עורך הסרטים נגד הטכנולוגיה - רק אחד ינצח, האמנם?
צילום: מהרשת
ואנחנו עורכים, מחברים שוט לשוט לכדי סיפור, והסיפור מחבר בין אנשים.
יש סיפורים חזקים שהולכים איתנו חיים שלמים ויש סיפורים שעוזרים לנו להעביר את הערב, יש סיפורים ששוברים לנו את הלב ופותחים לנו את התשוקה, וכולם סיפורים. כך שבשביל העורך כל קאט הוא נר לרגליו של הסיפור והקריאטיב.
אני שחר בארי,
במאי פרומו ועורך אופליין.
אני אוהב את העבודה שלי.
כל קאט מוצלח מרגש אותי וכל קאט כואב מדכא אותי. אני רואה בעבודה שלי עשייה יצירתית ממדרגה ראשונה.
ב- 3.3.17 שחר ירצה בסינמטק תל אביב בהרצאה של איגוד העורכים.
ב- 15 השנים שאני עורך אלפי אנשים ישבו ליד שולחן העריכה שלי. במאים, מנהלי קריאייטיב, אנימטורים, מעצבים, תסריטאים, קופי רייטרים, צלמים לקוחות, יוצרים ועוד המונים.
כל אחד ואחד מהם הגיע לשם בשביל להשאיר חותם על הטיימליין שלי,
וגם עליי.
ויחד אנחנו משאירים חותם על פני העולם כולו.
יש המון דברים שאני יכול ללמד אתכם על עריכה, פרומואים, טריילרים, קריאייטיב, שיטות עריכה, קיצורי מקלדות, חיבור מוזיקה ותמונה, עריכת פס קול ועוד… אבל אני חושב שכל הרעיונות האלה הם רעיונות של העבר.
מה תגידו אם אני אספר לכם שעידן העריכה הלא לינארית עומד לקראת סופו ?
ושסביר להניח שבעידן המתקרב ובא המכונות יערכו סרטים במקומנו?
עריכה. פוסט העידן הלא לינארי ורגע לפני שהמכונות יחליפו אותנו.
המאה ה- 19
אפשר לומר שבתחילה עבודת העורך הייתה מלאכת יד, בעריכת פילם כל קאט היה מלאכה של חיתוך והדבקה, כל קאט.
הדרך משם ועד לעריכה שאנו מכירים היום הייתה דרך ארוכה שבמהלכה השתנה תפקיד העורך, השתנתה ההשכלה שלו, דרך ההסתכלות שלו ואולי אפילו העמדה הפוליטית שלו.
השינוי הגדול היה כמובן המעבר מעריכה ״לינארית״ לעריכה ״לא לינאריות״.
עריכה דיגיטלית, על מחשבים וללא מכונות חיתוך והדבקה כאלה ואחרות (סטינבק, איי בי רול)
בלי עבודה על החומר המקורי, בלי איבוד דורות, ובעיקר, עם קונטרול זד!
יחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות גם העריכה עצמה משתנה.
אם עד לפני 40 שנים עורך היה צריך להיות איש עם ידיים טובות, שמסוגל לעשות מלאכת יד סזיפית, מלוכלכת, מדויקת ועדינה, או להיות אחד שמסוגל להרים פלייר בטא ולחבר אותו לרקורדר, שכל אחד מהם שוקל 20 קילו,
העורך הלא לינארי הפך להיות בן אדם שיושב ליד מחשב ומתקתק, שותה קפה לאטה שלא רתח עד הסוף, בשביל לא לשרוף את הלשון העדינה שלו...
מערכות העריכה הופכות יותר נוחות ופשוטות לשימוש, מהירות לעבודה, תהליך הדגימה והכנת החומרים הוא מהיר ופשוט.
אבל כל זה טכני…
השינוי החשוב הוא השינוי המהותי, עריכה הפכה להיות מלאכה קלה פשוטה ומהירה,
בלי זמן דגימות ובלי מחשבים יקרים, בלי נפילות תוכנה ותהליכי מחשב ארוכים כאורך הגלות,
כל מה שהעורך צריך לעשות זה לשבת לערוך.
אבל כל זה הולך להשתנות…
הרובוטים הולכים להחליף אותנו.
מי שלא ישתנה - לא ישרוד את המעבר.
החדשות הטובות הן שלא הכל אבוד,
אני יצרתי לעצמי מנטרה שאולי לא תנצח את האוטומציה, אבל תוכל לאפשר חיים בדו קיום עם המכונות,
ואפילו יותר!
המאה ה- 20
לפני בערך 15 שנים, החלה מהפיכה קטנה בעולם העריכה, מערכות העריכה הפכו להיות תכנות קלילות שכמעט כל מחשב בייתי סביר היה יכול להריץ אותן. לפני זה רק על מחשבי מאק מחוזקים היה אפשר לערוך חומרים באיכות אופליין, ופתאום הכל DV (פורמט שעשה מהפיכה קטנה ונעלם מהעולם), קל לעבודה, זול, מהיר נוח.
אנשים שרק למדו להפעיל תוכנת עריכה הסכימו לעבוד בעבור חברות תקשורת, אינטרנט והפקות שאינן טלוויזיה וקולנוע במחירי רצפה, ובתנאי העסקה שהולכים ונשחקים. הרבה עורכים ראו את סוף הקריירה שלהם כתוצאה מכך.
בעידן כזה מה מאפשר למקצוע שלנו להמשיך ולהתקיים?
מה יגרום לאנשים שאינם אנשים מקצוע להמשיך לשכור את שירותם של עורכים מקצועיים ויקרים על פני עורכים זולים ומתלמדים?
זה היה שינוי אדיר שיכול היה להרוג את המקצוע שלנו, אבל זה לא קרה. למה?
העורכים הבינו ששינוי מתרחש סביבם ומהר מאד קיבלו אותו.
עם גודל היכולות גם גודל הציפיות עלה. עורכי אופליין הגדירו מחדש את כללי המשחק. עורך הוא גם איש תוכן, ואולי אחד מאנשי התוכן החשובים בהפקה.
על שולחן העורך הסיפור מתעצב בפעם הראשונה, העורך הוא זה שצריך לפתור את כל הבעיות בסיפור, מתסריט עם חורים דרך צילום לא מדויק, משחק לא משכנע וטעויות בימוי.
העורך למעשה לקח על עצמו תפקיד חדש ורחב יותר ממה שהיה מקובל.
העורך הופך לאט לאט ליותר איש קריאייטיב, במאי ותסריטאי.
מאז יותר ויותר עורכים הפכו לבימאים שגם עורכים את הסרטים שלהם,
או לפחות עורכים שנותנים שקט רב לבמאי הפרויקט שיכול להתחיל לעבוד במקביל על הפרויקט הבא שלו,
במקום לשקוע בחדרי העריכה למספר ימים.
המאה ה- 21
היום לקראת סוף העשור השני של המילניום הזה, המהפכה הטכנולוגית ממשיכה, והמירוץ אחר מערכות עריכה חכמות שיחליפו את העורך הנושם באופן מוחלט, מתרחש מדי יום.
אני לא אשקר לכם, גם לי יצא לי להכיר מקרוב שלוש מערכות עריכה כאלה, בתור עורך שמלמד את המחשבים לערוך מאחורי הקלעים.
לא בגלל שאני רוצה לחסל את המקצוע שלנו, אלא בגלל שאני מאמין שאנחנו תמיד צריכים למצוא את עצמנו בחיפוש אחר העתיד ברמת הסיפור והתוכן.
חשוב מאד לזכור, המהפכה הטכנולוגית הרגה וקברה את הפילם הקלאסי. מדובר במהפכה שיכולה להשפיע באמת על עתידם של ציבור שלם של עורכים בארץ ובעולם כולו.
בתמונה- שחר בארי
הבשורות הטובות הן שהדרך עוד ארוכה עד היום שבו אנחנו נתפייד בדיזולב ארוך לתוך השקיעה,
אבל היום הזה מגיע, בצעדי ענק קטנטנים. האחריות שלנו היא כמו תמיד, להמציא את עצמינו מחדש, להוציא את היצירתיות והתשוקה שלנו החוצה, ולזכור שאנחנו בני אדם, עם עומקים ורגשות, עם אמירה אישית ותשוקה אדירה למה שאנחנו עושים.
בשביל לערוך ולספר סיפורים, בעידן שאחרי העריכה הלא לינארית, ורגע לפני העידן שהרובוטים יערכו סרטים במקומנו -
צריך לאמץ לתוך היומיום שלנו בתור עורכים ויוצרים שלושה אלמנטים בסיסיים:
תשוקה, חשיבה קריאטיבית וחותם אישי.
אני קורא לעיקרון הזה המשולש היצירתי.
שלוש תכונות שעורכים ואנשים שעוסקים ביצירה חייבים שיהיו שם תמיד בתוך הראש, הלב והבטן.
תשוקה היא הבסיס
תשוקה היא הקרקע הפורייה. רק עם תשוקה אדירה לעשייה וליצירה של דברים נפלאים אפשר לספר סיפורים באמת טובים, להמציא פורמטים חדשים וסיפורים חדשים, שפות הגשה חדשות ועוד…
רק עם תשוקה אדירה אפשר באמת ובתמים לרצות בכל הכוח שכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו יהיה מושלם.
מושלם בעיניים, באוזניים ובחושים האנושיים שלנו, ואולי יחד עם הטכנולוגיות ההולכות ומתפתחות נוכל לעשות את זה בזמן שיא.
חשיבה קריאטיבית היא המוצר שלנו
יחד עם התשוקה, חשוב לזכור שאנחנו אנשי קריאייטיב, אנשים יצירתיים בצורה מטורפת, אנחנו מוכרים ללקוחות שלנו את החשיבה מחוץ לקופסא, אנחנו מדמיינים את העולם מחוץ לקופסה וחייבים להמשיך ולדמיין
ולתת ללקוחות שלנו ליהנות מהחשיבה הקריאטיבית שלא מפחדת ללכת למקומות פחות מקובלים.
עם כל הכבוד למכונות, את החשיבה הקריאטיבית את הן עדיין משאירות לנו.
חותם אישי היא טביעת האצבע שלנו
לצד תשוקה וחשיבה הקריאטיבית, אסור לשכוח שאנחנו בני אדם שונים וייחודיים. כל אחד מאיתנו רואה את העולם קצת אחרת. לכל אחד מאיתנו יש חותם אישי, אנושי, אחר ושונה.
אנחנו חייבים לזכור שהחותם האישי שלנו הוא מתנה, ואנחנו חייבים לתת לצופים שלנו ליהנות מהייחודיות האישית הנמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו.
ככל שנפחד פחות להיחשף, להיסחף ולפתוח חדרים סגורים בלב ובנפש שלנו, כך נוכל להעניק לצופים שלנו את הערך המוסף הגדול מכולם,
את עצמינו. אמיתיים, כואבים, מפוחדים ומצחיקים כיוצרים וכבני אדם.
תשוקה, חשיבה קריאטיבית וחותם אישי.
רק כך אנחנו נוכל להשלים את החבילה שאנחנו מעניקים ללקוחות שלנו יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית.
היום שבו הרובוטים יחליפו אותנו מתקרב בצעדי ענק,
אבל עד שהיום הזה יגיע, התפקיד שלנו הוא להרים את הרמה שלנו בתור יוצרים, לגרום לרובוטים להתאמץ.
אנחנו נמציא את עצמינו ואת היצירה שלנו מחדש.
ולא נהפוך להיסטוריה כמו שקרה לפילם.
והרובוטים, יהיו שם בשביל לתמוך בנו ולעזור לנו להגיע לשם.
שחר בארי הוא במאי ועורך פרומואים וטריילרים זוכה פרסים בינלאומיים.
מזמין אתכם להמשיך לחקור את התהליך היצירתי יחד איתו.
בהרצאה שתעזור לכם להבין איך תשוקה, חשיבה קריאטיבית וחותם אישי יהפכו אתכם אנשים יצירתיים יותר חכמים יותר ואולי אפילו יפים יותר!