האני כארגז כלים

צילום: PIXABAY

בעבר, המקצוע שלנו היה חלק בלתי נפרד וקבוע מהאישיות שלנו.

הוא היה אחד ויחיד ובדרך כלל ירשנו אותו מאבותינו והורשנו אותנו לילדינו.

נגר היה נגר כל חייו, וסביר שגם ילדיו היו נגרים. סנדלר היה סנדלר. אופה היה אופה. קריירה הייתה משהו אחיד שליווה אותנו כל חיינו.

 היום אנחנו חיים בעולם רב אפשרויות, ומעבר לעובדה שעובדים רבים לא נשארים באותה משרה שנים רבות, גם המעבר בין התחומים הוא דינמי. הגלובליות והטכנולוגיה בראי עולם התעסוקה.

היום מצופה מכל אחד מאיתנו להתפרש על כמה תחומים, לחלוש על מגוון יכולות.

תנו לי להדגים את זה בסיפור אישי קצר.

לפני כמה שנים חשבתי ברצינות על הקמת סטרטאפ חדש עם שותפה. בניגוד לדרך שבה הקמתי את תעשיה, שהוקמה עם 95% רצון ומוטיבציה ו 5% ידע ויכולת, בשנת 2013 כבר די שחיתי בתחומי עולם הסטרטאפים, ידעתי מילים כמו מימון וגיוס והון סיכון וסיד וחממות ואקסלרטורים ומנטורים. אז מבלי להתעכב על העובדה שבסופו של דבר לא הצלחתי לקדם את הסטרטאפ החדש שלי בצורה שרציתי (וזה כבר סיפור אחר) הנקודה היא שעשיתי את הדברים כמו שצריך.

ולעשות דברים כמו שצריך אומר שאת צריכה להציג את עצמך באופן שבו המשקיע הפוטנציאלי יוכל להבין שכל החיים שלך היו רק הכנה לרגע שבו תקבלי את הכסף שלו ותעלי אותו בחזקה.  ופה נכנס לפעולה ה skill set.
אני הרי לא אשת טכנולוגיה, לא שירתתי ב 8200 ולא עשיתי אקזיט. מצד שני הקמתי את תעשיה ויצרתי את הקהילה (אופי יזמי, תעוזה, יוזמה, חזון, יכולות ניהוליות) יש לי תואר שני (בעלת יכולת העמקה, יכולת ללמוד דברים חדשים) אני מפיקה בעברי (בעלת יכולות ארגון ויוזמה) אני בוגרת של קמפוס גוגל ליזמיות (כלומר מישהו בעבר כבר סינן אותי כיזמת) ועוד.

כלומר- הרבה דברים שפחות רלוונטיים "על הנייר" לתחום היזמות מתאגדים יחד לסוג של "ארגז כלים" שיהיה שימושי עבורי כאשר ארצה להקים מיזם חדש ו/או להתקבל לעבודה.

כל אחד מאיתנו יוצר לעצמו ארגז כלים ייחודי לאורך השנים, והוא ייחודי כמעט לכל אחד מאיתנו.

בכתבה מרתקת על שוק העבודה, מתאר אתר "the balance"  את ארגז הכלים כך:  מגוון התכונות והיכולות הנדרשות על מנת לבצע משרה מסויימת. לדוגמא: יחסי אנוש, מנהיגות, הכרות עם יישומי מחשב ויכולת ניתוח נתונים.

מצאתי 2 דרכים מעניינות לקיטלוג לארגז הכלים האישי:

הכתבה  בבאלנס חילקה את הכישורים לשני אלה:

SOFT SKILLS – כישורים אישיים שקשה יותר למדוד אותם ולהתמקצע בהם: מדובר בעיקר על התחום של יחסי אנוש, אישיות, יכולת לעבוד בצוות וכדומה.

HARD SKILLS - הם כישורים שניתן ללמוד וניתן למדוד: ידע בתוכנות מסויימות, תארים אקדמיים, והכשרות מקצועיות.

כל אחד מאיתנו הוא סכום של הכישורים ה"רכים" וה"קשים" שלו.

חלוקה נוספת שראיתי והפעם באתר TNW  היא החלוקה של הכישורים היא לאנכי ואופקי.

כישורים אנכיים- כלומר כישרון, ידע, ניסיון והעמקה רבים מאד בתחום יחסית צר.

כישורים אופקיים הם ידע סביר (אם כי לא עמוק במיוחד) בהרבה מאד תחומים. 

במאמרו "למה חברות צריכות להיפטר מכותרת המשרה"  באתר TNW כותב הסופר והיזם ליף אברהם על העובדה שמתן "כותרת" למשרה גורם לכל המהות של העובד להיכנס לתוך קופסה.

לעתים קרובות, סך כל היכולות והשאיפות שלנו פשוט רחב מכדי להכנס תחת הגדרה צרה. "אם תשב עם קולגה שלך ותשאל אותו מהן השאיפות והיכולות שלו, סביר שתגלה כמה דברים שלא ידעת ויכולים להיות מועילים מאד לחברה".  אם אתם יוצרים מצגת לפרסום של חברת ציוד הגברה, מאד היה מועיל לכם אם הייתם יודעים על שי הביישן שהוא בעצם עובד כדיג'יי במועדונים, נכון?

אברהם מציע במאמרו לזנוח את כותרת המשרה ולהתייחס אל כלל הכישורים של העובד כאל "ענן כישורים",

הענן מתחלק בגדול ל 3-
 - כישורים
- תשוקה
- שאיפות.

הוא מציע יצירה של "ענן כישורים" שכזה לכל עובד במערכת, שיגדל עם הזמן. כל יכולת מחוברת לפירוט קונקרטי של ניסיון, ידע ותשוקה לתחום. ככל שענן הכישורים של העובד הוא גדול יותר, ככה הוא מועיל יותר לחברה. הוא אף מציע שימוש בענן הכישורים על מנת ליצור צוותים יעודיים לתחומים מסויימים, אשר כוללים מישהו אחד המנוסה בתחום, מישהו נוסף עם תשוקה לתחום זה ואחר עם רצונות ושאיפות להתמחות בתחום. ככה אנשי הצוות בעלי תחום העניין המשותף אך החלוקה השונה של סוג הכישור, יוכלו להפרות אחד את השני.

ומה אנחנו יכולים לעשות?

 
- לבחון בעין חדשה מהם הכישורים שלנו
- במה יש לנו ניסיון
- איזה תכונות אופי מגדירות אותנו
- מהם השאיפות שלנו
- איפה התשוקה שלנו

ואז, לנסות לנסח את כל זה בקצרה לתוך המשפט שמתאר אותנו בקורות החיים, כאשר הפירוט המקצועי מעניק התייחסות רלוונטית לכל התכונות שצוינו.

בהצלחה :)