28% בלי הכנסות בכלל, 41% בחרדה

צילום: Photo by Morning Brew on Unsplash

בחודש שעבר ערכנו סקר על מצב העובדים בתעשיה לאור מגיפת הקורונה. בסקר השתתפו 550 אנשים ונשים, מתחומי הפקות הטלויזיה, הקולנוע והאירועים, ותחומי כתיבת התוכן והקריאייטיב.

ערכנו את הסקר בקרב קוראי הניוזלטר שלנו ולא פירסמנו אותו באתר, משום שבתוך האתר עצמו קיימת הטיה מובנית לכיוון האנשים המחפשים עבודה, בעוד שקוראי הניוזלטר מורכבים מקהל גדול הרבה יותר שלא תמיד נמצא אקטיבית במצב של חיפוש ולכן מגוון יותר.

לא צריך לקרוא את תוצאות הסקר כדי לדעת שהטלטלה העולמית שהיכתה בכל העולם עקב מגיפת הקורונה לא פסחה על התעשיה שלנו. להיפך. עולם התרבות וההפקות העולמי בשיתוק כמעט מלא, פסטיבלי קולנוע מתרחשים בזום, על הפקות מוזיקה ואירועים אין מה לדבר בכלל.

עולם התרבות ספג את המכה הקשה ביותר (מלבד תעשיית התיירות, יהי זכרה ברוך) והאדוות מתוך המשבר הזה עדיין משנות את השוק שהכרנו. המציאות החדשה מכריחה כל אחד ואחד מאיתנו להתכייל מחדש ולפתח כישורים שיאפשרו לנו, גם כאשר הרצפה נשמטת, להמשיך להתפרנס. הנתון שלפיו 51% מהמשיבים לסקר מחפשים תעסוקה בתחומים אחרים בא לידי ביטוי גם בדיווחים של מעסיקים על פניות שהן "מתחומים לא קשורים" או של אנשים שהם "אובר קווליפייד" בצורה חריגה.

חברות הטכנולוגיה הגדולות ואפילו ממשלת ישראל הבינו שיש צורך בהכשרות מקצועיות –מאות הקורסים שפתחה מייקרוסופט לכל מי שחפץ ומיזם Campus.Gov הם ההוכחה לכך, אבל בקצה של כל הקורסים האלה יושבים אנשים מלאי ניסיון שהקרקע המקצועית של מה שעשו כל חייהם נשמטה מתחתיהם וכעת מצופה מהם להתחיל מאפס בתחום שקשור רק במעורפל (אם בכלל) למקצוע שבו עסקו כל חייהם.

28% בלי הכנסות בכלל, 41% חרדים ודואגים.

הממצאים מראים תמונה לא פשוטה אך רחוקה מלהפתיע. אנחנו שייכים לתעשיית התרבות וההפקות, וזו התעשיה שסובלת, כאמור, יחד עם תעשיית התיירות, באופן החמור ביותר מן המשבר.
הנתון המדאיג ביותר שעלה בסקר הוא ש 68% מתוך המשיבים לסקר נמצאים במצב יותר גרוע ממה שהיו בו, (32% - יותר גרוע, 36% - הרבה יותר גרוע) כאשר הירידה בהכנסות מתבטאת בכך ש 28% (כמעט שליש!) מדווחים שהם "בלי הכנסות בכלל" מאז תחילת הקורונה ו 32% נוספים מדווחים על ירידה של יותר מ 50% מההכנסות שלהם.

התעשיה שלנו גם לא ממש מאוגדת. מתוך כל המשיבים סה"כ 15% מיוצגים על ידי איגוד מקצועי כלשהו, אך גם אחוזים בודדים אלה מפוזרים בין 8 איגודים שונים, הרוב באקט ובאיגוד העורכים.

מבחינת האסטרטגיות הפרקטיות להתמודדות (שאלת סקר עם בחירה מרובה) 51% מחפשים תעסוקה בתחומים אחרים, 46% אוכלים את החסכונות, 36% נעזרים בבני משפחה, 27% מחדשים קשר עם לקוחות ישנים, 26% מפרסמים את עצמם ברשתות החברתיות בצורה מוגברת ו12% לוקחים הלוואות.

את הסיוע הממשלתי המלא קיבלו רק 39%, כאשר 25% מדווחים על קבלת סיוע חלקי בלבד. הרבה מן המשיבים גם הוסיפו כי המענק לא הספיק אפילו לכסות על דמי השכירות של העסק הסגור.

 
החרדות לעתיד וחוסר הוודאות משפיע על הנשאלים בסקר. 14% דיווחו על כך שהם חשים "על סף יאוש", 41% דיווחו כי הם חשים "דואגים וחרדים" 20% מנסים להשאר אופטימים ו 11% בלבד אדישים למצב.
מבחינת המצב הנפשי הכללי (שאלה עם בחירה מרובה), בתקופת הסגר 48% דיווחו כי חשו חוסר ודאות לגבי העתיד שלהם, 41% ניצלו את הזמן ללמוד דברים אונליין ולהתפתח מקצועית, 37% היו עם המשפחה, 34% נהנו מהשקט והשלווה  ו26% דאגו מאוד, 19% חשו בדידות רבה. 

פרופיל המשיבים לסקר:
 65% נשים ו 35% גברים
53% פרילאנסרים, 30% שכירים או בחל"ת 10% משולבים שכיר ועצמאי (ו 7% שונות.)
מבחינת ההרכב המשפחתי, רווקים וזוגות – 55%, זוגות או יחידים עם ילדים – 39% (6% אחר)
גילאי המשתתפים: 36% בני 30-40, 28% בני 20-30  26% בני 40-50 ו- 9% מעל 50
שנות ניסיון בתחום העיסוק המרכזי - 39% מעל 10 , 28%  בין שנה ל 5 שנים, 22% בין 5 ל 10 שנים

לסקר מצב התעשיה ב 2017