ספריה לאומית-דיגיטלית: ראיון עם ירון דויטשר, מנהל הדיגיטל של הספריה הלאומית

צילום: ירון דויטשר. צלם: חנן כהן, הספרייה הלאומית

יש מותגים ותיקים שמתוייגים אצלנו בראש בצבעי שחור לבן, ארוזים בנפטלין, ומריחים מעובש... כך שיש הפתעה נעימה  ומרעננת במפגש עם מותג שכזה, ועוד משהו בסדר הגודל של הספרייה הלאומית, כשהוא מדבר בגובה העיניים, מצחיק אותנו ונותן לנו ערך.  בעקבות ההערצה שלי לדף של הספרייה הלאומית ולפעילות הדיגיטל הנהדרת, זימנתי לראיון קצר את ירון דויטשר, מנהל אגף הדיגיטל של הספרייה הלאומית.

"גדלתי בתחום התוכן הדיגיטלי, עבדתי ככתב, עורך ומנהל בכמה מאתרי החדשות הגדולים בארץ, ובשנים האחרונות אני עוסק בטרנספורמציה דיגיטלית ובאיפיון והקמת פלטפורמות דיגיטליות מורכבות. התחלתי להקים את אגף הדיגיטל בספרייה לפני כשנתיים ונכון להיום עובדים בו כ-20 נשות ואנשי מקצוע בתחומי דיגיטל שונים – מוצר, UX, עיצוב, תוכן, שיווק, סושיאל, דאטה ועוד. והתכניות שלנו הן להתרחב עוד יותר בשנים הקרובות."
 
מתי נפלה ההחלטה להקים מחלקת דיגיטל מסודרת לספריה הלאומית? מה הייתה מטרת העל שהוגדרה?
 "הספרייה עושה דיגיטציה כבר הרבה שנים – זה ה-Buzz Word בעולם הספריות והמוזיאונים כבר משהו כמו 15 שנה, אבל רק לפני שנתיים היא הבינה שלא מספיק לסרוק חומרים – צריך למצוא את הדרך להגיע לקהלי היעד ולעניין אותם בחומרים האלה, ורק אז החליטה להקים אגף דיגיטל. הספרייה נמצאת בתהליך התחדשות גדול מאד שכולל גם הקמת בניין חדש וראוי לספרייה לאומית - מול משכן הכנסת - אבל לא פחות חשוב מזה, השקעה גדולה בדיגיטל בכדי להביא קהלים גדולים באונליין. מטרת העל שלנו היא לעשות מהפכה של ממש  בדרך שבה הקהל הרחב מתחבר, קורא וצופה בתכנים על היסטוריה, תרבות, מורשת, מוזיקה ובעצם כל מה ששמור כאן בספרייה."

 
האם הפעילות כפי שהיא היום משקפת את המטרה שהוגדרה?
בשנתיים האחרונות בנינו את האסטרטגיה הדיגיטלית והתחלנו ליישם אותה, אבל אנחנו עוד רחוקים מאד ממטרות העל שלנו. יש לנו תכנית עבודה ל-4 השנים הקרובות והרבה קשיים ואתגרים בדרך. אנחנו מתכננים "ספרייה דיגיטלית חדשה", אפליקציה לקריאת ספרים דיגיטליים, יישומים בתחום המוזיקה, שימושים ב-virtual reality ועוד המון הפתעות ורעיונות חדשניים שנמצאים בעבודה. אני חושב שהפעילות היום בהחלט משקפת את המטרה שהוגדרה ואת הדרך להגיע למטרה זו, לשמחתי הספרייה מבינה את הצורך בגיוס אנשי מקצוע מעולמות הדיגיטל השונים שמביאים איתם ידע ומתודולוגיות שלא היו קיימים במקום כמו הספרייה.

 
מה היו האתגרים המורכבים ביותר של המחלקה?
האתגר הגדול ביותר שלנו הוא דווקא עודף מידע - לספרייה יש המון מה לתת - החל באוסף הספרים בעברית הגדול ביותר בעולם,  דרך אוסף המוזיקה העברית הגדול ביותר בעולם, מאגר העיתונות הענק ועד אוסף תצלומי ישראל ואוסף המפות העתיקות שלנו, ולא ציינתי אפילו חצי מהאוצרות בספרייה - זה המון מידע שקשה מאד להגיע אליו, למצוא אותו ולגלות אותו. האתגר שלנו הוא לאפשר לקורא לאתר את פריט המידע הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון מבחינתו. אנחנו עוד רחוקים מהיעד הזה, אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם.
אתגר נוסף הוא ארגוני - איך גורמים לארגון שקיים כבר יותר מ-120 שנה, ורגיל לעבוד בשיטות מסורתיות, להפוך לארגון שחושב Digital First? זה אתגר גדול מאד ומורכב מאד, אבל גם כאן ניצני השינוי כבר בדרך.

 
מהו בעיניך ההישג הבולט ביותר של מחלקת הדיגיטל של הספריה?
יש הרבה הישגים בולטים בתחום התוכן, הבלוג שלנו הפך במהירות להיות פופולרי מאד ועמוד הפייסבוק שלנו שובר שיאים, אבל משהו מרשים במיוחד הוא "נפוליאון היה פה!" - ניסיון שלנו לספר סיפור היסטורי בדיגיטל באמצעות שילוב של תוכן ותנועה על גבי מפה. זה אתר יוצא דופן בעיניי גם אל מול דוגמאות שראינו ברחבי העולם, וזכינו להמון מחמאות לאחר העלייה לאוויר.

 
לקחתם מותג מאד "זקן" והפכתם אותו למותג אהוב ופופולרי. תוכל לספר קצת על השיטות ועל הדברים שאיפשרו את זה?
אני חושב שיש שני "סודות מקצועיים" שאיפשרו את זה:
האחד, לדבר בגובה העיניים - השפה שבה אנחנו משתמשים היא לא 'ספרייתית' ולא מתנשאת, אלא להפך - מדברת עם הגולשים בשפה מובנת ופשוטה, מלאת הומור ושנינות.
הסוד השני הוא להיות רלבנטי תמיד לסדר היום הציבורי ולעולם של הקהל - למשל, אם היום יום חם במיוחד, נעלה לפייסבוק שלנו את התווים והמילים של השיר "כמה חם" של אריק איינשטיין; ואם פרשת הצוללות פותחת את מהדורות החדשות, נפרסם כרזה משנות ה-50 שקוראת לציבור לתרום כסף למען הצוללת החדשה של צה"ל -- הקהל מתחבר לסיפורים רלבנטיים, מגיב ומשתף אותם וזה מביא לחשיפה נהדרת.

 
תוכל לספר קצת על הבלוג שלכם?
הבלוג שלנו הוא מקום שבו כותבים וקוראים בגובה העיניים על תרבות, היסטוריה, יהדות, מוזיקה עברית, ובעצם - כל נושא שמעניין אותנו (זה היתרון בלהיות ספרייה - מותר לדבר על הכל...). לא רק אנשי התוכן כותבים - הבלוג שלנו פתוח להרבה כותבים מתחומים שונים, מהספרייה או ממקומות אחרים. אני חושב שבאינטרנט הישראלי יש המון אתרי חדשות, כלכלה, ספורט ובידור, אבל לעומת זאת אין כמעט בכלל אתרים שעוסקים בתרבות. החלטנו להיכנס לנישה הזו ואני שמח מאד שהקהל מגיב בחיוב ומגיע לבלוג לקרוא ולשתף.

 
באיזו פעילות שעשיתם אתה הכי גאה? איזה פעילות אתה הכי אוהב?
אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא שיתוף הפעולה שלנו עם קהילת ה-open data, בדגש על ויקיפדיה. ה-ROI שלנו בדיגיטל הוא שימושים ומשתמשים באוצרות הספרייה, וכלל לא משנה אם זה באתר הספרייה או במקומות אחרים. לאור זאת, הצבנו לעצמנו מטרה להעלות לוויקיפדיה ולפלטפורמות נוספות של שיתוף ידע כמה שיותר חומרים (צילומים, ספרים סרוקים, קטעי אודיו ועוד ועוד) שאין להם בעיית זכויות יוצרים. הדבר המדהים ביותר הוא לגלות מפה עתיקה של ירושלים שהעלינו לויקיפדיה, שמופיעה לפתע בויקיפדיה האינדונזית או הברזילאית - בלי שבכלל תיכננו את זה.
מה אני הכי אוהב - את זה אני עדיין שומר בסוד כי יש לנו כמה פעילויות בעבודה שיעלו לאוויר בשנה הקרובה ואני לא רוצה להרוס את ההפתעה .

איזה דפי פייסבוק דומים / מקבילים אתה אוהב? מי עושה בעיניך עבודה מוצלחת?
אני מאד אוהב את "היסטוריה גדולה, בקטנה" ואת "יום בהיסטוריה" - עמודים שמצליחים לקחת נושאים "כבדים" כביכול ולגרום לגולשים לקרוא ולהחכים, וכך הם זוכים לחשיפה אדירה. אנחנו מדי פעם גם עושים שיתופי פעולה עם שני העמודים האלה - התכנים שלנו יכולים להיות דומים מאד. מכיוון אחר לגמרי, אחד המודלים שלנו היא הספרייה הציבורית של ניו יורק (NYPL) שעושה עבודה מדהימה בפייסבוק בפרט ובדיגיטל בכלל.