משרד החוץ לקולנוענים- אין קריטריונים, יש מדיניות ושיקול דעת

צילום: DFC

"הסרט שלי, 'איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?', התקבל ל-17 פסטיבלים בעולם. טסתי איתו לשלושה פסטיבלים: שניים במימוני הפרטי ואחד מתקציב הסרט", אומרת הבימאית דבורית שרגל. "כשאני מגיעה לפסטיבל אני לגמרי מרגישה שגרירה של מדינת ישראל. אנשים בכל העולם מתעניינים ומתחברים לסרט, לא רק מי שקשורים לנוסטלגיה ישראלית, אבל אם מדינת ישראל לא חושבת שראוי לממן את הטיסות שלי, אז סבבה. לא צריך. לא אטוס יותר אם לא אקבל מימון".

למתן מלך, מפיק סרטים עצמאי ("חרדת שחקים" ו"אנטיוירוס") שיחק בסוף המזל. "באוקטובר השתתפנו בשלושה פסטיבלים בינלאומיים, האחרון באנגליה. הקהילה היהודית נרתמה והרימה קמפיין למען הסרט שלנו. מהיום שבו קיבלתי את הזימונים הרשמיים לפסטיבלים שלחתי אותם למשרד החוץ ובמשך כמעט חודש התקשרתי שוב ושוב למשרד החוץ וניסיתי לקבל תשובות, כבר חשבתי לבוא לישון שם. ממש בימים האחרונים חלה התפתחות משמעותית לאחר שפניתי לגורמים בכירים במשרד החוץ והם נעתרו לבקשתנו לסייע וממן את את היציאה לפסטיבל המדע והרפואה".

אז מי בעצם אמור לסייע לקולנוענים לייצג את ישראל בעולם? מה עומד מאחורי האגף לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ (קשתו"ם) וע"פ אילו קריטריונים הם בוחרים אם לממן נסיעה של יוצר לפסטיבל זה או אחר בחו"ל? רפי גמזו, סמנכ"ל במשרד החוץ, ראש האגף לקשרי תרבות ומדע (קשתו"ם) עונה לנו בהרחבה.

"קיים בלבול או אי הבנה לגבי איך קשתו"ם פועל. משרד התרבות הוא שאחראי על ניהול התרבות בארץ ועל התמיכה ביצירה. המנדט של קשתו"ם הוא בחו"ל, יצוא יצירתיות אמנותית ישראלית לעולם. אנחנו לא גוף תומך ולא קרן פילנטרופית. העשייה שלנו היא באוריינטציה אחרת, אנחנו מבצעים פעולות בחו"ל שעומדות בקנה אחד עם היעדים של משרד החוץ. אנחנו שמחים אם היוצר יוצא נשכר מכך, אך זה לא בראש מעייננו. אין לנו קריטריונים כמקובל בתמיכות, אלא קווים מנחים לפעולה. כל מקרה נבדק לגופו."

איך מתנהל התהליך?
"בדרך כלל מגיעה  אלינו פניה או מהיוצר עצמו, שהוזמן לפסטיבל, או מנספח התרבות שלנו באחת השגרירויות. הנספח יכול לבקש להזמין יוצר כלשהו לפסטיבל ע"פ בקשת הפסטיבל, או שיש פסטיבל שנספח התרבות חושב שכדאי לישראל לקחת בו חלק מבחינת נראות או נושא (למשל פסטיבלים בנושא זכויות אזרח או איכות סביבה שבהם חשוב להראות את הישיגיה של ישראל).
בשלב זה מתחיל דיאלוג עם הנציגות שלנו בחו"ל, עם נספח התרבות. יש מגבלות תקציב (הוצאות הנסיעה ע"פ רוב ממומנות ע"י השגרירות), בודקים את מידת החשיבות של הפסטיבל, מידת הנראות והחשיפה התקשורתית שישראל תקבל, האם זה פסטיבל "נישה" או מיינסטרים? לאיזה קהל הוא מיועד?
אחר כך בודקים איפה זה עומד בסדר העדיפויות מול כל שאר הפעילויות שמתוכננות השנה. יש למשל דגש על אזורים גאוגרפים, מקומות שיש לנו עניין להיות נוכחים בהם. בואו נאמר שאם קולנוען ישראלי יוזמן לפסטיבל בסעודיה, סביר להניח, שאם יובטח שלומו והוא יוזמן כישראלי, שאנחנו נממן את הנסיעה.
זו מערכת של שיקולים שאינה מגיעה מהעדפות אישיות או מעמדיות של יוצר זה או אחר. דווקא ליוצרים בולטים ומוכרים יש בהרבה מקרים אפשרות להגיע לפסטיבלים לא רק דרכנו. אנחנו מנסים לתת במה לכל הסוגות- דוקומנטרי, סרטי סטודנטים, סרטים קצרים, סרטים ועלילתיים כמובן."

האם יש עדיפות לסרטים שקיבלו תמיכה של הקרנות?
"תקצוב של הקרנות זה סוג של תו איכות מבחינתנו. אנחנו יודעים שמדובר בסרט שעבר סינון של לקטורים. זה כמו בתחום התאטרון, אם תאטרון ממסדי מוזמן לחו"ל אנחנו צריכים פחות לחקור את הקרביים האיכותיים של ההפקה. אנשי מדור הקולנוע שלנו נוכחים בפסטיבלי הקולנוע בארץ, צופים בסרטים ונחשפים ליוצרים ולחומרים חדשים. תמיכה של קרן בשום פנים ואופן לא מוגדרת כתנאי,  אבל זו סוג של בקרת איכות."

דבורית שרגל: "על פניו יש לי יחסים מצוינים עם קשתו"ם: הם מכירים את הסרט שלי עוד משלב עובריותו, לא יכלו לסייע לי אז, אך כמובן הוזמנו לפרמיירה, אהבו אותו, צפו בסרט כבר כמה פעמים. כשביקשתי עזרה בנסיעה לפסטיבלים זה היה בדיוק בזמן הבחירות ואחריהן, כשעוד לא היה תקציב מדינה. אמרו לי שאין כסף. בסופו של דבר (גם) משרד החוץ לא עזר לי בשקל בהפקת הסרט או בשיווקו. מה שכן, קשתו"ם מימן את השהות של נוריקו-סאן (גיבורת הסרט שלי) בביקור שלה בישראל בקיץ האחרון, ביקור אותו הפקתי."

רפי גמזו:  "לצערי דבורית שרגל לא קיבלה תמיכה של הקרנות ויחד עם זאת, בשלב עשיית הסרט סייעה לה שגרירותנו בטוקיו. לעיתים עזרה שווה לכסף. כאמור, לקחנו על עצמנו את האירוח של נוריקו סאן בארץ בפסטיבל הילדים והנוער. נפגשנו איתה והקדשנו לה את מלא תשומת הלב, גם אם שום קרן לא עמדה מאחוריה. חשוב לציין שהמנדט שלנו לא כולל השקעה בעשיית הסרט ובהפקתו."

בסופו של דבר שרגל קיבלה בקיץ האחרון, עשרה חודשים אחרי שהסרט כבר הוצג ברחבי הארץ ובעולם, תמיכה במסלול השלמה מקרן רבינוביץ'.

האם לסרטים שעוסקים בסכסוך או בנושאים ישראלים יש סיכוי רב יותר להישלח לפסטיבלים?
רפי גמזו: "מעולם לא קבענו הגבלה על התכנים שבהם עוסק חומר אמנותי. הסרטים לא חייבים לעסוק בסכסוך או אפילו במציאות הישראלית, למרות שלכאן הולכת רוב העשייה, באופן טבעי."

ומה לגבי הטענה שיש יוצרים שנשלחים על ידכם שוב ושוב לפסטיבלים לעומת כאלה שלא נשלחים כלל?
"מאחר שאנחנו לא גוף תומך, אין פה את עקרון השיוויוניות. יכול להיות שסרט פתאום מעורר המון עניין ומוזמן להרבה פסטיבלים, שע"פ הבדיקות שלנו הם פסטיבלים מובילים ויש עניין שישראל תהיה נוכחת בהם ותזכה לנראות. בהחלט יכול להיות שאותו יוצר יסע לכמה פסטיבלים באותה שנה במימון שלנו.
תעיד קהילת הקולנוע, שרבים נסעו ע"י הפעילות שלנו לחו"ל גם עם סרטי ביכורים וגם לפסטיבלי סטודנטים. אנחנו מקדמים את ייצוגם של סרטים ע"י שיגורם לפסטיבלים בדואר הדיפלומטי, לא תמיד בנוכחות היוצר, אבל גם זה שווה כסף. אין שום כלל שקובע שפעולה מתבצעת בגלל ותק של יוצר. עם זאת, יש להביא בחשבון שכמו בעולם הספרות הבינלאומי, יגיעו יותר בקשות לתרגום ספרים של סופרים בעלי שם עולמי כמו עמוס עוז, דויד גרוסמן, א.ב. יהושע וצרויה שלו, מבקשות לתרגום ספרים של סופרים שטרם פרצו לתודעה הבינלאומית. כך גם מגיעות יותר בקשות להשתתפותו והקרנת סרטיו של קולנוען ידוע מאשר של קולנוען פחות ידוע.
מתן מלך, לדוגמא, פנה אלינו עם שלוש הזמנות לפסטיבלים. בבחינה בכלים שלנו מול נספחי התרבות הגענו למסקנה שהפסטיבל בבודפשט הוא מיוחד, מפני שיש לו גם פן מדעי/בדיוני וכולל לא רק הקרנה של הסרט אלא גם השתתפות של הבמאי בפאנל. מבין שלושת הפסטיבלים, זה היה הפסטיבל שקיבל הכי הרבה נפח מבחינת פעילות וחשיבות. היינו שמחים לשלוח אותם לכל הפסטיבלים אבל זה בלתי אפשרי."

האם התמיכה בפסטיבל האחרון קשורה גם ל"בלגאן" שהוא עשה בתקשורת?
"לא, עסקנו בפנייתו עוד לפני שיצא לתקשורת."

האם השיקול אם סרט יצליח בקופות או לא נכנס למכלול השיקולים שלכם?
"אנחנו לא גוף מסחרי וזה שיקול מסחרי, וחוץ מזה איך קובעים מה יצליח יותר או פחות? אנחנו מפרגנים ושמחים בהצלחה של יוצרים ישראלים בעולם ואף לוקחים לעצמנו קצת קרדיט. למשל, בקשתו"ם יש מדור שעוסק בניסיון ליצור קופרודוקציות קולנועיות בין ישראל למדינות אחרות. הסכמים כאלה לשיתופי הפעולה מהווים פלטפורמות עבור יוצרים לגייס כסף. לשמחתי שיתופי הפעולה האלה הולכים ומתרבים, ללא ספק בגלל המוניטין הטוב של הקולנוע הישראלי בעולם, אבל גם לנו יש בזה חלק קטן.
אנחנו לא חפים מטעויות, ואנחנו מוכנים לשמוע ולבדוק כל פניה שתגיע אלינו. אני בטוח שרוב תעשיית הקולנוע בארץ תעיד שלקשתו"ם יש חלק בנראות של הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות. זו מדינה פצפונת שהיצירתיות האמנותית בה (בכל התחומים) היא חסרת כל פרופורציה לגודלה. אני חושב שיש פה איכויות נהדרות ואני גאה בזה."

ניתן לפנות למייל של ורד הלר, ראש מדור קולנוע בקשתו"ם:  veredh@mfa.gov.il ‏