על כסא המאפרת

צילום: לילך אופק epur
אולי נדמה שלמאפרת (או מאפר כמובן) יש תפקיד מאד ספציפי - לאפר, אבל המאפרת היא שפוגשת את השחקן רגע לפני שהוא נכנס לסצנה או את המרואיין רגע לפני שהוא עולה לשידור לראשונה בחייו. סף ההתרגשות הוא גבוה ולא פעם המאפרת היא גם סוג של פסיכולוגית, סוג של אשת סוד שרואה את הפגמים ועוזרת לכסות אותם. איך מתמודדים עם לחץ של זמן, אגואים, חששות, חילוקי דעות וגם מצליחים לאפר במקצועיות? שאלנו את לילך אופק, מאפרת מנוסה בכל סוגי הסטים – בתכניות בשידור חי כמו "תכנית הבוקר של קשת", בסדרות כמו "שוטטות", "מסכים", "תמיד אותו חלום", "חסמבה דור 3" ובסרטים כמו "אבנים", "אור " ועוד.
איך הגעת לתחום האיפור ואיך ספציפית לטלוויזיה וקולנוע?
"עולם הבמה היה חלק מחיי מאז ומתמיד. כילדה למדתי פסנתר, תיאטרון בבי"ס לאומנויות ואחר כך בתלמה ילין. אחרי הצבא למדתי 3 שנים מוסיקה ברימון, ואת הבהלה בסופן מ'מה עושים עכשיו' פרקתי בהרבה שעות ציור. בגיל 25 עבדתי תקופה קצרה במשרד פרסום שאחד הלקוחות שלו היה ביה"ס לאיפור של ירין שחף. נדלקתי על הרעיון לשלב בין יצירה לפרנסה, ובאמת איפור הוא לגמרי הדבר הזה עבורי. נרשמתי ללימודים ובסיומם נשארתי להדריך בביה"ס. במקביל יצאתי לשטח - סרטי סטודנטים, קליפים, האופרה הישראלית, סטילס, תצוגות אופנה, ציורי פנים לילדים. הייתי סטאז'רית של המאפרת נטשה דנונה וע.מאפרת בהפקות טלוויזיה, קולנוע ופרסומות. טעמתי מכל סוגי הסטים האפשריים והיה לי ברור שאני נמשכת מאד למקומות שקורית בהם יצירה עלילתית, אז ישבתי עם החוברת של איגוד הקולנוע והטלוויזיה ושלחתי פקסים (טרום עידן המיילים) לכל המפיקים שהיו שם. כמה עשרות. חזר אליי אחד. איתי טמיר היקר. וכמו שאומרים – השאר היסטוריה..."
"חשוב לי לציין, כאישה, שתוך כדי התפתחות הקריירה שלי הקמתי משפחה, ילדתי שלושה בנים, והמקצוע האמיתי הוא למעשה ג'אגלינג...התמרון בין הבית לימי הצילום הארוכים. זו למעשה הסיבה שבשנים האחרונות עברתי לאפר בעיקר בטלוויזיה, בעבודות חד יומיות ואיפורים פרטיים (כלות וכו') ולא בהפקות ממושכות."
מלבד האתגרים המקצועיים, בזמן השידור החי, עם אלו "התקלות" את מתמודדת?
"אני מאפרת קרוב לעשר שנים ברצועת הבוקר של קשת ושידורים חיים זה בי"ס מעולה מהרבה בחינות. האתגר הראשון הוא שעת השידור כמובן. אני קמה ב 4:30 ומתחילה למרוח מייק אפ על אנשים שנמצאים במצב שבין ערות לשינה...מצד אחד יש את דהרת מחוגי השעון, זמן מאד ברור להכין את כולם ולחץ של שידור חי. מצד שני צורך לשמור על שקט ואווירה רגועה. לפעמים מגיע פתאום מרואיין שהמונית שלו איחרה וצריך לאפר אותו בעמידה, בדקה וחצי. לפעמים מרואיין שמבקש שלא לפגוש פנים אל פנים מרואיין אחר, אז שולחים אותי לאפר בחדר צדדי. קרה לי שאיפרתי קומיקאית מוכשרת, שתוך כדי האיפור קלטה שבאותם רגעים ממש נמצאת באולפן איזו חברת כנסת שהיא חיקתה לא מזמן. היא התפדחה ממפגש חזיתי איתה, מה שגרם לי להסתיר אותה בגופי כשחברת הכנסת יצאה מהאולפן..
קיים גם האתגר המנטלי, זה שנוצר במפגש עם אנשים שסובלים מחוסר או עודף ביטחון עצמי. עם השנים פיתחתי יכולות זיהוי והתנהלות מאד משוכללות מול זה."
הרבה מאלה שמתאפרים אצלך פוגשים בך רגע לפני שהם עולים לשידור או רגע לפני שהם נכנסים לסצנה והם בטח בהתרגשות גדולה. איך זה משפיע על העבודה שלך?
"אני מקשיבה לרדאר הפנימי שלי. מי זקוק למה עכשיו. איפור זו פעולה אינטימית, אני נוגעת בפנים של אנשים, שלעיתים הכרתי לפני דקה, בסיטואציה של התרגשות גדולה עבורם (ולעתים גם עבורי אם אני מאפרת את שמעון פרס או מתי כספי למשל). יש אנשים ששיחה והומור בזמן האיפור מרגיעה אותם, מפיגה את המתח, מפקסת אותם. יש כאלה שאני מציעה להם להתאמן עלי, כך אני נותנת להם הזדמנות לסוג של חזרה גנרלית ומורידה את מפלס המתח. יש מקרים שברור לי שהאדם זקוק לשקט וריכוז ואני נהנית לאפשר גם אותם."
אז האם מאפרת טובה צריכה להיות גם פסיכולוגית טובה?
"אני חושבת שרגישות זו תכונה שמאד תורמת בתחום הזה. טאקט. באופן אישי בחמש השנים האחרונות אני עוסקת גם באימון אישי, בשיטת סאטיה, שיטה הוויתית, כך שמיומנות ההקשבה שלי לאחר מרגישה מאד טבעית. אני מאמינה שיש לי השפעה מסויימת על מצב הצבירה של האדם שקם מכיסא האיפור. אדם שיושב מול מראה נמצא במצב מאד חשוף ואני יכולה לעזור לו להרגיש נח וטוב יותר או פחות."
עד כמה אינטימית יכולה להיות מערכת יחסים בין מאפר למאופר?
"חדר האיפור דומה לעיתים קרובות לתא ודוי... כאמור הסיטואציה החשופה מביאה איתה הרבה פעמים גם שיח אינטימי, כולל וידויים והשתפכויות. אחורי הקלעים זו זירה מרתקת בעיניי, המפגש עם ה'פרצוף האמיתי' של אלו שנמצאים רגע לפני או אחרי המפגש עם אור הזרקורים. יש כמובן אנשים שאני מאפרת על בסיס קבוע ואיתם זו הכרות הרבה יותר עמוקה. בואי נאמר שהדברים שנאמרים בחדר האיפור – נשארים שם. סוג של אתיקה מקצועית..."
האם ועד כמה את עומדת על איפור כמו שאת חושבת שצריך להיות מול איך שהמאופר חושב או איך שבמאי חושב?
"יש מקרים שיש פער מסויים בין דרישות הבמאי לרצונו של השחקן. אני משתדלת להפעיל שיקול דעת ולצמצם אותו כמה שניתן. בגדול אני נאמנה למה שמשרת הכי טוב את היצירה."

איך מאפרים תוך כדי סצנות מבלי "להוציא" את השחקן מהדמות או להפריע ברצף?
"קודם כל מאפרים בשקט. ברגישות. מעבר לזה, מילת חיזוק או מחמאה (אם זה אותנטי) עוד לא הפריעו לאף שחקן... מבחינת ההפרעה ברצף, בתוכניות בשידור חי זה מוגדר מאד לזמן הפרסומות והמבזקים. לעומת זאת על סטים מוקלטים, בעיקר סטים של סרטים וסדרות שכל דקה עולה המון כסף, יש באמת איזה טיימינג שלוקח זמן ללמוד אותו, אם רוצים שאף מפיק/במאי לא יצרח עלייך. צריך לזהות את הרגע הנכון בין הטייקים ורק אם יש משהו קריטי לבקש לעצור את הצילום. קורה גם שבמאי פתאום רוצה זיפים, או זיעה, או דמעות או שריטה, ואלו רגעי האדרנלין בהם האלתור, היצירתיות והזריזות מתגייסים לפעולה. כשזה מצליח זה כיף גדול. "
מה היה משפר את תנאי העבודה של מאפרות על סטים בארץ?
"תנאי עבודה באופן כללי זה מושג די מגוחך ומקומם כעצמאית בארץ. אין באמת דבר כזה...לפני התנאים על הסט הייתי שמחה אם היו לי תנאים בסיסיים של אדם עובד שזכאי לימי מחלה, חופשה, פנסיה וכו'. לגבי סטים עצוב לי לראות איך משנה לשנה התקציבים יורדים, אבל הדרישות נשארות זהות."
מה היית שמחה אם מישהו היה אומר לך בתחילת הדרך?
"אם מישהו היה אומר לי שהיום אני אעבוד על תסריט לפיצ'ר שכתבתי ושדרך האיפור אני אלמד ואתפתח כל כך הרבה בעשייה האומנותית שלי, הייתי מאד שמחה..."
האם נכון המיתוס שמאפרות בקושי מתאפרות?
לפחות במקרה שלי זה נכון...אני מרגישה מחופשת בקלות





