הכל דבש – נגה בריינס נפרדת מאיגוד העורכים

צילום: עינת עריף גלנטי

אחרי למעלה מחמש שנים בחזית איגוד העורכים, כשהיא נלחמת על קידום מעמד העורך, נגה בריינס עוזבת את תפקידה. "אם יש דבר אחד שאני רוצה שתחרטו על ליבכם זה זה: הזמן שלכם והאמנות שלכם שווה כסף," כתבה בריינס במכתב הפרידה. "..ראו עצמכם דרך העיניים שלי - אתם יוצרים מוכשרים, מקצוענים שעבודה שאתם עושים ראויה לתגמול הולם ואף למעלה מזה". תפסנו את נגה בריינס לראיון פרידה.

עם איזו תחושה את עוזבת את תפקידך?
“שמחה וגאווה, אני רואה את האיגוד היום לעומת האיגוד אליו נכנסתי לפני חמש שנים והוא גדול יותר, חזק יותר ויש לו יכולת ליזום מהלכים ולהוציא אותם לפועל. במהלך התקופה הזאת עזרנו לעשרות עורכים לקבל מאות אלפי שקלים שמגיעים להם, תיווכנו בסיכסוכים, לקחנו חלק בשינויי רגולציה ויצרנו קהילה של עורכים בתעשיית הקולנוע והטלויזיה בארץ. האיגוד יציב כלכלית, הוא מותג שהולך ומשתכלל וגדל ולאחרונה זכינו בתביעה שהוגשה נגדנו והוכחנו שאנחנו עמידים בלחצים. הכל דבש.”

מהי הבעייה העיקרית של העורכים בארץ?
“אני רואה קונטרסטים מהם אפשר לצמוח, בעיות זה בשביל מי שבוחר לסבול, לפני כמה ימים שאלה אותי מישהי במה האיגוד נאבק עכשיו ואמרתי לה שאנחנו לא נאבקים, אנחנו מקדמים. אני חושבת שבמבט רוחבי כשאני רואה את העורכים שהכל זורם להם ואת אלה שעדיין מחפשים את דרכם, יש כמה תכונות משותפות לעורכים מצליחים: הם עומדים במילתם - הם מספקים את התוצר שהבטיחו באיכות שהבטיחו בזמן שהבטיחו, הם אנשים שנעים לשבת איתם שעות בחדר העריכה ולכן במאים ומפיקים מתעקשים עליהם, הם באים לשרת את הסרט ופחות את האג׳נדה האומנותית שלהם, הם גמישים במחשבה ובהתנהלות, הם נושאים ונותנים על התנאים שלהם - שכר, זמן, תנאי תשלום וכל המסביב - זה יוצר הערכה אצל המפיק, הם בררנים בפרוייקטים שהם עוסקים בהם והם רואים בעבודתם פרנסה - מה שלא מפרנס אותם בצורה הוגנת ולמעלה מזה - לא קורה.”

אילו כלים חסרים לעורכים בארץ?
“הכל זמין מי שרוצה להתפתח ולהרחיב את היכולות שלו יכול לעשות זאת בקלות דרך ימי העיון של האיגוד’ דרך בתי הספר השונים והדרכות אונליין שגם אליהן יש הנחות דרך האיגוד. מומלץ שישקיעו בהתנהלות פיננסית נכונה ופיתוח כישורי משא ומתן. זה גם יעזור לקהילת העורכים כללית, כי עורך שההתנהלות הכלכלית שלו מחושבת בוחר את העבודות שלו ושומר על הרמה המקצועית והשכר בתעשייה."

מה את חושבת לגבי הסולידריות בין העורכים, שכל אחד פרילאנס שעובד בדרך כלל לבד ונאבק לפרנסתו?
"הסולידריות גדולה במיוחד באיגוד, יש תחושה של דרך משותפת ושמירה על אינטרסים וחברות. אנשים מעבירים עבודות אחד לשני, יש שיתופי פעולה מענינים וחלק מהעורכים הם גם במאים ומפיקים אז יש שיח פורה. אשמח שעורכים ידברו אחד עם השני יותר על שכר ותנאי העסקה - הם יגלו הרבה פעמים שכשמפיק אומר להם ״השכר הוא ככה וככה וכולם עובדים ככה וככה״, שרוב החברים בחדרי העריכה לידם מקבלים שכר גבוה הרבה יותר, הולכים הביתה מוקדם יותר ותנאי התשלום שלהם טובים יותר. יש ציפייה של עורכים שאינם חברי איגוד שהאיגוד יסדר להם את העולם - יקבע תנאי תשלום, שכר מינימום, משמרת עבודה וכיבודים ואז ידאג שכל העורכים בתעשייה יעבדו לפי התנאים האלה. עד היום על האיגוד חלו מגבלות משפטיות שלא איפשרו לו לעשות את זה ואני רואה את זה כיתרון - מתוך המסגרות האלה אנחנו צומחים ומתעצמים."

מה היה משפר את תנאי העבודה של העורכים?
"כמו שאמרתי - שיח פתוח על שכר ותנאים, גם הפעילות העתידית של האיגוד שכרגע אני לא יכולה להרחיב עליה ובעיקר - שהעורכים עצמם ירימו קול ויפנו לאיגוד כשהם נתקלים באיזה מכשול. -כל פעם שהאיגוד מתערב, הכוח שלו גדל. כל פעם שעורך מוותר על משהו שמגיע לו ולא פונה לאיגוד - הוא מוותר על ההזדמנות להעצמה, כי יש משהו מאוד מחזק בהתעקשות על מה שמגיע לך, וכשעורך מוותר הוא פוגע בחבריו לעבודה ובתעשייה כולה כי אז מזמין העבודה ממשיך בהתנהלות הפוגענית שלו."

מהו החלום האישי שלך?
"שאלה טובה, אני אוהבת את עבודת המיתוג ויצירת הקהילה שעשיתי באיגוד, נהניתי מהמגע עם האנשים והעבודה עם הועד, ואני מוצאת שהעבודה הניהולית יצירתית ומפרה ונוגעת בהמון תחומים מרתקים - אשמח לנהל מוצר, שירות או פרוייקט בתעשייות גדולות יותר."

יונתן שקדי יחליף את נגה בריינס בתפקידה.

לאתר איגוד העורכים