היום לכל תכנית טלוויזיה יש עמוד פייסבוק וכולם מתעסקים עם תכנים ויראליים ומקבלים תגובות ושאלות של הצופים בזמן אמת, מהבית שלהם היישר לתוך האולפן. לא צריך לחכות למכתבים למערכת...
ולסיום- איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
אף פעם לא ידעתי לענות על השאלה הזו וזה עבד לי עד עכשיו. אני לא עושה תכניות, אני רוצה שיהיה לי כיף.





