חמש סיבות מעולות להיכנס לגיימינג

צילום: Stockunlimited

עבורי, גיימינג היא המדיה המסעירה ביותר היום. זו האומנות שמכילה בתוכה את האומנויות האחרות, מוזיקה, תנועה, תסריט, אנימציה. גיימינג היא המדיה היחידה המאפשרת לצופה להיות אקטיבי, לקחת החלטות להיות חלק מהיצירה. ואולי הכי חשוב, מדובר במדיה המאפשרת לספר סיפורים בצורה אינטראקטיבית, לא לניארית, שאינה דומה לכל מדיה אחרת.

לכבוד ההרצאה שלי בכנס תעשיה ללא גבולות 3 והשקת המחזור החדש של בית הספר לגיימינג, גיבשתי עבורכם כמה סיבות טובות להיכנס לתחום התוכן המעניין ביותר כיום.

1. זה אפשרי, נגיש.

כשחושבים על עיצוב משחקים האסוציציה הראשונה היא ילד אולטרא גיק שכותב קוד מגיל שש.
ובמידה של צדק, סה"כ כדי לכתוב משחק צריך לדעת לכתוב קוד, נכון?
אז זהו, שלא לגמרי. כמו תחומים רבים, כמו קולנוע, עריכה ובניית אתרים, גם אומנות יצירת המשחקים עברה הנגשה משמעותית. למעשה משחקים רבים ומוצלחים נכתבו ע"י אנשים שאינם מתכנתים.

Color Switch, המשחק עם הכי הרבה הורדות בiTunes ל2015 הוא דוגמא למשחק כזה.
משחק אחר, Undertale, כנראה המשחק הרגיש והמצחיק ביותר ששיחקתי בו השנה נכתב כולו ע"י מויזקאי צעיר בשם טובי פוקס, וגם המשחק האדיר "חדר וחצי" של קשת נכתב ע"י בחור שמגיע מעולמות הקולנוע והטלויזיה.

אז מה כן צריך כדי לעצב משחק? חשיבה לוגית, סקרנות, רצון ללמוד, רעיונות טובים.

2. תוכלו לממש את הפנטזיות האומנותיות שלכם
יום, פנים, שיעור תסריטאות של אסף ציפור באוניברסיטת ת"א.
אסף ציפור מסביר לכיתה של תסריטאים צעירים מדוע יש לכתוב דרמות קאמריות קטנות. אין לנו כסף בתעשייה ליותר מזה, הוא אומר. אל תכתבו לי בטעות סדרה על "קאובויים בחלל".

לעזאזל, זה בדיוק מה שאני רציתי לכתוב.

גם בגיימינג יש ענייני תקציב, כמובן. בתעשייה הישראלית הקטנה שלנו אין עדיין מקום למשחקים נוסך GTA ודומיו. ברם, בתחושה שלי, ניתן להעביר הרבה יותר עם הרבה פחות במשחקי מחשב.

קחו לדוגמא את Fran Bo, משחק שנכתב ע"י זוג קולנוענים שעברו ליצור משחקי וידאו.
המשחק מספר את קורותיה של ילדה הכלואה במוסד לחולי נפש בשנות ה20 של המאה הקודמת.
הילדה מטיילת בין שני עולמות. זה הרגיל עם שגרת בית החולים, האחות המרשעת ושאר המטופלים, וזה המסוייט שנגלה לפניה כאשר היא נוטלת תרופות, המלא בשדים ורוחות הרודפות אותה.

המשחק כולו מצוייר ביד והעוצמה שלו מטלטלת ומשאירה חווייה שמסרבת להתפוגג זמן רב לאחר סיום המשחק.
האם ניתן היה לייצר חוויה שכזו במדיום אחר, כמעט ללא תקציב?

3. זה חדש, על כן ויראלי.
לא כולם חייבים ליצור משחק אפי במימדים של Fran Bo. ניתן להשתמש בכלים משחקיים כדי להעביר רעיונות רבים ומגוונים. קחו לדוגמא את קורות החיים האינטראקטיביים של המעצב רובי ליאונרדי, כנראה קורות החיים הנצפים ביותר בעולם.
או דוגמא אחרת, המשחק "מיון יולדות" שנועד לעורר דיון בנושא הגזענות בא"י 2016.
המשחק הביא קרוב ל100K כניסות בשבוע ואת רוב הקוד כתבתי בשלושה שבועות. (אני לא מתכנת).

אני מאמין גדול במשחקי ווב קטנים שעושים אימפקט גדול על השחקנים שלהם. בין אם זה לשיווק עצמי או להעברת מסר אחר, כנראה שיש לכם יותר סיכוי לפרוץ עם מדיה אינטראקטאיבית מאשר עם זו הלינארית.

4. יש בזה עבודה
נכון להיום, 156 חברות רשומות של גיימינג עובדות בארץ. אלו חברות המשלבות בצורה מוצלחת תוכן וטכנולוגיה. ואילו לא החברות  היחידות שעושות כן. תוכלו למצוא אנשי אינטראקטיב בהיי טק בתחומים שונים; חינוך, תוכן מסך שני, דייטינג, גאמבלינג ועוד.
זה לא קל להיכנס לתחום, בטח שלא מיד אחרי ביה"ס לגיימינג.
אם זאת יש דרישה וההיצע אינו גדול. לא קל למצוא מעצבי משחקים, מפיקים ומנהלי פרוייקטים טובים.
אני מאמין שמי שמביאה איתה את יכולות מהתחומים המשיקים, קולנוע וטלויזיה, יכולה למצוא את הדרך לעבודה הראשונה שלה בתחום, בהינתן עקשות מספקת ותיק עבודות טוב.

5. המדיה הכי מסעירה - מחר. VR
ויש את עניין הVR. לא זכור לי הייפ כזה הקשור לתחום תוכן כלשהו בשנים האחרונות. VR/AR מדוברים בכל מקום והם עדיין לפני פריצה. אף אחד עדיין לא יודע כיצד הטכנולוגיות האלו יתקבלו וישתלבו בחיינו. אבל במשהו אחד אני בטוח: האנשים שייצרו תוכן לממשקים החדשים האלו מוכרחים להבין כיצד מספרים סיפורים בצורה אינטראקטיבית, לא לינארית. האנשים האלו הם מעצבי משחקים.

קורס הקיץ של Hands On Games נפתח ומזמין אתכם לקחת חלק.
דברו איתנו לעוד פרטים.