מוכרים סודות עם יוצר הקולנוע דרור שאול

צילום: אופיר קדמי

 מה הייתה העבודה הראשונה שלך בתחום הקולנוע?

עוזר הפקה בסרט "לא בלי בתי". ומיד אחרי זה פרומו באי. סי. פי. (לימים הוט) לסדרה המצויירת "בייבי יוהי הברווז המעופף"- אחרי הפרומו הזה לא פנו אלי יותר.

איך השגת אותה?
לעוזר הפקה בקולנוע התקבלתי בזכות הרשיון "ג" למשאית מהקיבוץ. לביים התחלתי לבד, קליפים, פרומואים וכתבות ערוץ הספורט.

באיזה עבודה שלך אתה הכי גאה?
שאלה קשה. עד היום פעלתי בשלושה מישורים יצירתיים מקבילים: קומדיה, דרמה ופרסומות. "מבצע סבתא" ו"סימה וקנין מכשפה", מצד אחד; "אדמה משוגעת" מצד שני; ופרסומות שאני גאה בהרבה מהן- למשל מקדונלדס "הנשיא", שוקולד השחר "ג'ון קליז", עמותת "אנוש", "דיזיין סנטר", "המשרד לותיקים" ואחרות.

באיזה עבודה שלך אתה הכי מתבייש (אם יש כזו בכלל)?
לא מגלה. יש איזו פרסומת שלא הצלחתי לתקן. וקליפים בהתחלת הדרך שהקפדתי לוודא שלא נשארו קלטות מהם.

מה היתה ההפקה / יום הצילומים / וכו' הנורא ביותר שעברת ולמה?
בדרך כלל אין כאלה, אם אתה בא מוכן. זכורה פרסומת אחת, כשהלקוח השתגע והילד לא רצה לשחק יותר. והלקוח צווח "מה זה? הבאתם לי ילד אוטיסט?" והילד שמע את זה ליד אמא שלו.

מי נותן לך השראה?
אשתי, ספורט, שקט בצימר או בברלין, ובעיקר פתיחות לרעיון שקופץ, לכתוב אותו מיד, הבית שלי מלא פנקסים, אבל היום עם הסלולרי החכם יש מקלט ויש פנקס גם שם.

ממי למדת הכי הרבה?
רותי דייכס, סטיב גייגן (תסריטאי טראפיק) כריס מקווארי (תסריטאי החשוד המידי) ואנשי סדנאות סאנדאנס, כתרי שחורי, והחיים עצמם.

איזה עצה אתה מצטער שלא עצו לך בתחילת הדרך?
בחיים לא ללכת על משהו כי נראה "מגניב כזה". תמיד לזכור שהמסע מרעיון לסרט שרואים על המסך כה מייגע שאתה חייב רעיון שאתה באמת מוכן לשלם כל מחיר כדי שיגיע לצופה.

עם מי היית רוצה לעבוד ולמה?
היה אמריקאי שאמר שסרט "זה כמו לשחק טניס, כדי להשתפר אתה חייב לידך שחקן טוב ממך"- זה נכון לגבי צלם למשל, שאם הוא מעולה אתה יכול ללמוד ממנו קולנוע. צריך פתיחות וצניעות ומצד שני להישאר בעל המילה האחרונה.

אם היית יכול לעבד ספר, שיר או יצירה אומנותית אחרת, במה היית בוחר ולמה?
אני עובד על משהו אגלה לכם כשזה יקרה 

מה היה גורם לתחום שלך להיות יותר מקצועי / מוצלח בארץ?
תקציבים. הפקות קולנוע רבות קיבלו קרנות ואינן יכולות לצלם. החוק לא באמת כופה על זכיינים השקעה בסרטים. הייתי ממליץ להגדיל את תקציב הקרנות, להגדיל את סכום השקעת הקרנות בקולנוע, ולהגדיל את השקעת הזכיינים. הייתי יוזם חוק תמלוגים לבמאי שעשה סרט, שבשנה שאחרי יש לו משכורת מהמדינה כדי לכתוב- כמו בצרפת, שם גובים את המס הזה מסרטי קולנוע זרים. והייתי עושה הקלות מס למשקיעים פרטיים בקולנוע. קולנוע הוא תרבות, ומדינה בלי תרבות תיכחד.

אם היית יכול להחזיר את הזמן לאחור, מה היית עושה אחרת (אם בכלל)?
בסך הכל אני די שלם עם ההחלטות שלי, אבל תמיד יש איזה קפיץ כזה שאומר "היית יכול לכתוב עוד משהו בחודשיים האלה כשחיכית לתשובות". אני חושב שצריך לכתוב כל הזמן כי יש שנים בהן הכל קורה מהר ויש שנים שלא, אבל אז יום אחד קונים ממך הכל.

אם לא היית במאי מה היית בוחר להיות ולמה?
הייתי נשאר בכותנה בקיבוץ- זה היה מגניב להיות בשדה בבוקר ולראות חיות. או שהייתי עיתונאי חוקר ניג'ס כזה, או שהייתי פותח המבורגר. אני בטח אפתח מתישהו.

מה היא העצה הטובה ביותר שקיבלת? (ולא- "אל תאכל מהקולורבי ביום צילום" זה לא נחשב)
לעולם לא לחלק עצות בחינם בראיונות כאלה. סתם.
(א) לאכול קולורבי ביום צילום זה נהדר, כי זה במקום במבה ושנאה עצמית.
(ב) אני מניח שהעצה הכי טובה היא לשאול את עצמך בהתחלה למה אתה רוצה לעשות את הסרט הזה. ולענות תשובה מספיק חזקה כדי לצאת לדרך. אחרת לחפש סרט אחר.

מי הם חמשת המשפיעים ביותר בתחום שלך ולמה?
אני עונה פה מי המשפיעים עלי: אח שלי, אח שלי השני, אשתו של אחי הגדול, אשתי, אבא ואמא שלה ואח שלה, המאמן כושר שלי, הפסיכולוג שלי, הקוסמטיקאית שלי, המעסה, אתגר קרת, עבדו הדייג, ג'ו מקנטינה, מורן מהבנק, סיגל המנהלת של מורן מהבנק, בעל הבית שלי, אייל והדס מהצימר במצפה מתת, השליח של המים המינרלים, היצרנים של סוני ואיו ודל מחשבים, ניטשה, פרויד, יין טוליפ (קברנה), אביבה מבית מרקחת שינקין, סוזוקי בורגמן, קרם הגנה מהשמש 50SPF.

עשה ואל תעשה בעולם הקולנוע הישראלי
עשה- הכל. אל תעשה = לחכות ולהתלבט.

 
דרור שאול פותח בשבועות הקרובים סדנת כתיבה: "צעדים ראשונים מרעיון לתסריט"
כל הרוצה להשתתף בסדנה מוזמן לשלוח לדרור מייל לכתובת sadna.dror.shaul@gmail.com ואליו לצרף קורות חיים ותקציר הפרויקט עליו אתם עובדים או מהי סיבת התעניינותכם בסדנה. מספר המקומות מוגבל. 
פרטים נוספים אפשר לקבל גם בטלפון 0528778899