אנחנו אדם אנלוגי בעולם דיגיטלי- סיכום תעשיה ללא גבולות 4
צילום: רעות קרש
לפני חודשיים בערך הייתי בחופשה באמסטרדם עם בעלי. כמו רבים אחרים, ביליתי חלק מהחופשה בהתעסקות בסלולרי, בחיפוש אטרקציות מסביב וניסיון לתאם עם חברים שגרים בעיר. לצערי, בגלל שלא הסתכלתי לאן אני הולכת, עפתי ברחוב, הטלפון קיבל מכה והפסיק לעבוד אחרי כמה דקות.
למרות שהייתי בחופש עם בעלי ולו היה טלפון, ובכלל סוף שבוע ואין לי מה לחפש בטלפון בכלל, אני חשתי ממש מצוקה פיזית. מצוקה אמיתית של ממש, שפשוט לא יכולתי להסביר אותה.
וזה גרם לי לחשוב לא מעט.
אז כשחזרתי ארצה והתחלתי לעבוד על הכנס התקשרתי ליעל מן שחר וסיפרתי לה.
היא הסבירה לי שלמה שחוויתי קוראים נומופוביה וזה תחושה ידועה ומוכרת שהרבה מאד אנשים חשים כאשר הטלפון שלהם מתקלקל, נשבר או נגנב.
חלק מהחברים שראו את נושא הכנס אמרו לי- מה זה, עוד פעם כנס שיספר לנו איך הרובוטים יחליפו את כולנו? ואני פתאום חשבתי לעצמי... לפני שהרובוטים יחליפו אותנו, אנחנו כבר החלפנו את עצמנו.
אתם יכולים שניה לעצור ולחשוב מה זה אומר?
אני יכולה להעיד על עצמי, חד משמעית, שאני לא אותו בנאדם שהייתי לפני שהפכתי להיות שייכת לסלולרי שלי. אני פחות מרוכזת, פחות קשובה, פחות תקשורתית עם האנשים שסביבי, עם הילדים שלי, עם חברים.
אז כאמור- לפני שהרובוטים יחליפו אותנו, חשוב שנעצור שניה ונתבונן, מי החליף אותנו? ואיך נוכל לשמור על מקסימום אנושיות אותנטית? אז בגלל שהתעסקתי בזה הרבה החלטתי שהכנס הבא יעסוק בהגברה של המודעות לשאלה לאן אנחנו הולכים ומה הולך להיות פה, כנס שיתן כלים מעולים להתמודד עם העתיד שמגיע. והוא מגיע.
ההרצאות בכנס עסקו בדיוק במה שתיכננתי- בהיבטים שונים ומקיפים של האנושיות הדיגיטלית שלנו.
את הכנס פתח מתי מריאנסקי בהרצאה מרתקת על מקומם של אנשי התוכן והקריאייטיב בעולם שבו מכונות כותבות מוזיקה, טקסטים, עורכות סרטים ומעצבות פריימים. הוא הציג תוכנות שנמצאות עדיין רק בשלבי פיתוח ומחקר ודיבר על הטרנספורמציה העמוקה שעובר עולם התוכן הדיגיטלי והצדדים החיוביים והשליליים שיש להיכרות הכל כך עמוקה שהמכשירים הדיגיטליים שלנו מכירים אותנו ולמידע שהם אוספים עלינו.
נאור נרקיס, בעלי הבלוג "תוכניסט" ומוביל מחאת המילקי הזכורה והמדוברת, דיבר על Content Hacking- איך להשיג מטרות עסקיות ואישיות באמצעות טירגוט מדוייק, על ידי תוכן מקורי איכותי וממוקד. מדובר בחשיפה מאד ראשונית של מסע התוכן של נאור והקהל הגיב בהתאם.
את ההפסקה ניצלו באי הכנס לשתיית יין ונטוורקינג, ושיטוט בין המיצגים המרהיבים של פסטיבל PRINT SCREEN בו התארחנו השנה
ואחרי ההפסקה התכנסנו חזרה לנושא מאד חם ולא פשוט- מוות בעידן הדיגיטלי. הגורם האנושי הוא מה שפוגש את חומות הטכנולוגיה, התשובות האוטומטיות ותאגידי הדיגיטל העצומים כאשר אחד מאהוביו או קרוביו הולך לעולמו. חשבתם פעם מה יקרה לכל חשבונות המייל, האפל, הפייס, האינסטוש, הטוויטר, החשבון שלכם בתעשיה, הקוד לאייפד שלכם, כשתמותו? איך הקרובים לכם הולכים להתמודד עם מה שימצאו שם, אם הם בכלל יצליחו להיכנס? בעקבות מפגש שכזה, הפכה ורד שביט לפעילה מובילה בהעלאת המודעות למה שנקרא "מוות בעידן הדיגיטלי", והעבירה לנו הרצאה מרתקת בנושא.
אחריה, עלתה יעל מן שחר, חוקרת השפעות הטכנולוגיה על המוח וההתנהגות שלנו ומפתחת שיטת Tech Control. היא הייתה כמובן המועמדת המיידית מבחינתי להרצות בכנס, והיא גם זו שהציעה את הכותרת- הדיגיטל סאפיינס. למרות שזו הייתה ההרצאה הרביעית שלה באירועים של תעשיה, היא כהרגלה החזיקה את הקהל על קצה הכסא בהרצאה מעוררת מחשבה, משעשעת וכיפית.
אחרי יעל עלתה שירה וינברג, מנהלת מוצר במיקרוסופט אשר עובדת על העוזרת האישית "קורטנה". קורטנה קרויה על שם העוזרת הקולית של הדמויות במשחק הפופולרי היילו, ובעתיד היא תשמש את כל משתמשי מייקרוסופט כמו עוזרת אישית אמיתית, ואפילו יותר. אז שירה תספר על קורטנה, על בינה מלאכותית ומה קורה כשהיא לומדת יותר מדי מבני אדם.
אביב מזרחי מטיימאאוט עשה אצלנו את "טבילת האש" הראשונה שלו כמרצה, בהרצאה על ממים שהייתה באמת מרתקת ומלמדת: על ממים פוליטיים, הטרלת יוסי וג'אגר על הקיר של נפתלי בנט, השמלה של מירי רגב ואפילו על מונה ליזה. היה מרתק.
אחרון חביב דיבר אבי דנטס הנהדר על הטכנולוגיה פורצת הדרך של המציאות הרבודה והמציאות המעורבת.
כנס איכותי ומרתק, שפתח את הראש להרבה מאד אנשים למחשבות מעניינות על העתיד, עלינו, על אנושיות, רובוטים, והחיבור ביניהם.