עוד חמש סיבות מעולות להיכנס לגיימינג

צילום: PIXABAY
לפני כמה חודשים פרסמנו כתבה מרתקת בשם חמש סיבות מעולות להיכנס לגיימינג. היום, אנחנו מצרפים לחמשת הסיבות המעולות האלה עוד 5 סיבות.
אם אתם אנשי קריאייטיב העוסקים בקולנוע, טלוויזיה, פרסום או כתיבה ואתם לא מכירים עדיין את תעשיית המשחקים- הנה עוד מספר סיבות טובות שישכנעו אתכם לצלול פנימה.
הכתבה בחסות Hands On Games, בית הספר לפיתוח משחקים, אשר פותח בקרוב מחזור חדש של קורס "משחק בעשרה שבועות"
משחקים הם המדיום החזק ביותר של המאה ה-21.
מדובר בתעשיית הבידור הרווחית ביותר בעולם, המגלגלת מעל ל100 מליארד דולר בשנה. יתרה מכך, ב67% מבתי האב האמריקנים יש לפחות גיימר אחד. המספרים האלו גדלים משנה לשנה.
המשמעות היא שמשחקים עשו קרוס-אובר. מנישה קטנה המשווקת לילדים, לצורת התקשורת הפופולרית ביותר בעולם בכל הגילאים. היכולת לדבר בשפה הזו מקנה לכם גישה למיליונים של שחקנים המעוניינים לצרוך תוכן משחקי איכותי.
משחקים זה מדיום מצוין לספר בו סיפורים
בעבר משחקים נסובו סביב הצלת נסיכות הכלואות בטירות רחוקות. כיום יש פתיחות, ודרישה, למשחקים שמספרים סיפור אחר. כיוצרי משחקים אתם יכולים ליצור חוויות שלא ניתן ליצור במדיומים אחרים.
משחקים הם האומנות השמינית. הם משלבים סיפור, תנועה, סאונד, אנימציה ואלמנטים ייחודיים למשחקים. כאומנות, תעשיית הגיימינג צעירה מאוד- כ40 שנה בלבד. השילוב של קהל צרכנים רחב עם יוצרים הרעבים ליצור משהו חדש, ידחוף את התעשייה הזו למקומות חדשים ומרתקים.
משחקים נכנסים לכל מקום
בשל הפופולריות הגדולה של של משחקים דיגיטליים ואיכויות ה"ממכרות" שיש להם, משחקים נודדים מתעשיית הבידור לתעשיות רבות ומגוונות.
הגדולה מכולן היא תעשיית ה-Ed Tech, שם תמצאו חברות המשלבות טכנולוגיה לימודית עם משחקים. חברת מטיפיק הישראלית (הידועה בארץ בתור "עשר אצבעות"), גייסה כ60 מיליון דולר כדי לעשות בדיוק את זה.
מטיפיק מצליחה ללמד ילדים ברחבי העולם מתמטיקה בצורה משחקית וכיפית שמפיגה את החרדה ממתמתיקה שרבים (כולל כותב שורות אלו) סובלים ממנה כיוון שמעולם לא למדו את החומר בצורה ראויה.
תחום חם נוסף הוא "משחקים למען שינוי חברתי". משחקים יכולים לגרום לשחקנים ללכת בנעליים של אנשים אחרים. כנראה בגלל זה אנחנו רואים יותר ויותר משחקים אשר מטרתם היא להביא לשינוי תפיסתי וחברתי. ממש בימים אלו מתקיים קול קורא של חברת HTC VIVE המחלקת 10 מיליון דולר למשחקים למען שינוי חברתי שיעשו בVR. הזדמנות לא רעה לקפוץ על העגלה.
הייטק
כיוון שבשנים האחרונות משחקים התגלו כעסק שעשוי להיות רווחי למדי גם לחברות קטנות ובינוניות, וגם כיוון שמשחקים "יצאו החוצה" מגבולות הבידור אל מחוזות החינוך, אקטיביזם, שיווק ועוד, יש היצע גדול של חברות בתחום המשחקים השוכרות את שירותיהם של אנשי קריאייטיב.
החברות האלו מקיימות שילוב טבעי של תוכן וטכנולוגיה ומאפשרות לאנשי קריאייטיב ליצור חוויות משחקיות שונות ומגוונות.
התפקידים הנפוצים הם מתכנתים, אבל לא רק.
יש דרישה למנהלי פרוייקטים, שהם כמו מפיקים בפועל בסט קולנועי או טלוויזיוני.
מעצבי משחקים הם אלו ש"יביימו" את המשחק וישלטו בכל אספקט שלו.
מעצבי שלבים יהנדסו את ההתנהגות של שחקנים בתוך המשחק.
בחברות מסוימות יש תקנים לאנשים שיהיו אחראים על נרטיב המשחק, על הדיאלוגים ועיצוב הדמויות.
בארץ, חברות הגיימינג הגדולות ביותר עובדות בתחום ה "סושיאל קזינו". החברה הגדולה ביותר היא פלייטיקה שנמכרה זה עתה תמורת 4.4 מיליארד דולר. אך ישראל היא לא רק מדינה של משחקי קזינו.
חברת טאבטייל היא חלוצה בתחום המשחקים לילדים ונמצאת באופן קבוע ליד ענקיות כמו דיסני ורוביו.
חברת פלאריום ההרצליינית מייצרת משחקי אסטרטגיה מרובי משתתפים וזוכה להצלחה רבה,
ופאנטקטיקס בדיוק השיקה את המשחק הרשמי של סדרת הטלוויזיה המצליחה Narcos.
לא צריך לדעת קוד כדי להתחיל לעשות משחקים
בעיני החלק החשוב ברשימה זו. כדי לעשות משחקים היום צריך לרצות, השאר מתאפשר בעזרת טכנולוגיה שתסייע לכם להפוך את הדמיון שלכם למשחק דיגיטלי. מנועים כמו Construct 2 ו Stencyl מאפשרים לכם להתחיל להתנסות מיד בכתיבת משחק. הקוד הדרוש כדי לעבוד איתן הוא מינימלי ונרכש תוך כדי תנועה.
מנועים אחרים דוגמת Buildbox לא יאפשרו לכם לכתוב קוד אפילו אם תרצו. נכון, תוכלו לייצר רק משחקים פשוטים בBuildbox, אבל ההצלחה של המשחקים המיוצרים במנוע מדברת בעד עצמה - יותר מ500 מיליון הורדות עד היום.
לסיכום
משחקים הם המדיום הפופולרי ביותר היום, אך עדיין אנחנו נמצאים בראשית הדרך. זוהי האומנות הצעירה ביותר מכל האומנויות האחרות ויש המון מקום להתפתח וליצור דברים חדשים שטרם נעשו.
דורי אדר מנהל את הבית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games.
מעניין אתכם להיכנס לתעשיית הגיימינג? תבדקו את הקורס הקרוב שנפתח במרץ, ההרשמה בעיצומה!





