הכר את היוצר - אלית אבני שרון, מאיירת

צילום: איור של אלית אבני שרון
אלית אבני שרון (46), מאיירת עגלגלה וחובבת נצנצים- עם אהבה גדולה לנוסטלגיה, ורוד וקומיקס.
מגדלת ילדה, בעל וארבעה חתולים בפריפריה, ולוחמת מצולקת למען זכויות יוצרים.
ב-1997, סיימה את אסכולה- לאחר שגילתה חוסר טעם משווע בעיצוב מינימליסטי ומונוכרומטי- והתחמקה מרוב מטרות שיעוריה- בהגשות מאויירות וצבעוניות- (שדוקא מצאו אוזן קשבת ועין לחה בסניף אסכולה התאום- בנצרת )
סיימה את עבודתה כצלמת מאז התיכון והצבא, וסיימה מערכת יחסים באיור חולצה לאקס- שהפך בצירוף מקרים מטורף- לאיור הראשון שפרסמה לשער הראשון של מגאזין הילדים החדש שיצא אז - ערוץ הילדים.
מימין- קומיקס נקמה. משמאל- האיור שהופיע על שער עיתון ״ערוץ הילדים״ הראשון - ב1997
מכאן המשיכה באיור טורים קבועים במעריב ובידיעות, באיורי שערים למגאזינים בארץ ובחו״ל, פרינט ו-וירטואלים ובמיתוג לחברות, רקעים ודמויות לסדרות טלויזיה ופרסומות. (ניתן לראות דוגמאות בפוסטים בלינק הזה)
עם השנים בחרה לעבוד יותר עם משחקים ואפליקציות, מוצרי פופ ואפנה, ספרי ילדים ונוער ומגוון מוצרים מנצנצים וורדרדים למינהם.

אבני איירה מעל 40 ספרי ילדים ונוער, וכן משחקים, אתרים ומשחקי רשת רבים. בשנים האחרונות היא עוסקת יותק בתחום המתנות המאויירות, ושמחת האנשים הפרטיים…
בד בבד- אלית מציעה עזרה במציאת עבודה כמאיירים בשוק תוך שימת דגש ברורה על זכויות יוצרים- ה״בייבי״ שלה בשנים האחרונות.
אלית הלכה לסמינרים והרצאות רבות, ובשיתוף אגודת המאיירים ועורך דין תותח- ניסחו חוזה שיגן על מאיירים/צלמים/אנימטורים/מעצבים/ ציירים/ פסלים ועוד יוצרים חזותיים.
ניתן למצוא את כל ההסברים לחוקים, דוגמאות לחוזים בארצות שונות ושפות אחרות- וכמובן- הבייבי- החוזה האולטימטיבי.
נכון שאנחנו אוהבים את כל הילדים שלנו, אבל לאיזה יצירה שלך את הכי מחוברת? הכי דיברה אליך?
פעם התאהבתי בדמות שציירתי לחברת תיקי בית ספר. שאלתי בפורום של תחילת ימי האנטרנט- עם מי יש לי יותר סיכוי. עם הדמות המאויירת שלי, או עם בעל חנות הקומיקס החמוד מהרחוב ליד… התשובות היו מגוונות.
הבת שלי הולכת עד היום עם התיקים ההם- אל חנות הקומיקס של אבא שלה… (״קומיקס וירקות״)

בילדותי אבא שלי קרא לי סיפור של קארל צ׳אפק (ממציא המילה- רובוט)- על איש שידע לעוף. https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=2009
ואז באו אנשי האקדמיה. ובחנו אותו ובסוף היום- האיש כבר לא ידע לעוף. זה סיפור שתמיד ליווה אותי- מהזכרון. ואז- קיבלתי הזמנה לקומיקס 4 עמודים בנושא חפשי.
אז עשיתי לסיפור עיבוד ( כמובן מיד אחרי שחיפשתי ומצאתי שהמחבר נפטר לפני יותר משבעים שנה- ולכן יצירתו אינה מוגנת בזכויות יוצרים- כמובן.)

ואז… הציעו לי לכתוב ולאייר אפליקצית סיפור אינטר אקטיבי- בתקופה שהכל היה עוד ממש בחיתולים. עשיתי עוד עיבוד לסיפור של צ׳אפק- שאהבתי בטירוף- הפעם המעופף הוא ילדה- ומשנלקח ממנה הכשרון לעוף- היא משחזרת את חוויות השמחה- ב…ציור ! האפליקציה נקנתה על ידי חברה גרמנית שפשטה את הרגל שניה לפני שזה עלה. יש כמה עדויות וסרטונים מהסיפור כאן
יצא לי לשתף פעולה עם בעלי (שכותב אחלה קומיקסים)- בטורי קומיקס שבועיים. כל הסיפורים- אמיתיים !
מי הם מקורות ההשראה שלך?
פעם הייתי בקומיקון בניו יורק. היתה שם הרצאה של שאג. האיש ופלטת הצבעים האלוהית והדמויות הנוסטלגיות הדקיקות. המאייר שהכי הכי העתיקו -אז.
אני יושבת שם, והוא מקרין שקופיות של התקליטים שהיה מאזין להם- ונראים- בול ככה.
על הפסלונים שהיו באי שחי בו. והנה הם- כאן !
על הסרטים שראה, והמשפחה- בסך הכל- כל קו בציורים שלו- הם מהארסנל הפרטי הויזואלי וחדר המתים של הזכרונות שלו !
אי אפשר לחקות כזה דבר !
הוא אמר גם- אם אתם רוצים את הסוד של פלטת הצבעים שלי ? הנה- ופרש את טבלת הצבעים הזו עם הקדקדים והצבעים המשלימים…
ואז הבנתי.

לא עוד נשים שדופות באיורים שלי, לא עוד העתקות חסרות בושה.
מאותו רגע- ציירתי רק מזכרוני, אהבותי, המון מחוות נוסטלגיות לספרים שזכרתי והרבה מהמשקל העודף שלי עצמי- עטוף בחמדמדות באיורים.
ואז- פתאום מורים לאיור לשעבר וקולגות - התחילו להחמיא לי.
מצאתי את הקו שלי :)
נתתי לכל כל הורוד להתפרץ- ולא בחלתי בשום קיטש !

איזה יוצר ישראלי (לא משנה מאיזה תחום) את אוהבת במיוחד?
ת׳שמעי.
הנה המקום.
היה סרטון בטלויזיה. לפני שנתיים ככה. מעיין טריילר לסדרות הקיץ או משהו כזה.
היוצר של זה- העורך או האיש שתיאם את המוסיקה לחלקים של הסדרות- היה…מ ד ה י ם !
הכל הוביל לאיזה פיפס שהיה חסר בשיר שליווה את הסרטון - כמו הלמות לב- ואז היה אימג׳ של פיצוץ כזה- בדיוק היכן שפוספסה הפעימת לב. -- פשוט בא לך לעמוד ולמחוא כפיים על הדיוק והקטרזיס שהעריכה הזו עושה לשיר או לקליפ או בכלל לחווית הצפיה.. אני ממש מעריצה אנשים כאלו- שיודעים בדיוק בדיוק- איפה לשים את הנקודה !
יש לי חבר כזה- קובי אדרי- מעצב על. הוא טיפוגרף מטורף. אצלו זה כמו כוח על. הוא ממש מרגיש- מתי לסובב במילימטר ומתי- לעזוב. פשוט לעזוב.
זה משהו שבעולם הקיטש שלי- פשוט לא קיים- וזוהי תכונה שאני מעריצה באחרים ומקנאה עד זוב ואקום.
אם לא היית מאיירת, מה היית?
את שואלת מה הייתי רוצה להיות? או איפה הייתי גומרת אם לא מצאו אז את האיור נקמה שלי ושמו בעיתון?
אין לי שום מושג… אני טובה רק בזה. אין לי יחסי אנוש בשיט- אני מתקשרת עם לקוחות בכתיבה בלבד. מהחנות של בעלי אני מורחקת על גסות וקוצר רוח. אולי הייתי רוצה להיות כזו שעובדת בסקראפ ומלטפת ניירות בקומה השניה של ארטא… כזו שעושה מפימו דברים קשים להסבר בפיצי פיצי פיצי. חולה על מיניאטורות. אבל כל אלו- זה לא דברים ריאלים עבורי. אני לא יכולה לחשוב בכלל בתלת מימד, ואם אני מציירת לא על מחשב- אז אין לי save או undo !
מה היא היצירה הראשונה שלך שהתפרסמה / שודרה ?
ראשונה, אני חושבת היתה שער לעכבר העיר- עוד במסגרת אסכולה

ממי למדת הכי הרבה?
יואל גילינסקי לימד אותי צניעות וצבע.
צחי פרבר- אורך רוח ורגישות.
ליאורה גרוסמן גילתה לי מהו קאווי ועודדה אותי להמשיך ולהגדיל את ראשי הדמויות :)
רותו לימדה אותי לראות את החוטים והכבלים על כל בניין בתל אביב.
תעצרו פעם ותסתכלו- כל כל חוטי החשמל והמזגן והכבלים- רק היא רואה ומציירת אותם- כי היא רואה פרטים קטנים. וזה מה שעושה את כל הציור שלה למדהים כל כך
ומעניק לכל נובלה גרפית שלה- את האוסקר של הקומיקס- האייזנר הנכסף !
אבל הכי הכי תומך ומראה לי זוית שאני לא רואה, מעניק השראה ופרגון כל יום כל היום- זה הבעל המופלא שלי. יובל שרון.
יש לו חנות קומיקס - אז הוא לא חושב שאני סתם ״מקשקשת כל היום״, ולשנינו יש אוסף בובות שמכפיל את האוסף של הילדה.
הבית שלנו צבעוני ומלא ילדותיות מאושרת- אחרת איך הייתי יכולה ליצור דברים חמודים כאלו?
יש לי כשרון ציור מעולה... איך היית מציעה לי להיות מאיירת?
או!
בדיוק בשבילך יש לי אחלה פוסט. מלא טיפים וכתובות ומחירונים והסברים על חוזים- הכל.
רק אל תמכרי עצמך בזול כי את מתחילה ותמיד תמיד תחתמי על חוזה!
מי הם המובילים בתחום שלך בארץ?
אורי פינק לוקח את רוב הפינה של הקומיקס המיין סטרים. רותו מעמיסה אייזנרים (פרסי אוסקר לקומיקס הטוב בעולם) בקצב ובצדק, דניס זילבר מאפיל על רוב המאיירים בארץ, לדעתי, כי הוא ממש -מבין- מאיפה מגיע האור והצל, אסף חנוכה מאייר וקומיקסאי שיש לנו מזל שבחר בנתיים לחיות בתוכינו. ליאורה גרוסמן קוטפת פרסי תרבות ואנדרסן מכל רחבי תבל- עם ציורי עיפרון מרגשים.
איזה איור של מישהו אחר את הכי אוהבת?
רוי ליכטנשטיין. הזמנת החתונה שלנו בסגנון האיורים שלו תלויה לנו בסלון






