זום הגיעה, ואנחנו היינו בשלים לקראתה

צילום: Photo by Gabriel Benois on Unsplash

 לא יודע כמה מכם שמעו על המונח "זומבומבינג" ("Zoombombing").

Zoombombing זהו מצב שבו מישהו מתפרץ/מפריע בכוונה/בטעות במהלך שיחת וידאו. העובדה שקוד התנהגות מבוסס על שם מותג, מצביע על כך שהמוצר/מותג יצר שינוי התנהגותי. חדירתה של ZOOM למיינסטרים אינה תלויה רק בעובדה שהם היו במקום הנכון, בזמן פנדמיה עולמית. בעיניי החדירה ה"מהירה" (9 שנים) של ZOOM מתחלקת לשלושה פרקים בבגרות הדיגיטלית שלנו – טכנולוגיה, תוכן וידאו, פרטיות.

פרק א' – טכנולוגיית צילום:

הפרק בין 2011 לבין 2015, מתמקד בעיקר בטכנולוגיית צילום. אלה שנים שבהם משקיעים המון בחומרה, בעיקר זינוק המובייל, אבל גם כלים נוספסים לשיפור חווית הצילום/תיעוד. כמו כן, זום הוקמה  ב- 2011 ע"י בוגר סיסקו, שעבד בתקופה הזו על WEBEX (גם היא, מערכת שיחות וידאו מרובת משתתפים). באותה שנה, גם הגיע לעולם LYTRO סטאראפ אמריקאי אשר המציא מצלמה שיכולה לצלם ללא פוקוס, עם טשטוש מסך, יכולות 2D וגם 3D.

ב- 2012 רואים צמיחה של חברות בתחום התוכן ווידאו בדיגיטל. בישראל נרשמו מספר הצלחות בתחום הוידאו כמו MOBLI של משה חוגג, מג'יסטו, פייבר (נוסדה ב- 2010, אבל הצמיחה הגדולה הייתה ב- 2012).

2013 שנת הגיימינג.  השנה בה משיקים את סוני פלייסטיישן 4 ואת אקס בוקס וואן. שנה בה חברות משחקים מגיעות לרווחים של 2 מיליארד דולר רק ברבעון הראשון. בעולם הגיימינג נושא הצילום עצמי - שיחות וידאו מרובות משתתפים, הוא ברירת מחדל. כך שדור שלם גדל לתוך תרבות צילום עצמי וניהול שיחות וידאו מרובת משתתפים.

2014 זו השנה של סנאפצ'אט, הצמיחה הגדולה שלה וגם הצעת הרכישה חסרת התקדים של פייסבוק.

פרק ב' – תוכן וידאו בדיגיטל:

2015, לראשונה פייסבוק מובילה על יוטיוב בצפיות וידאו. הצפייה בתוכן וידאו דרך טאבלט צומח ב- 120 אחוז משנת 2011. אפליקציות "צ'אט" תופסות את שיא המיקוד. מילניאנס מכורים לחוויות ויזואליות והם מאוהבים במצלמה שלהם. זה ללא ספק שנת המפנה, בעיקר בחיבור בין התנהגות הצרכנים/גולשים לבין טכנולוגיה. ישנו חיבור עמוק בין הצורך שלנו כבני אדם ל"קישוריות" לבין המענה הטכנולוגי של תאגידים ויזמים.

2016  - עלייתן של שיחות הוידאו. בעיקר בסקטור ה- B2B, אבל זה הופך לכלי שימושי אשר מטרתו לצמצם עלויות, עבודה מרחוק, פתרון לגלובליזציה המתפתחת בקצב מסחרר. בשנים הללו קמות מספר עצום של חברות המספקות את הפתרון, אך מעטות ישרדו את המשך הדרך.

פרק ג' - ויתור על פרטיות –

2017 + 2018 – אלו הן השנים של המובייל אבל גם של פרשת "קמברייג אנליטיקה". זהו, כולנו מחוברים לנייד שלנו, זה מחובר לוריד שלנו וזה מעבר לשיחת טלפון, זה יומן, זה תיועד, זה מיקום, זה הכל. אחוזי הצפייה בתוכן וידאו עולים לממוצע של 50 דקות ביום (מ- 20 דקות ליום ב- 2011). מרבית עוגת הפרסום עוברת לדיגיטל. הפופולריות של פייסבוק יורדת, אך מצד שני אינסטגרם צומחת וכך גם ה"סלפי" הופך לחלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו.

ב- 2018 מתפוצצת פרשת "קמבריג' אנליטיקה",פרשה בה פייסבוק מפרה את הפרטיות של המשתמשים ומוכרת את המידע שלנו - המשתמשים לגופים פרטיים. כן, קיים סיכוי גדול שלא הכרתם את הסיפור וזה בדיוק השלב שבו אנחנו מוותרים על הפרטיות שלנו ונותנים לענקיות הדיגיטל לסחור במידע שלנו. זהו שלב חשוב, עצוב ומתקדם בבגרות הדיגיטלית של ציבור הגולשים. הרי זו הבעיה הגדולה ביותר של ZOOM, פרטיות. אין להם וכנראה שגם לא בכוונה שלהם, לשפר את נושא הפרטיות והסיבה לכך, היא שכבר לא אכפת לנו.. או אולי ויתרנו קצת.

2019 אנחנו חיים בדיגיטל. ויתרנו על פרטיות. אנחנו חשופים ויזואלית. מבלים כמחצית היום שלנו באינטרנט. מנהלים דיונים חברתיים על כמה זמן צריך להיות מול המסך? כמה זמן הילדים שלנו צריכים להיות מול המסך? שלושת הטרנדים המובילים הם – תוכן, קהילה וצרכנות. כן, הכל און ליין. מהצד של ZOOM, החברה יצאה להנפקה ויצרו חיבור אסטרטגי עם SLACK וכך הפכה לברירת מחדל במותגי B2B.

ואז בתחילת 2020 מגיע האירוע שהאיץ בצורה מוגזמת את הצורך שלנו בתקשורת וידאו און ליין. אין ספק שהעובדה שבמשך 9 שנים גם ZOOM וגם אנחנו כצרכנים עברנו דרך כדי לגרום לזה לקרות. הכל התחבר יחד, הצורך שלנו בלתקשר אחד עם השני, היכולת של כל אחד מאיתנו ליצור תוכן עבור רשת חברתית בחינם ומצד שני גם לוותר על הפרטיות שלנו. מבלי לשים לב, גם למובגרים וגם לצעירים מבנינו, היה בסדר להצטלם ולשתף... כן, כל הצדדים היו בשלים לחיבור.

הכתבה באדיבות רודריגו גונזלס, יוצר ומפיק תוכן ומייסד חברת VEO