קצת על בינה מלאכותית ואיור

צילום: ליאור ארדיטי ו Midjourney

 מטרת הניסוי היתה לקבל דימוי דומה עד כמה שניתן לזה שאני יצרתי- בעיצוב, באוירה, בקומפוזיציה, והכי חשוב בהעברת המסר.  (לפוסט המקורי ולדימויים המקוריים)

אז קודם כל המון תודה Adam Goldstein  המוכשר והמעולה, שפירגן לי הזמנה לשימוש ב-Midjourney, ואפשר לי לקפוץ אל תוך מחילת הארנב המשוגעת הזאת.

וקצת על ההתנסות: התוכנה בעצם לא מותקנת על המחשב , אלא יושבת כערוץ בתוך דיסקורד, ומאפשרת למשתמש להנחות את הבוט היוצר, באמצעות הקלדה של מילות מפתח, או תיאור מופשט יותר.
האלגוריתם שמשתמש בבסיס נתונים של מילוני תמונות, מבצע "הלחמה" של כל הרעיונות שהוצגו לו לכדי פריים אחד.

prompt: medical iilustration, multi-eyes monster, splatter

במובן מסויים זה מאוד מרגיש כמו ארטדיירקטור שמנסה להסביר למחלקת הארט שלו מה הוא רוצה, רק שהמאיירים לא לגמרי מדברים את השפה שלו, וחלקם על סמי הזייה.

התחלתי עם חיפוש במילות תיאור כמה שיותר מצומצמות, אבל מהר מאוד גיליתי שתיאורים יותר אבסטרקטים שמדברים על אוירה וסיגנון אומנותי מביאים לתוצאות טובות ומפתיעות יותר,  ודווקא חוסר והיכולת לצפות את התוצאה, והחיבורים המוזרים (ובהרבה מקרים מסוייטים) שהתוכנה עושה, הוא בעיני מה שהופך את הטכנולוגיה הזאת לכ"כ מרהיבה ועוצמתית.

אחרי כל הנחייה שהוא מקבל, הבוט מייצר 4 קומפוזציות באיכות פרטים נמוכה, שאותן אפשר להגדיל ולקבל רמת פרטים גבוהה יותר, או לייצר ווריאנטים חדשים על אחד מהדימויים הקיימים, וכך אפשר לחדד את החיפוש בכיוון שנראה לכם מדוייק יותר או שמעניין אותכם לחקור.

prompt: cute big eyes creepy creature, high detailed, 3d

אחרי כמה ניסיונות חינמיים של שימוש, בהם כבר נחשפתם ליכולות המופלאות של התוכנה ורק רוצים עוד ממנה, מוצע לכם לעשות מנוי ע"ב שימוש חודשי חופשי או מוגבל. הצעה שאי אפשר לסרב לה.
אחרי התנסות של שעתיים אני יכול לספר שזו חוייה מאוד מרגשת וממכרת.

prompt: the dream of the mechanical army

בכל מה שנוגע לעיצוב דמויות, עולם ואוירה, מדובר במנוע מדהים של השראה, שמצליח לעשות חיבורים בגמישות רעיונית מטורפת, ומצד שני עדיין לייצר סצנות  עם בסיס סיפורי קוהרנטי.
 גם מבחינת קומפוזציות ובעיקר ברמת סכמות צבעוניות / טונאליות התוכנה הזאת עושה קסמים.

חייב לומר שכמאייר שמשתמש בכלי הזה כפי שהוא, התחושה מרגשת מאוד, אבל באותה מידה יש בה גם המון ניכור וחוסר סיפוק מהידיעה שכל מי שהקליד שורת קוד דומה לשלי, יקבל תוצאה דומה .
מעבר לעניין הסיגנון והקו הייחודי שמאיירים או ציירים בונים לעצמם במשך שנים, אני חושב שמה שבעיקר הולך פה לאיבוד (לפחות בנתיים) זה היכולת לספר סיפור ולהעביר רגש.

היתרון היחסי שיש למאייר דיגיטלי הוא היכולת ללמוד לרכוב על המפלצת הזאת ולאלף אותה לצרכיו, לייצר חומרי גלם במהירות מגוחכת, ובעזרתם לבנות את האומנות והסיפור בסיגנון שלו.
מצרף פה קצת מתהליך החיפוש אחרי סצנת הרובוטים שאיירתי, ועוד כמה התנסויות בכיוונים ברעיונות מגניבים אחרים.

אחרי שבוע של התנסות קצת יותר מעמיקה ביצירה באמצעות בינה מלאכותית (בתוכנת מידג'רני) אני יכול לסכם כך:
1- הכל אבוד. הטכנולוגיה הזאת רק בתחילת דרכה וכבר עושה פלאים.
2-התוכנה הזאת מייצרת קונספטים בקצב כל-כך משוגע, עם יכולת חיקוי מדהימה של סגנונות אומנותיים שונים, שכבר בשנים בקרובות אנחנו נטבע בהם, בלי יכולת לזהות או לזכור מה היו הציורים המקוריים של האמנים שמהם היא לוקחת השראה.
3-אנשים יפסיקו לדמיין וליצור קונספטים מאפס. למה לעבוד קשה ולהזיע, כשאפשר לבקש מהמכונה לדמיין עבורך סצנות משוייפות באינספור וואריינטים בכמה שניות ספורות, ורק לנהל את התהליך.
קצת בדומה למה שעשתה תוכנת ווייז לכישורי הניווט העצמאיים שלנו.
4- למרות כל ההתרגשות מהעולם החדש שנפרס לפנינו, בפנים אני קצת עצוב שגם התהליך היצירתי הולך להיכבש ע"י מכונות. (לפוסט הזה והדיון המעניין במאות התגובות)

בתמונה- מאש-אפ'ס שביצע האלוגריתם בניהולי האומנותי:
 צוללת צהובה, עם השפעות של רואן ג'יה, מוביוס, וג'יימס ג'ין