המדריך לסודות מבנה התסריט, פרק 2

צילום: סטוקאנלימיטד
הפרק הראשון של המדריך הוקדש לאירוע המחולל, איך נזהה ואיך נייצר אירוע מחולל ראוי.
אגב, אתם מוזמנים להוריד את המדריך בשלמותו פה
הפרק השני מוקדש לעשרת העמודים החשובים ביותר בתסריט - הפתיחה, או: מה בא לפני האירוע המחולל ולמה זה כל כך מאתגר וחשוב?
האירוע המחולל לא נכנס בסצנה הראשונה של התסריט אלא, בממוצע, אחרי כעשרה עמודים או בתוך הרבע שעה הראשונה של הסרט.
אז איך נדע שהגיע הזמן לאירוע המחולל?
כשנהיה בטוחים שיש לצופים מספיק מידע כדי להבין את המשמעות של האירוע המחולל עבור הגיבור שלי.
אם מישהי פוטרה מעבודתה, כדאי לדעת אם היא אהבה את העבודה הזו, אם הייתה טובה בעבודתה, כמה זמן עבדה שם? האם בזכות העבודה הזו היא הצליחה לגדל לבד את שלושת ילדיה או האם יש לה בן/בת זוג שיכולים לכלכל את הבית עד שתמצא עבודה חדשה? אולי היא בכלל עשירה והעבודה הזו הייתה סתם לשם העניין? האם הפיטורים יביאו אותה למצב של עוני או אולי ליציאה למסע גילוי עצמי? האם היא בת 25 או 40 או 53? לכל אחת מהתשובות לשאלות האלה יש השלכות אחרות לגמרי על הסיפור.
לסיכום, בפתיחה חייב להיות כל המידע הדרוש להבנת האירוע המחולל ורק המידע הדרוש להבנתו.
למה הפתיחה היא כל כך קריטית?
הפתיחה היא קריטית כי היא מהווה, פלוס מינוס, את עשרת עמודים ראשונים של התסריט. כלומר, היא שתקבע את התייחסות הצופה לסרט ועוד קודם לכן, את התייחסות הקורא לתסריט.
אם עשרת העמודים הראשונים לא כתובים היטב, סביר להניח שמפיק פוטנציאלי לא ימשיך לקרוא את כל השאר.
לכן, הפתיחה צריכה להיות כתובה בצורה מעולה, לא פחות.
טיפ:
מצד אחד הפתיחה היא קריטית ומצד שני אנחנו אמורים לתת המון מידע בפתיחה. התוצאה עלולה להיות דיאלוגים "טלנובלים" כמו:
אח
איפה אמא?
אחות
עם אבא בבי"ח, אתה יודע שהוא עבר צנתור לפני שבוע.
שנים שהוא סובל מהלב
אח
כן, והוא מסרב להפסיק לעשן
אחות
אם הוא לא יפסיק לעשן הוא ימות
זו דוגמא מוגזמת כמובן, כי שני הדוברים פה, אח ואחות, כבר יודעים את כל המידע הזה, אז למה שהם יספרו זה לזו את מה שהם כבר יודעים? האתגר הגדול בפתיחה הוא לתת מידע לצופה מבלי שהוא ירגיש שהוא מקבל אותו. איך עושים את זה? דרך קונפליקט
אחות
איפה היית? אמרנו שאתה מחליף אותי אחרי הביקור רופאים
אח
טוב תירגעי, זה לא שהוא יכול לברוח עם כל
המכשירים שהוא מחובר אליהם
אחות
תתפלא, הוא הצליח לגנוב סיגריה
אח (צוחק)
ממזר..
אחות (בכעס)
מצחיק התקף לב, הא?
אח
אם אבא רוצה למות לא את ולא אני
יכולים לעצור אותו
לסיכום, הטיפ שלי היא לעבור טוב טוב על אותם עשרת העמודים הראשונים של הפתיחה ולוודא שוב ושוב שהמידע שאתם נותנים מועבר בצורה טבעית וחזותית. תשאלו את עצמכם האם המידע הזה הוא חשוב או מיותר? ואם הוא חשוב: איזה קונפליקט אפשר לייצר פה כדי להעביר אותו בצורה טבעית יותר?
מרב שקד היא תסריטאית ומנחת סדנאות מנוסה לתסריטאות





