רמי כץ מחפש את סיבת המוות
צילום: יח"צ
איך נולד הסרט ואיך התוודעת לג'מאל ולסיפור מותו של סלים ברכאת?
"התחלתי לעשות סרט על הפיגוע ב'סי פוד מרקט' בעקבות הסופר אוריין מוריס, שהוא חבר שלי, ושהיה שם בזמן הפיגוע וחווה טראומה. בשלב מסוים הוא הבין שקשה לו להשתתף בפרויקט וויתר. אני, שכבר התחלתי את התחקיר על הפיגוע עבור הסרט בספריית בית אריאלה, ראיתי שב-12 השעות הראשונות שעברו מאז הפיגוע, יצאו ארבע גרסאות שונות למה שקרה שם, וזה כבר הדליק אצלי נורא אדומה. כהצגתי בפני אוריין את הסברה שהיה שם גם אזרח חמוש, הוא אמר שזה נשמע לו מוכר.
הרמתי טלפון לג'מאל, השנה הייתה אז 2011, והוא אמר לי שחיכה לטלפון הזה כבר כמעט עשר שנים. הוא סיפר לי שכבר היום שהביאו את הגופה של אחיו לבית הלוויות כדי להיפרד ממנה, כמנהג הדרוזים, משהו לא נראה לו כשורה. לג'מאל סיפרו שגרונו של סלים שוסף על ידי המחבל וכך הוא מת, ואולם כשג'מאל פתח שני כפתורים בכיסוי הגופה, הוא לא ראה זכר לפצע על צווארו שיתאים לתיאור של המשטרה. המשפחה שוקעת ביגון, אב המשפחה נפטר מצער שלושה חודשים לאחר מכן, והוא בחר לעזוב את הסיפור הזה, אבל הוא לא נינוח. שלב ההבנה לגבי האופן שבו אדם מצא את מותו הוא שלב חשוב בתהליך הפרידה ממנו, וג'מאל למעשה נתקע שם, הגשר שלו ניזוק, הוא לא יכול היה להניח את הסיפור הזה מאחוריו.
ג'מאל עובד כמנהל מחלקת חקירות בסניף ביטוח לאומי בכרמיאל. עוד הוא סיפר לי שכמה חודשים לפני שאני התקשרתי אליו, הוא פגש במסגרת העבודה אדם שאמר שהיה שוטר במרחב ירקון. כששאל אותו אם הכיר את אחיו ההוא ענה 'סיפור עצוב, מישהו יצא וירה לו שני כדורים בגב. כשג'מאל סיפר שסלים הוא אחיו, אותו אדם הופתע מאוד שהוא אח של סלים ולא ידע את זה.
זה המקום שבו פגשתי את ג'מאל. איש של מערכת, פטריוט, שלחם בלבנון ושיש לו שלושה בנים בקרבי, ומצד שני המדינה משקרת לו והוא חייב לשמוע את האמת. אחת הדיברות המרכזיות של הדרוזים היא אמירת אמת, הכול מתנקז לשם. וזה השלב שבו יצאנו למסע המשותף הזה, שאני מצלם את הסרט, והוא מגלה את האמת. את הסרט צילמתי במשך שבע שנים, מאוקטובר 2011, עד השנה".
באיזה שלב כבר ברור לך שהגרסה הרשמית לאירועים היא לא מה שקרה?
"מיום הצילום הראשון הבנתי שמשהו פה לא בסדר. שהייתה שם טעות בזיהוי ומזה הוא מת. באותו יום פגשתי את עמית פישרמן המסעדן שסיפר לי מה הוא זוכר מהאירועים, לאחר מכן פגשתי ווילי חזן, שסיפר לי סיפור על הירי שלא תואם את מה שאני מכיר, ועם המטען הזה הגעתי לפגישה הראשונה שלי עם ג'מאל. ובאיזה שהוא מקום, המשימה שהייתה מוטלת על המדינה, לבוא אליו גם אם לא באותו רגע, אז שבוע-שבועיים אחר כך, ולספר לו מה קרה לאחיו – מוטלת עלי, ובאיחור של עשר שנים. שנינו יוצאים עם המון סימני שאלה למסע הזה. הרי ברור שאותו שוטר לשעבר שפגש כמה חודשים קודם לכן אמר אמת, איזה אינטרס יהיה לו לשקר?".
אז מה השלב הבא מבחינתכם בחקירה?
"אנחנו הולכים לחברים מהמשטרה.מתחילים לצלם את טקסי הזיכרון לג'מאל שעושים לו כל שנה בתחנה ולנסות לשאול שם מה קרה באותו לילה. בטקסים כל שאר השוטרים מספרים על המורשת שלו, וכל פעם שהגיעו לאירוע עצמו זה התבטל במין ו'את מה שקרה כולנו יודעים, הוא היה גיבור שמת בזמן שהוא עצר את המחבל', מצד אחד הקצינים הבכירים.
סיכמתי עם ג'מאל מראש שישאל, אבל בהתחלה הוא לא היה מוכן. במיקרופון הנק יכולתי לשמוע אותו מתנשף עד שהוא פנה לכולם ואמר ש'אני חייב לשאול אתכם שאלה'. להטיל ספק בפומבי בגרסה של המשטרה לא היה פשוט בשבילו. בתגובה קם הקצין הבכיר, אמר משהו כמו 'ראיתי את הגופה, לא היה ולא נברא'. ג'מאל שואל שוטר נוסף שהיה חבר של סלים, ואתה יכול לראות את הקצין שנמצא מאחורי ג'מאל מסמן לו להגיד לא עם הראש. לא התמקדתי בזה, אבל זה שם. באירוע הזה הבנתי רשמית שמנסים להסתיר משהו, ואני זוכר שתהיתי לעצמי באותו רגע איך אני מצליח לצאת מתחנת המשטרה כשיש לי בידיים תיעוד של השקר הזה מצולם".
מי במשטרה ידע על הדבר הזה לדעתך?
"חשוב להבין שהמשטרה לא מדברת בקול אחד. יש דוברות מצד אחד, קצינים בכירים מצד אחר, את התחנה שהוא שירת בה מצד שלישי ואת השוטרים ה"פשוטים", החברים שלו, מצד רביעי. 'ידעו' זה לא מושג אבסולוטי, וגם אם אתה יודע משהו זה לא אומר בהכרח שאתה מאמין לו. זה גם ארגון עם היררכיה, חברים שלו שמעו מלמעלה שאין הקלטה של הקשר מהאירוע – אז זו האמת מבחינתם. כשמפקד מרחב ירקון אומר את אותו הדבר בטלוויזיה, גם כל עם ישראל חושב ככה. לוקחים את נרטיב הגיבור, והתקשורת מדבררת אותם. זו בעיה מערכתית, אף אחד לא אשם. זו תקופה שיש בה שישה פיגועים ביום, שיא האינתיפאדה השנייה, ולתקשורת אין ברירה אלא לדברר את המשטרה".
על מה הסרט הזה בעיניך?
"על הזכות שלנו לספר את הסיפור שלנו, ולא לתת לאחרים לספר לנו אותו במקומנו".
אתה יודע מה עוד מפחיד בסרט הזה? הכול היה גלוי, ווילי אפילו התראיין בטלוויזיה וסיפר שהיה לו נשק – ולקח עשר שנים שלמות עד שאתה באת, חיברת את הנקודות הגלויות האלה, וגילית מה היה שם. איפה הייתה שאר התקשורת, ומי יודע כמה עוד סיפורים כאלה יש?
"אתה צודק. כל מה שאני הייתי צריך לעשות זה רק להפוך את האבן, ויש עוד המון אבנים עם סיפורים כאלה תחתם. הפילטרים שלנו התלכלכו לחלוטין וזו תופעה מאוד מדאיגה. חדשות זה סם, לא אמת. אנשים לא ביקורתיים כלפי זה, הם רק צורכים את זה, וזו בעיה רצינית.
הבנתי עוד שבמקום הפיגוע היו שם פשוט תדריכים לעיתונאים, אבל אי אפשר לשכוח באיזו תקופה מדובר: שיא האינתיפאדה והציבור בפאניקה, התקשורת מתגייסת. זה היה יכול לזרוע פאניקה נוראית אם הסיפור של סלים היה יוצא החוצה. עוד הרבה שוטרים אחרים במרחב ירקון הם דרוזים, איפה זה יפגוש אותם? גם כל הסיפור של מדחת יוסף היה רק שנה וחצי קודם לכן. אז המשטרה אומרת 'בשביל מה? זה לטובת הציבור. נוציא אותו גיבור, אז מה אם החלקנו את זה' והשאלה היא איפה עובר הגבול. היום אנחנו בחוקי לאום וכל מיני דברים כאלה וזה רק הולך ומקצין".
ברמה האישית, כרמי א. כץ, אתה שונה מאשר במקום שבו התחלת לעבוד על הסרט הזה? גילית שזה מקום שיותר מפחיד/מסובך/קשה לחיות בו?
"זו שאלה טובה, אבל קשה לי לענות עליה. גם בסרט הקודם עסקתי בשאלות של אמת, מהזווית של אלימות במשפחה. הייתה שם אמא, ובן פארקוריסט, והם מחכים שהאבא ישתחרר מהכלא עוד תשעה חודשים, הוא יושב על אלימות במשפחה .הם אומרים שהוא יושב על אלימות אבל לא הייתה אלימות, שהם המציאו סתם תלונה במשטרה. ברגע שהאבא משתחרר הם מוציאים אותי מהבית. בתשעה חודשים האלה אני לא חושב שהיא שיקרה לי, קול בתוכה האמין באמת שלא הייתה אלימות.
צריכה להיות אמת אחת, אבל כל אחד מאיתנו תמיד משקר לעצמו ברמה כזו או אחרת. וכן, אני יודע שלא עניתי לך על השאלה, פשוט קשה לי לענות על רמי של 2011 והאם הוא השתנה".
מה ג'מאל חשב על הסרט המוכן?
"להראות סרט דוקומנטרי לגיבור שלו זה תמיד מעמד. הוא חשב שהסרט לא מספיק נשכני, לא מספיק מסביר את הסיפור. הוא דמיין כמו כתבה ב'עובדה', עם הרבה טקסט ברקע, ולא לתת למידע להגיע מתוך הסצנות עצמן. הוא גם רצה סרט נוקב יותר, שינקוב בשמות החוקרים שחקרו את זה ויציג אותם כאשמים מובהקים. משהו שינענע את המערכת ושיגיבו לו.
הוא הבין אחרי הפרימיירה בירושלים שעשינו משהו טוב. היה לו רצון שהכול יקרה מיד, אבל אני מאמין יותר בתהליך. בשבוע הבא ג'מאל מתכוון לשלוח מכתב למפכ"ל לפתוח את התיק מחדש. הוא גם שוקל לפנות לבית המשפט, דיברנו על זה ממש לפני יומיים. הוא ממש לא אמר עדיין את המילה האחרונה".
בעיניי מלבד הטיוח המאוד חמור של המשטרה, הסרט הזה הוא כתב אישום חמור לא פחות כלפי התקשורת. מה לגבי אנשי תקשורת? מישהו פנה אליך והכה על חטא?
לא.
איזה עוד הקרנות היו לסרט מלבד פסטיבל ירושלים ומה עוד צפוי בעתיד?
"הסרט מוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ לאחר ששב מהקרנת בכורה בין לאומית בפסטיבל Idfa, הפסטיבל הדוקומנטרי הגדול והחשוב בעולם באמסטרדם."