הרובוט הגיק הישראלי הראשון- ראיון עם מתי מריאנסקי
צילום: מהפייסבוק של מתי ששווה לעקוב אחריו
עם מתי מריאנסקי יש שני ז'אנרים של אנשים- אלה שהרוסים עליו ואלה שלא מכירים אותו. אחרי סיבובים משותפים במסדרונות של בתי פוסט ובערך 7 פעמים בעשור האחרון בהן התחננתי אליו לעצב את תעשיה, אנחנו נפגשים לדבר על רובוטים. כי מה לעשות. לשם הוא הלך.
אחרי שנבחר לאחת ההרצאות המוצלחות ביותר בכנס UXI הקודם (הרצאה מופלאה) מתי יקיים גם השנה הרצאה בכנס UXI , והיא תעסוק בתפקידם של אנשי הקריאייטיב בעולם שבו המחשבים ככל הנראה גם יותר חכמים וגם יותר יצירתיים מאיתנו.
אחרי שעיצב בכשרון רב אתרים כמו מרמלדה מרקט, כלכליסט ואפילו את האתר של גיא פינס, העלה מתי אתר מיוחד למעצבים ופתח את 50/70, מרקטפלייס לפוסטרים שנמכר לאחרונה, השתלב מתי בחברת Meekan שהפכה את משימת קביעת הפגישות המפרכת למשהו מהיר, קל, מהנה, ואפילו משעשע. חברת Meekan נמכרה לאחרונה לענקית היומנים השווייצרית Doodle.
אז מתי לדעתך רובוטים יחליפו את כולנו?
זה כבר קורה עכשיו. אם להסתכן בתחזיות, לדעתי כבר ב 2020 נתחיל לראות מקצועות נעלמים מהעולם. נהגי מוניות, נהגי משאיות, סוכני ביטוח, סוכני נסיעות, ברוקרים, מוקדנים ב CALL CENTER. זה יעוף מהחלון. כולם יוחלפו על ידי בינה מלאכותית שתעשה את העבודה שלהם טוב יותר ובצורה יעילה יותר. אני חושב שהעולם עוד לא מוכן לזה ואנשים לגמרי טומנים את הראש בחול. אבל השינוי הזה הוא בלתי נמנע והוא, באופן מילולי, ממש מעבר לפינה.
האם יש מקצועות שלא יוחלפו?
לא בטוח. שום דבר כבר לא בטוח. עוד 20 שנה מהיום אין אף מקצוע שייראה אותו דבר. זה ישפיע על הכל. זה קנה המידה. הדברים שקשורים לשפה: הבנת טקסטים, כתיבת סיפורים ושירים עדיין לא מפוצחים ברמת הבינה המלאכותית, אבל גם זה יגיע בסוף.
מה יעשו כל האנשים שרובוטים יחליפו אותם?
אני מקווה שנגיע לפתרון מהסוג של הכנסה אוניברסלית קבועה לכולם, ושהמדינה תשלם לאנשים על הכשרה רלוונטית כדי שיהפכו לאזרחים מועילים. אבל הממשלות לא מוכנות לזה עדיין. קשה לחשוב לטווח ארוך ולראות את התמונה המלאה. נראה שיהיה רע לפני שיהיה טוב.
הכלכלן הבריטי גיא סטאנדינג מדבר כבר שנים על שכבה סוציואקונמית חדשה שתיווצר כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה, הפרקריאטים. עד לא מזמן התנהגו אליו כאל תמהוני, אבל היום הוא מוזמן לדבר במקומות כמו דאבוס. אנשים מבינים שאי אפשר לעצור את הטכנולוגיה. כולנו רוצים שאיזה רובוט יעשה את הספונג׳ה במקומנו, בזמן שאנחנו נשחק מטקות בים. הבעייה שהרובוט יעשה יותר מספונג׳ה.
איך אתה הגעת לתחום הצ'טבוטים?
אני למדתי הנדסת תעשיה וניהול בטכניון אבל לא עבדתי בזה אפילו יום אחד... בשנה השניה היינו צריכים להמציא מוצר ולעשות את החישובים אם זה כלכלי. אני והשותף המצאנו ממטרה שמשפריצה בריבוע ולא בעיגול (נו, כי הגינות הן תמיד מרובעות, והממטרה מפספסת...) היה צריך לעשות שרטוט של המוצר, ואני החלטתי לעשות את זה בתוכנה של תלת. כל כך נהניתי מזה שבזבזתי את כל הסמסטר על האנימציה של הממטרה הזאת. ההנאה מהתלת גרמה לי להתחיל לעבוד כתלתיסט בטלויזיה ובפרסומות, בהתחלה באופוס ואז ב"קשת" (כאפטריסט). במקביל גם העליתי אתר משלי- הופ - קטלוג של אתרים של מעצבים, ותוך כדי זה למדתי איך בונים אתר בוורדפרס. הניסיון הזה הפך אותי ל"מומחה באינטרנט" כי עשיתי אתר. בהמשך עיצבתי ואפיינתי עוד פרויקט שלי בתחום ה WEB (האתר 50/70 שנמכר לאחרונה). בצירוף מקרים מפתיע הציעו לי לעצב את האתר של כלכליסט, ואח״כ עוד הרבה אתרים מעניינים אחרים .
לפני כמעט 3 שנים פגשתי את ליאור ואיל יבור (הם אבא ובן) שבאו עם רעיון למנוע שקובע פגישות ורצו לשכור אותי לעבודת עיצוב קצרה. הרעיון היה שהגיע הזמן שנשלח את לוחות השנה שלנו לקבוע לנו את הפגישות, במקום שאנחנו נבזבז זמן על זה. דיברנו קצת, והתלהבתי כל כך מהרעיון המעולה ששכנעתי אותם להוסיף אותי כשותף.
בהתחלה עשינו אפליקציה למובייל, ואז עוד אחת, ואז לאאוטלוק, ואנשים לא הצליחו להבין מה אנחנו רוצים מהם. בואי נגיד שלא הצלחנו כל כך. היו לנו תפריטים מושלמים, מסכים יפים. עדיין, אנשים לא הבינו אפילו את הרעיון הבסיסי.
התחלנו לחשוב למה זה לא מצליח, וחשבנו, אם היה לי עוזר אישי, לא הייתי צריך להגיד לו ספציפית שעה ויום- "תקבע לי עם משה ביום חמישי ב 10:00" אלא הייתי יכול להגיד לו "אני רוצה לפגוש את משה לקפה מתישהו שבוע הבא" ושהוא ישבור את הראש מתי זה יוצא. רצינו לבנות משהו שיהיה כמו עוזר אישי אמיתי.
הבנו שני דברים: הראשון הוא שהדרך הכי טובה להסביר מה אנחנו רוצים היא פשוט להגיד את זה (ולא לבחור מתפריטים וכפתורים). והשני הוא שאנשים לא רוצים לפתוח אפליקציה חדשה בשביל כל דבר. הם כבר עובדים עכשיו בסלאק או בפייסבוק, והם מעדיפים להישאר בעולם שהם בו כרגע ולא לעבור לעולם אחר.
ברגע שהשקנו את הצ'אטבוט, על גבי Slack, המספרים של החברה קפצו בצורה מטורפת. ממש בן לילה. כל התקשורת שלנו עם המשתמשים הפכה להיות חיובית. אנשים התאהבו ברובוט שלנו... ניהלו איתו שיחות אישיות. הבנו שעלינו על משהו חזק. הכל עבד. עשרות אלפי אנשים איש קבעו פגישות דרך הרובוט הזה. הזמן שלוקח לקבוע פגישה רבת משתתפים ירד מימים שלמים לדקות. היום הוא עומד על 52 שניות בממוצע.
בכל זאת, נגמר לנו הכסף, נאלצנו להיפרד מהמפתחים, לעבור למשרד קטן. אף משקיע לא הבין מה זה הרובוט הזה, למה זה טוב. אבל ממש ברגע האחרון דודל קנו אותנו. יש להם 180 מיליון משתמשים, שקובעים מליוני פגישות, אבל בגישה הפוכה לגמרי לזאת שלנו. שני המוצרים משלימים אחד את השני, אז היום אנחנו חברה שוויצרית.
אז איך בונים אישיות של צ'טבוט?
צריך להבין שהכל חדש. המערב הפרוע. עדיין אין ספר חוקים של איך כותבים צ'אטבוט. אנחנו למדנו הכל מניסוי וטעיה. למשל, כבר בשבוע הראשון באויר הבנו שאנחנו חייבים לתת לו יכולות של סמול טוק, לימדנו אותו המון משפטים שבכלל לא נוגעים לג'וב שלו. אנשים מבקשים ממנו כל מיני שטויות – ״תכין לי סנדוויץ׳, קח אותי לירח״ והוא צריך לדעת לענות, וגם לכוון את השיחה בחזרה לאיזורים שהוא שולט בהם. יש לו אישיות, הומור. כתבנו ממש קרקטר שיט שלו: מי הוא, מה הקטע שלו. הוא למשל ממש נהנה מקביעת פגישות, מת על העבודה שלו, כמעט מקבל סיפוק מיני מלקבוע פגישה. יודע להודות בטעויות. מצטט סרטים כמו ביג לובובסקי, מלחמת הכוכבים, הוא די גיק. אנשים אוהבים את ההפתעות והבדיחות שלו. כשהוא אומר משהו שנון במיוחד, הם מצלמים את המסך ושולחים לכולם לראות.
מדובר בעבודה תסריטאית ספרותית ממש!
לגמרי. תכלס היינו צריכים לשכור תסריטאי, אבל לא היה לנו כסף. יש עדנה וכיוון חדש למקצוע התסריט. חברות שכותבות בוטים מקצועיים מחזיקות לפעמים מחלקה שלמה של תסריטאים. קחי לדוגמא את ״הלו ברבי״ של מאטל שמאפשרת לילדות לנהל שיחה עם בובת הברבי שלהן, או הבוט של מיס פיגי שעלתה עם החידוש של ״החבובות״. אלה פרוייקטים עם שיחות מורכבות ואלפי שורות כתובות. יש את החתול פונצ'ו שמברר לך את מזג האויר, ויש מאחוריו צוות רציני של כותבים. וזה רק חתול!
לבנות בוט זה לבנות דמות לכל דבר, שתתאים למותג שהוא מייצג. (רובוט של ביטוח לא ידבר כמו רובוט של אופנה להיפסטרים). לרובוטים אין צד חזותי. התקשורת היא מילולית בלבד. לכן יש חשיבות עליונה לבחירת המילים הנכונות. לקראת סוף 2015 נפל לי האסימון - נגמר לי המנוי של אדובי, ולא הייתי צריך לחדש אותו! אולי פעם ראשונה בהרבה שנים שלא הייתי זקוק לפוטושופ שלי יותר לעיצוב. כלי העבודה שלי הוא אדיטור. זהו. יש פה חשיבות לדיוק של המילים. איך המותג ייתפס תלוי רק בבחירה של המילים. צריך תמיד לחשוב מה ה"דמות השניה" (הלקוח) הולכת להגיד, ולחנך את הרובוט לענות בצורה טובה, או להתחמק ולשנות נושא בלי לצאת טיפש. מדובר במקצוע חדש לגמרי!
במה תעסוק ההרצאה שלך בכנס UXI ?
אין לי הרבה מאיפה ללמוד, ואני מוצא את עצמי קורא מאמרים מהאקדמיה כדי לראות לאיפה הדברים מתקדמים. זה נותן לי נקודת מעט יותר רחוקה אל העתיד, ואני הולך לדבר על התפקיד של אנשי קריאייטיב בעולם החדש הזה שמתקרב במהירות. עולם שבו המחשבים הם יותר ויותר חכמים, יודעים ללמוד ואפילו ליצור. איש הקריאייטיב יעסוק יותר באוצרות ובהנחייה, ופחות יעמוד מול דף לבן ריק. יהיה מעניין.
לאיזה הרצאה בכנס אתה מתכנן ללכת?
יהיה מעניין לשמוע את Maria Giudice מאוטודסק. הם מבינים היטב את עולם המייקרים, ועושים שם דברים מאוד מתקדמים בתחום של הפיכת מוצרים מאוד מתקדמים לנגישים עבור כולם. זה נדיר לראות חברה ענקית שמצליחה לעשות כזאת תפנית בתפיסה.