בעקבות המשבר: צניחה בביקוש ללימודי תקשורת באקדמיה
צילום: מראות אימג' אימג'בנק
גם הסטודנטים לתקשורת מתחילים להפנים שעם כל הכבוד לדרייב וליצירה, צריך להביא כסף הביתה.
"בלי שום ספק", חורץ חיים זיסוביץ', ראש החוג ללימודי תקשורת ודובר אוניברסיטת בר-אילן. "המשבר בשוק התקשורת המקומי ניכר גם בביקוש ללימודי תקשורת באקדמיה. אני שומע מכל בתי הספר לתקשורת, במכללות וגם באוניברסיטאות על ירידה גדולה של עשרות אחוזים בהרשמה לתחום הזה. וזה רק טבעי, כי אנשים חוששים שביום שיסיימו את הלימודים לא תהיה להם עבודה. החשש הזה גם מוצדק בעיני".
תחום עיסוק סקסי ולימודי תואר מעשיים ומהנים. כך נתפשים עד היום לימודי התואר הראשון בתקשורת המונים, שלרוב נחלקים לתתי-תחומים כמו עיתונות, צילום, פרסום ושיווק, מולטימדיה ואחרים. אלא שכיום, אם אתם רוצים לעשות טובה לחבר - הנתונים שמתחילים להתברר בהדרגה והדעות שנשמעות בקרב בכירי אקדמיה מענף – כמו יפצירו בכם: הניאו מכוונתו כל מי שרוצה ללמוד תקשורת לתואר ראשון. לכל הפחות, גרמו לו לשקול זאת בשנית. ההערכות באקדמיה ובענף המדיה מדברות על צניחה של ממש בהרשמה ללימודי הז'אנר בשיעורים של 10-50 אחוזים.
הביקוש הגואה לתקשורת הביא, מאז הונהג התחום באקדמיה ב-1992, לגאות במספר המוקדים האקדמיים המציעים לימודים לתואר ראשון במדיה. עם הללו נמנים, בין היתר, האוניברסיטה העברית בירושלים, חיפה, תל-אביב, בר-אילן והמרכז האוניברסיטאי באריאל. בבן-גוריון בבאר-שבע ישנה חטיבה לתקשורת במסלול תואר שני בלבד. לבד מאלה, מתהדרות במחלקות לתקשורת מכללת נתניה, המכללה למנהל והמרכז הבינתחומי (מכללות פרטיות) וכן מכללת ספיר, עמק הירדן, עמק יזרעאל, הדסה ירושלים ומכללה נוספת בנצרת (ציבוריות).
בראייה לעתיד, יש להניח ששנת הלימודים הנוכחית שהחלה באוקטובר האחרון תהווה נקודת מפנה משמעותית בביקוש ללימודי תקשורת. אם אשתקד נהנו סטודנטים לרכוב על אדי האופטימיות האחרונים, הרי שכעת דומה שאין על מה להתווכח. ובכל זאת, בצד הדברים הפסקניים שאמרו המרואיינים לכתבה זו, מלאכת איסוף הנתונים הסטטיסטיים לא הייתה פשוטה. כמה מן המוסדות האקדמיים אליהם פנינו לא ששו למסור נתונים או לנדב מרואיינים בהקשר זה.
באוניברסיטה העברית, בהשוואה לשנת הלימודים שעברה (תשע"ב), מדווחים על ירידה של כ-10% במספר הכולל של התלמידים בחוג לתקשורת (תואר ראשון ושני). השנה החלו את לימודיהם לתואר בוגר בחוג כ-130 סטודנטים, ו-40 סטודנטים לתואר מוסמך. אשתקד למדו בעברית במסלול תואר ראשון 365 סטודנטים לתקשורת (תואר ראשון), לעומת 388 ו-400 בשנתיים שקדמו לה.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים תשנ"ה-תשע"ב (2005-2011), עולה מגמה הפוכה בין המכללות לאוניברסיטאות. בעוד בקרב האחרונות יורד שיעור הסטודנטים הכולל לתואר ראשון בתקשורת, המכללות רושמות עלייה הדרגתית וסבירה משנה לשנה בסיכום הכללי. שיעור הירידה הגבוה ביותר במספר הסטודנטים נרשם במכללת ספיר (107 סטודנטים פחות בחמש שנים, 13%), ובין האוניברסיטאות איבדה חיפה כ-45% מהסטודנטים לתקשורת בתוך שבע שנים. בסיכום הכולל נותר יציב שיעור הלומדים לתקשורת באוניברסיטאות ובמכללות יחדיו. עם זאת יש לסייג ולהדגיש כי מדובר בנתונים עד השנה שעברה בלבד ללא השוואה למקצועות אחרים ולסך כל הסטודנטים באותן שנים.
כבר לפני שלוש שנים, ניתן היה להעריך בזהירות כי מתחיל פיחות במעמדם של לימודי התקשורת ביחס למקצועות אחרים. עם פתיחת שנת הלימודים ב-2009, בדק העיתון כלכליסט את רשימת חמשת המקצועות המבוקשים בשמונה מוסדות אקדמיים: האוניברסיטאות בתל-אביב, ירושלים, חיפה, באר-שבע, בר-אילן, הטכניון, הבינתחומי והמכללה למנהל. אם נניח את הטכניון בצד מפאת חוסר רלוונטיות, במכללה למנהל לבדה תפס החוג לתקשורת את המקום השלישי. בכל שאר המוסדות כיכבו תחומי פופולאריים אחרים כמו רפואה, ביולוגיה, מדעי המחשב וכלכלה.
הבועה מתנפצת
"יש מקומות שמספר הנרשמים ירד ב-30-50 אחוזים. המשבר מאוד משפיע", מסכים פרופסור יחיאל (חיליק) לימור, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב ולשעבר ראש החוג לתקשורת במכללת ספיר ובאריאל. "קרו פה שני דברים מקבילים. אחד – יש משבר בשוק התקשורת, עיתונים נסגרים, ערוצי טלוויזיה בסכנה קיומית. המשבר הכלכלי משפיע גם על תעשיית הפרסום ויחסי הציבור ונוסף על כך, גם אלה ששורדים וממשיכים לפעול, מורידים את המשכורות ומצמצמים את מספר העובדים.
"התוצאה היא שכרגע הביקוש לכוח אדם קטן והמשכורות הצטמקו. הדברים האלה מחלחלים לשוק ומהשוק גם אל המוסדות להשכלה גבוהה. היום סטודנט שרוצה למצוא תעסוקה יודע שזה תחום בעייתי. דבר שני שקרה במקביל, הוא שלימודי התקשורת לתואר ראשון התחילו לפני 20 שנה. הם נפתחו בעברית, בחיפה ובמכללה למנהל. היום אם אספור את כל המוסדות שמקיימים לימודי תקשורת, יש כ-15 מוסדות שבהם לומדים את זה לתואר ראשון בצורה מלאה. ההתפזרות היא אדירה ולכן רואים בהרבה מאוד מוסדות ירידה במספר התלמידים.
"אם זה יימשך", מתנבא פרופ' לימור, "אנחנו נראה שהתופעה תימשך ויתכן מאוד שיהיה עודף כי לא צריך במדינה כל-כך קטנה אנשי מדיה רבים כל-כך. אם מותר לי לתת תחזית אישית, אני חושב שהמשבר הזה יהיה ארוך, ונזדקק לכמה שנים עד שתהיה התאוששות. אם להתנסח בצורה בוטה יותר, הרי שאם הייתה בועת לימודי תקשורת - כעת היא מתנפצת".
"מורה לתקשורת מרוויח יותר"
ד"ר חנן נוה, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר הנחשבת לחוד החנית של המוסד מזה יותר מעשור, טוען ש"ישנם מקומות ששקלו אפילו לא לפתוח מגמת תקשורת השנה. הדאגה הגדולה היא איך זה ישפיע בהמשך".
גם אצלכם ה'בועה' התפוצצה?
נוה: "בניגוד למקומות אחרים שבהם הייתה בועה, אצלנו לא הייתה בועה. אנחנו עוברים את תמהיל מאוד נכון של שילוב לימודים עיוניים ברמה מאוד גבוהה וגם עבודה מקצועית טובה. השנה האחרונה הייתה באמת הרבה יותר דרמטית. ערוץ 10 כל הזמן בטלטלה, במעריב פיטרו עשרות ואנשים לא שמים לב שברשות השידור גם מתחילה להיכנס לתוקפה רפורמה שתביא לפיטורים וקליטת מעט מאוד עובדים חדשים. בכל שנה ישנם 1,000 בוגרים שנפלטים מהאקדמיה. אלה היו המספרים עד השנה שעברה. מחציתם, נניח, לא יעסקו בתחום. אחרים יעסקו בפרסום, יחסי ציבור ותקשורת שיווקית ועדיין יהיו כמה מאות שיחפשו עבודה. מקשר עם הבוגרים שלנו אני מבין שמצבם בסדר. ועדיין אני בדעה שצריך ללמוד תקשורת. תחום ההוראה הוא החם כרגע ולדעתי מורה לתקשורת מרוויחה כיום יותר מעיתונאי".
אתם דואגים להנמיך לסטודנטים את הציפיות לקראת מה שמחכה להם?
נוה: "ה'ימים הפתוחים' שלנו נועדו למכור את עצמנו. עם זאת, אי אפשר לסגור עיניים ובכיתות אנחנו מדברים על המצב. הדור הצעיר לא יודע לצרוך נכון את התקשורת, ההורים לא מסוגלים לפעמים לדבר כי הם לא מבינים. בטח לא את הטכנולוגיה".
זיסוביץ': "כן. אבל בעת ובעונה אחת צריך לזכור, שאמנם התקשורת המסורתית מצטמצמת אבל הפריחה של התקשורת החדשה פותחת אפשרויות חדשות לאו דווקא לעיתונות אלא לבעלי מקצועות בכל התחומים. אני מתכוון לכך שעורכי דין יוכלו יותר להיעזר בתקשורת בעבודה שלהם, ומנהלים וראשי רשויות ופקידים. הם כבר לא יצטרכו את התיווך של העיתונאים כדי להגיע לכלי התקשורת אלא יוכלו להשתמש בה כמשתמשים ראשונים. הם יוכלו לפרסם דף פייסבוק, לצלם, לערוך סרטים, לקדם את האג'נדה שלהם".
ענף המדיה מעולם לא נהנה מתור הזהב. אולי רק בתחילתו כשהשוק היה צמא לכישרונות חדשים. אז במה שונה המשבר הנוכחי?
זיסוביץ': "אבל לא תקופות קשות כאלה. הפעם הבעיה היא לא מצוקה תקציבית – שגם היא חשובה כי יש ירידה בפרסומות וזה משפיע על תחנות רדיו. הבעיה היא שיש כאן שינוי מגמה כללי והביקוש בכלל לתקשורת הולך ויורד. כיום כלי התקשורת הופכים להיות יותר מקוונים ויש פנייה גדלה והולכת לשם על חשבון הפרינט בעיקר, וגם על חשבון התקשורת האלקטרונית".
תהיה לכך השלכה גם על גיוס כוח-אדם כמרצים לתקשורת ומתרגלים? פיטרתם מרצים?
זיסוביץ': "זה הולך בד בבד. כן. כרגע לא פיטרנו מורים ככל שאני יודע. אני ראש יחידה ללימודים מעשיים, יש גם בית הספר ששם לומדים את הלימודים האקדמיים. ברור שאצלנו ביחידה נזדקק לקצת פחות מורים ממה שחשבנו. בד בבד יש יותר פניות של עיתונאים שיוצאים מהשוק ומבקשים לעסוק בהוראה".
ושכר הלימוד עשוי לרדת בשל כך?
זיסוביץ': "לגבי שכר הלימוד, כרגע אין שינוי. זאת השפעה שהתחילה לא מזמן וניכרת יותר השנה מאשר בשנה שעברה. לגבי העתיד? איני יודע. יכול להיות. גם כך החוגים לתקשורת, הרווחים בהם הם לא גדולים כי אתה חייב לעשות את זה בקבוצות קטנות. אין כאן הרצאות בפני כיתה של מאה איש".
יש מקום עדיין ל'אולד-מדיה' בימינו?
נוה: "אני חושב שיש. חלק מהפרינט עדיין יישאר. אחת הדוגמאות המעניינות זה מה שקורה בעיתון הארץ כאשר הדגש הוא על העמקה והרחבה של חדשות, ואין להם תחרות על ידיעות בלעדיות. אחד הניסיונות המעניינים הוא המעבר לווידאו של אתרי התוכן וואלה, YNET ומאקו".
לימור: "ודאי שיש מקום לעיתונות 'אולדסקול'. עקרונות העבודה העיתונאית, דרך איסוף המידע, אימות המידע, כל טכניקות העבודה העיתונאיות רלוונטיות גם לגבי האולד מדיה וניו-מדיה. יש הבדלי שפה אמנם, אבל יסודות העבודה העיתונאית הם זהים".