אהבה בשחקים מרמז שמטא טועה. הנה הסיבה
צילום: מתוך הסרט מאווריק
בשבוע שעבר מטא (חברת האם של פייסבוק) פרסמה כי היא עדיין לא מוותרת על החזון של חוויות מציאות מדומה ברמה גבוהה והציגה במקביל מספר דגמי אבטיפוס של משקפי מציאות מדומה. המטרה, על פי המנכ"ל מארק צוקרברג, היא בסופו של דבר ליצור משהו שיכול לעבור את הנקודה שבה כמעט ולא ניתן להבחין בין המציאות המדומה לעולם האמיתי.
הסרט "אהבה בשחקים" בכיכובו של טום קרוז "עצר את נשימתינו" (כפי ששרו "ברלין" בשיר הנושא), ב-1984. סרט ההמשך "אהבה בשחקים: מאווריק" תוכנן לצאת לאקרנים ב-23 בדצמבר 2020, אך נדחה מספר פעמים עקב מגיפת הקורונה.
התזמון של הסרט חשוב מאוד להבנת ההצלחה שלו. אנו נמצאים בתקופה מתמשכת של חוסר ודאות שמעלה את מפלס החרדות (תוסיפו לקורונה את המלחמה של פוטין באוקראינה, שהשבוע עוד הואיל לאיים על אנגליה בתקיפה, המחסור בחיטה שמאיים על הבטחון התזונתי של רבים מתושבי הגלובוס, האינפלציה העולה, והתחזיות של מיתון מתקרב), ובתקופות כאלו, כפי שכבר הזכרתי מספר פעמים בעבר, אנו נוטים להתרפק על העבר (בשנתיים וחצי האחרונות זה על שנות ה-80 וה-90) ובנוסף, הנטייה לאסקפיזם גוברת.
השבוע פורסם כי הסרט "אהבה בשחקים: מאווריק" כבר הכניס למעלה ממיליארד דולר תוך חודש. זו הפעם הראשונה בה טום קרוז עובר את אבן הדרך הזו בקריירה של 40 שנה. מה שאפילו יותר מרשים לגבי הסרט וביצועיו עד כה הוא שההכנסות אינן כוללות את סין ורוסיה.
הטייס המעוטר, קפטן פיט "מאווריק" מיטצ'ל (טום קרוז), נקרא לשוב לטופ גאן כדי לאמן קבוצה של טייסי צי מצטיינים. עליו לבחור את ארבעת המצטיינים שבחניכיו למשימה תקיפה מורכבת במיוחד, שבה יידרשו להשמיד כור גרעיני לייצור אורניום שיהפוך ל"חם", דבר שיסבך ויסכן תקיפות בעתיד, במדינת אויב ששמה לא מוזכר בסרט. (ויקיפדיה).
אם נחזור לרגע לשנת 1984, בוני טיילר הסבירה לנו בדיוק לאיזה סוג של גיבור אנו מייחלים, והוא נחוץ עכשיו באותה מידה, אם לא יותר:
Where have all the good men gone
And where are all the gods?
Where's the streetwise Hercules
To fight the rising odds?
I need a hero
I'm holding out for a hero 'til the end of the night
He's gotta be strong, and he's gotta be fast
And he's gotta be fresh from the fight
I need a hero
I'm holding out for a hero 'til the morning light
He's gotta be sure, and it's gotta be soon
And he's gotta be larger than life
Racing on the thunder
And rising with the heat
It's gonna take a Superman to sweep me off my feet
אין ספק שטום קרוז עושה את העבודה ומפיל אותנו מהרגליים (כפי שהמספרים בקופות מעידים). חוץ מעולם הבידור אנו רואים את הנוסטלגיה במגוון רחב של חברות שעושות בו שימוש – מאוכל והלבשה ועד משחקי מחשב ותיירות. עד כאן התרפקות על העבר.
אז איפה האסקפיזם אתם שואלים?!
דר' לירז מרגלית מצטטת בטור שלה בדה-מרקר את סת' סטיבנס-דווידוביץ', לשעבר מדען נתונים בגוגל ומחבר הספר "כולם משקרים", שכותב בספרו שאחת הדרכים שבהן ניתן ללמוד על התנהגויות של אנשים היא באמצעות מתאמים או קורלציות בין חיפושים שונים. כך למשל, נמצא שניתן לנבא מתוך החיפושים של אנשים במדינות שונות את שיעורי האבטלה באותה מדינה. שאלה שנמצאת בעלייה כשהאבטלה עולה היא "כיצד ניתן להשיג קנאביס". חיפושי הקנאביס מעידים על כך שכאשר אנשים איבדו את עבודתם, הם מחפשים דרכים לברוח מהמציאות באמצעות סמים משני תודעה; אבל יותר מכך – אבטלה גורמת לאנשים שלא עישנו בעבר להתחיל לעשן, כי ההנחה היא שמי שכבר עישן לפני שאיבד את עבודתו – לא צריך לשאול את גוגל – "כיצד משיגים קנאביס".
כשכל כך הרבה אנשים פשוט לא מעוניינים להסתכל למציאות בעיניים, אולי כדאי למארק צוקרברג לשקול לחזור ליעודו המקורי של ה – וי-אר, המאפשר לאנשים בריחה למציאות אלטרנטיבית שניתן יהיה להבחין בינה לבין חייהם האמיתיים, ולייצר את עולם המטאוורס, כפי שהיה אמור להיות במקור – מדומה.