ביה"ס לתקשורת של המכללה למנהל: "הכל דיגיטלי"

צילום: נועה זני

פגשנו לראיון מעניין את דר' יובל דרור מהעומדים בראש בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי, המכללה למנהל. בעברו עבד ד"ר דרור כעיתונאי, כ-5 שנים בעיתון "הארץ" ועוד כ-4 שנים ב"ידיעות אחרונות" בתפקידי כתיבה ועריכה בתחום האינטרנט, הטכנולוגיה והמדע. בשנת 2008 הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו בתכנית ל"מדע, טכנולוגיה וחברה" באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים האחרונות מתמקד ד"ר דרור בהשפעת המדיה החדשה על עולם התקשורת ועוסק במחקרים בתחום של הסוציולוגיה של הטכנולוגיה. בשנים האחרונות הוא חבר מערכת בכתב העת המקוון "העין השביעית" ופרשן לענייני אינטרנט וטכנולוגיה בתכנית "לונדון וקירשנבאום" שבערוץ 10.

מה הביא להחלטה לבטל את המסלול הדיגיטלי שנלמד כמסלול נפרד בתכנית הלימודים, ולהטמיע אותו לרוחב ואורך בית הספר?

"המסלול הדיגיטלי נולד בבית הספר לפני יותר מעשר שנים, אז האינטרנט התפתח כתחום ידע שהיה צורך להתמחות בו באופן נפרד. כיום, אין כל היגיון "להתמחות באינטרנט" כי הכל זה אינטרנט. לא משנה לאן יגיע איש התקשורת החדש, הוא יהיה חייב להפגין בקיאות בתחומי האינטרנט. זה לא משנה אם הוא איש פרסום, איש שיווק, איש יחסי ציבור, עיתונאי, מפיק, צלם - כולם כולם חייבים להיות מומחי אינטרנט. משום כך, המסלול הדיגיטלי על תכניו, מוטמע באופן עמוק ורוחבי בכל בית הספר, בכל קורס ובכל סדנה. כולם צריכים להתמחות במדיה חברתית, כולם צריכים להכיר את הסוגיות המרכזיות שעומדת בלב העידן הדיגיטלי כמו פרטיות, צנזורה, זכויות יוצרים, קוד פתוח, אנונימיות ועוד.

משום כך קיבלנו שתי החלטות: הראשונה היא שכל בוגר שלנו יצא כשהוא מצויד בידע תיאורטי נרחב ומעמיק הנוגע לתקשורת הדיגיטלית. השנייה, לתת לבוגרים שלנו כלים שיאפשרו להם להבין וליצור בעידן הדיגיטלי. אני מדבר על תכנות, כן ממש תכנות. אנחנו ניתן לסטודנטים שלנו את הכלים הבסיסיים שיאפשרו להם להכיר את עולם התקשורת הדיגיטלית לא רק מצד המשתמש אלא גם מצד היוצר".

בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל מציע תחומי לימוד בתכניות לימודים ייחודיות שאינן נלמדות במסגרות אקדמאיות אחרות בישראל, תוך דגש על מעודכנות ומצויינות. במסגרת הלימודים, בית הספר מעמיד לרשות הסטודנטים אולפני הקלטות לרדיו וטלוויזיה, חדרי עריכה וסאונד משוכללים, מערכת להפקת עיתון דיגיטלי ועוד. זאת בנוסף לשיתופי פעולה המתקיימים עם גופים וארגונים מובילים בעולם העיתונאות, הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט.

מה היא לדעתך ההשפעה המכריעה ביותר של הטכנולוגיה עלינו כפרטים וכחברה?

"השאלה הזו יכולה להחזיק בערך 20 עבודות דוקטורט ו-200 ספרים. אין השפעה אחת שהיא "ה-משמעותית ביותר". העידן הדיגיטלי משפיע על כל תחום בחיים שלנו: אהבה, משפחה, פוליטיקה, דת, כלכלה, ביטחון, חינוך, מסחר, תעמולה, תקשורת, משפט וזו כמובן רק התחלה של רשימה מאוד ארוכה. בואי נעשה תרגיל הפוך: תראי לי תחום אחד שלדעתך לא השתנה כתוצאה מהעידן הדיגיטלי ואראה לך תחום אחד שבו את טועה בכך שאת חושבת שהוא לא הושפע מהעידן הדיגיטלי."

מה היתרון של מי שלומד את מקצועות התקשורת בצורה מסודרת לעומת עמיתיו שלומדים את זה "דרך הרגליים"?

"ברשותך, אני כופר במסגור של השאלה שלך כאילו יש מי שלומד ויש מי שעושה את זה דרך הרגליים. בבית הספר לתקשורת אנחנו מאמינים ב"אקדמיה מעשית". זה אומר שגם לומדים וגם עושים. אנחנו מקפידים שכל סטודנט שלנו יצא עם תיק עבודות מרשים שאותו הוא יוכל להציג בכל ריאיון עבודה. עוד בזמן הלימודים, אנחנו משלבים את כל הסטודנטים שלנו במסגרת "התנסות במעשית" בחברות התקשורת המובילות בישראל כדי שיתנסו בעולם האמיתי. בסדנאות המתקדמות שלנו (בשנה ג') אנחנו מפגישים את הסטודנטים שלנו עם לקוחות אמיתיים להם הם צריכים למצוא פתרונות אמיתיים שיסייעו להם עם דילמות אמיתיות.

הבעיה העיקרית היא שקיימת תפיסה מוטעית לפיה מי שיוצא מיד לשוק העבודה ולא ללימודים, מתקדם מהר. זו תפיסה מוטעית ובעיקר אשליה. למרות שבשלב הראשון אותם אנשים משיגים קשרים וניסיון, בטווח הבינוני והארוך הם נתקעים. חסר להם מרכיב אינטלקטואלי רחב יותר שיאפשר להם לקפוץ לשלב הבא - הם הופכים לטכנאים במובן מסוים. התוצאה היא שלא פעם האנשים שאינם מצוידים בכלי מחשבה עשירים, נתקעים בעבודה הראשונה שלהם בשעה שמי שמגיע למקום עבודה עם השכלה רחבה, מתקדם. אנחנו רואים את זה אצלנו כאשר אנשי תקשורת בסוף שנות העשרים מגיעים אלינו ללמוד תואר ראשון. הם אומרים את זה: אני אלוף במה שאני עושה, אבל אני תקוע. אני חייב ללמוד, להעשיר את עצמי ואז אוכל להתקדם."

האם קיים בכלל "חופש מידע" בעולם שבו גוגל ופייסבוק שולטות בו בצורה כמעט אבסולוטית?

אין ספק שהאחיזה המונופוליסטית של גוגל (בתחום מנועי החיפוש) ופייסבוק (בתחום הרשתות החברתיות) היא לא בריאה לשוק,  אבל גוגל לא מצנזרת את האינטרנט. הבעיה עם גוגל ופייסבוק אינה קשורה בחופש מידע אלא בסוגיות הקשורות בפרטיות. הדיון בפרטיות בעידן הדיגיטלי הוא דיון ארוך ומרתק ובחודשים הקרובים אחשוף מחקר שעליו אני עובד בחצי השנה האחרונה שעוסק בעמדות של הישראלים בנוגע לפרטיות באינטרנט כמו גם את התנהגותם בפועל. אני מציע לעקוב אחר התוצאות שלו – הן מהממות ממש".

בית הספר לתקשורת מקנה לבוגריו ידע מעודכן והבנה של טכנולוגיות התקשורת החדשות, מרשתות חברתיות ועד משחקי וידאו, מבלוגים ועד עיתונות מקוונת, לצד לימודים עיוניים אשר חושפים את הממדים המורכבים של התרבות הדיגיטלית ודנים בהשפעות הכלכליות, התקשורתיות, החברתיות והפסיכולוגיות של אמצעי המדיה החדשים.

למידע נוסף על בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל לחצו כאן

הכתבה בחסות בי"ס לתקשורת של המכללה למנהל