מוכרים סודות - עם מיכאל אמת

צילום: בן פלחוב

מיכאל אמת, שאת עבודתיו אתם בטוח מכירים מבלי אפילו לדעת, חושף את ראשית דרכו בתחום עיצוב סאונד ועל איך להמשיך לחיות את המקצוע גם אחרי שהוא הופך לשגרה

אז מי אתה באמת? 
בן 36, יליד חולון, מעצב פסקול כבר 15 שנים וכיום עורך סאונד בכיר באולפני דיבי פוסט פרודקשין, מעבד מוזיקלי ודיג'יי.

התחלתי את עבודתי באולפני סינמה פקטורי תחת הדרכתו של מעצב הסאונד ישראל דוד ז"ל (הערת שוליים, בופור) ומשם עבדתי בקשת, אופוס, ואולפני עריכה נוספים. עיבדתי מוזיקלית במשותף עם עדו סער את שירה של זהבה בן ״אהבה אסורה״ לסרט ״אהבה אסורה״, היה לי גם העונג ללמד עיצוב פסקול בבצלאל ולאחרונה סיימתי לערוך את הסדרות ״מחוברים פלוס״ ו ״הפרלמנט״. בנוסף להיותי עורך סאונד במשרה מלאה, אני חלק מהרכב הדיג׳איים והמפיקים המוזיקאליים ״סוליקו״ שאחראי על השיר ״אני לא ציפיתי״ עם קרולינה.

אם לא היית מעצב סאונד מה היית בוחר להיות ולמה?
אני מניח ששף. תמיד ראיתי בבישול כדבר מקביל  למיקס ועריכה. בעיצוב פסקול הקסם דומה לשילוב מדוייק ונכון של מרכיבים, בדיוק כמו בבישול. שף מפעיל רגישות בבישול שדומה לרגישות שעורך פסקול מפעיל בעריכה או במיקס של סרט ...אבל אני מודה שבלב תמיד רציתי להיות שחקן כדורגל (לא קרה).

מה הייתה העבודה הראשונה שלך בתחום?
הפרוייקט הראשון שערכתי בו סאונד היה בסדרה "פלורנטין" בבימויו של איתן פוקס ולאחריו "טירונות" של בני ברבש. שני הפרוייקטים היו ללא ספק קפיצה מעניינת למים העמוקים בגלל מורכבותם והיוקרה שהם זכו לה בזמנו (סוף שנות התשעים, תחילת האלפיים).

איך השגת אותה?
ישראל דוד ז"ל וג'ון פורסל שעבדו דאז באולפני סינמה פקטורי וניהלו את מחלקת הסאונד הרגישו משום מה שאני בשל לזה. לא התווכחתי איתם כמובן אם כי הידע שלי בעריכת סאונד היה די בחיתוליו יחסית.

באיזה עבודה שלך את הכי מתגאה?
מכל הז'אנרים שיצא לי לערוך במסגרת העבודה שלי אני מודה שיש לי פינה חמה בלב דווקא לסוג הדוקומנטרי. העבודה על העונה הראשונה והשנייה של מחוברים (דורון צברי ועמי טיר) לימדה אותי הרבה על הניואנסים העדינים בעריכת סאונד/מוזיקה שיכולים לנגן על כל קשת הרגשות האנושית של הצופה (וכן ..לפעמים גם של הבמאי או העורך). גם העובדה שהצלחתי לנקות ולהוציא משהו שמיע וקוהורנטי מערוצי הדיאלוג הרועשים שהוקלטו כולם במצלמות יד ע"י המשתתפים, מילאה אותי בגאווה.

 באיזה עבודה שלך אתה הכי מתבייש (אם יש כזו)?
אממ.....כולם היו בניי (אני מתכוון לפרוייקטים כמובן). קשה לי להצביע על משהו ספציפי, יש לי נטייה להתאהב כמעט בכל פרוייקט שאני עוסק בו.

מי הם חמשת המשפיעים בתחום שלך בארץ?
אני יכול למנות את מוריי ורביי ישראל דוד ז"ל וג'ון פורסל. כמו כן את גיל תורן שלמדתי ממנו רבות כעורך וכאדם בכללי, אביב אלדמע היצירתי שיצא לי לעבוד איתו ורונן סבו (אף על פי שהוא כבר לא עוסק בתחום עריכת הסאונד לטלויזיה אבל הוא איש סאונד מקצוען).

נגיד ששילמנו לך מיליארד דולר- בוא תמכור לנו 5 סודות בדרך להצלחה
1. עקשנות/התמדה.

2. ראש פתוח ומעודכן לחידושים הטכנולוגיים בתחום. תחום הסאונד דינמי מאוד וכל הזמן יש עוד ועוד חידושים. כעורך מקצועי אתה חייב ללמוד אותם.

3. טיפול נכון ומדוייק בלקוח (במאי/עורך/מפיק). כל הפקה והעניין שלה, כל במאי והטעם שלו. עורך סאונד טוב צריך להיות סוג של וירטואוז ולדעת לספק תוצאה מקצועית ומדוייקת שתפורה נכון למידה של כל הפקה לגופה. עניין של יחסי אנוש וידע.

4. סדר בעבודה. אם לא תהיה מסודר תמצא את עצמך מחפש את הידיים והרגליים בפרוייקים מורכבים או אפילו פשוטים יחסית. כמות האינפורמציה שעורך סאונד שולט בה בכל פרוייקט היא עצומה וסדר בעבודה היא תכונה חשובה מאוד לעבודה מדוייקת.

5. תשוקה. גם אחרי 15 שנה במקצוע חשוב להיות "רעב" ולדעת להנות מהעבודה שאתה עושה. להיות מעורב בהפקה לא כי אתה חייב אלא כי ההפקה באמת מעניינת אותך. השם שלך תמיד יהיה כתוב על הרולר בסוף הסרט או הפרק וכדי שתהיה גאה בעבודה שלך חשוב שבאמת תמצא נקודת הזדהות בכל הפקה שמגיעה אליך.

מי נותן לך השראה?
השראה היא חיה חמקמקה שצריך לתפוס אותה בזנב, היא יכולה להגיע מכל מקום - ממוזיקה, מסרט שאתה רואה ומעריך את עבודת הסאונד בו, אבל בעיקר מהמציאות שסובבת אותי.

עריכת סאונד לקולנוע/טלויזיה היא ניסיון לחקות בצורה הייפר ריאליסטית את המציאות ולהכניס אותה לסרט, וכך ליצור עומק פסיכלוגי לסצינות. לכן להקשיב נכון לסביבה שלך היא הדרך הטובה ביותר להבין עריכה נכונה מהי.

עם מי היית רוצה לעבוד ולמה?
לשמחתי הרבה במהלך השנים יצא לי לעבוד עם טובי הבמאים והעורכים מכל ז'אנר אפשרי. כל במאי והאופי שלו שמגיע עם דרישות והעדפות שונות, מכולם למדתי עוד משהו על עריכה, על יחסי אנוש, ואפילו לפעמים על עצמי.

מה היה גורם לתחום שלך להיות יותר מקצועי / מוצלח בארץ?
התודעה של במאים עורכים ומפיקים לסאונד השתפרה פלאים במהלך השנים בהן אני עובד. אם פעם כל הסרטים היו ממוקססים במונו (ערוץ יחיד), היום המשמעויות של דולבי סראונד (מיקס רב ערוצי) והעובדה שבבתי ספר לעריכה מדגישים את החשיבות של הסאונד כגורם משפיע, גורמת למקצוע להשתדרג עוד ועוד במהלך הזמן.
כמובן שברמת ההקלטה על הסט של סרטים תמיד יש מקום לשיפור, אם כי היום יש כבר מקליטים שהם ברמה בינלאומית, והימים שבהם הייתי מסנן קללות גסות על המקליט כשהייתי עורך דיאלוגים נהיים נדירים יותר ויותר.

מה היא העצה הטובה ביותר שקיבלת?
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. עצה מעולה לעורך סאונד כי היא נכונה לחלוטין. הניואנסים הקטנים החל מצעדים ורעשי בגדים וכלה בפיצוצים או בסצינות אינטנסיביות הם אלו שנותנים את העומק וצובעים כל סצינה.

אם היית יכול להחזיר את הזמן לאחור, מה היית עושה אחרת?
לא נראה לי שהייתי משנה משהו ספציפי...
נכנסתי לתחום כשהייתי בן 20 בערך והייתי חצוף ואמביציוזי כמו שצריך...