קבלו את אורבן קלצ'ר- מגזין תל אביבי חדש

צילום: לוגו

על האדמה החרוכה שהשאירה מאחוריה המדיה הישראלית, בעיצומו של המשבר המתמשך, החלו לנבוט לאחרונה כמה יזמים "אמיצים" ובודדים. לכל אחד מהם "בייבי" משלו. עם הללו נמנים העיתון "סופהשבוע" של אלי עזור ופליטי מעריב; הפורמט האינטרנטי של מגזיני "מוטו תקשורת" ושחקן חיזוק תל-אביבי חדש שייצא בינואר הקרוב ועונה לשם "אורבן קאלצ'ר" (Urban culture).

בשניים הראשונים נעסוק בפעם אחרת. אשר לאחרון, מדובר בירחון לייף סטייל חדש בפורמט כרומו, הפונה לקהל יעד צעיר יחסית (26-46) וצרכני תרבות מסוגים שונים. הגיליון הראשון אמור לצאת במהלך ינואר הקרוב, ב-50 אלף עותקים בקירוב ובהשקעה של כמיליון שקלים. אותו גיליון בכורה יחולק בחינם במקומות מרכזיים בעיר כמו בתי קפה ומוקדי בילוי, סניפי רשת AMPM ושדרות מרכזיות בעיר.

מאחורי מיזם הפרינט עומדת קבוצת משקיעים פרטית, ובראשם היזם ואיש העסקים אדם פרנקל המגיע מתחום הפרסום. עורכת המגזין, יעל רייף, שלה פז"ם עיתונאי מגוון למדי הכולל תחנות עגינה במעריב וברשת שוקן, מתעקשת שלא מדובר במתחרה חדש ל"טיים אאוט" הוותיק אלא בקונספט שונה ומעמיק יותר.

בכל מגזין ייבחן לעומקו נושא מרכזי אחד, באמצעות כתבת "ליבה" וכתיבה אישית של אושיות תל-אביביות מתחום התרבות לסוגיה. בין הכותבים נמנים "מקלדות" מוכרות יותר דוגמת דודו בוסי, אפרת גוש ואיגי וקסמן, אבל גם אחרים כמו אסי גל (בלייזר), ריטה גולדשטיין (מעריב), טל לוין ועוד.

רייף, למה דווקא עכשיו מגזין חדש? זיהיתם ואקום והזדמנות עסקית בעניין הזה?

"כן. יש חוסר מאז שעיתון 'העיר' ז"ל הלך לעולמו. יש הרבה כותבים ויוצרים שחיים את העיר הזאת לא מבחינת מה טרנדי ומה מגניב, אלא מבחינת המקומות, האנשים והסיפורים ששווה לכתוב עליהם. יש בעיר הרבה דברים שבאים יותר לידי ביטוי בפן 'מדריכִי' בעיתונים אחרים. היות ואנחנו יוצאים אחת לחודש אנחנו יכולים 'לתקוף' תופעות תרבותיות מזווית שונה. זו נישה שלא מכוסה בעיר הזאת. אתה יודע איפה יש את המסיבות הכי מחתרתיות, אבל לא יורד לעומקו של נושא. אנחנו לא הולכים לזהות טרנדים חמים אלא לכתוב על התרבות באמצעות אנשים. אתן לך דוגמה. החזון שלי הוא לקחת אנשים שיודעים לכתוב טוב, כמו למשל דודו בוסי, ולתת לו לכתוב על העיר כיום. דרך הדמויות המעניינות שהוא יושב איתן בקפה תמר. לא רק דרך העיניים של הקלאברים והבליינים. מעניין אותי למשל גם לשמוע את אמני הגראפיטי של תל-אביב, אף פעם לא ישבת ודיברת איתם. אני לא רוצה עיתון של סלבס בשום צורה שהיא".

ב'ברושור' שלכם על המגזין אתם מתיימרים ומציינים שגיליון אחד של אורבן קאלצ'ר יוכל להיות רלוונטי לקורא גם בעוד חצי שנה בזכות תכניו שאינם תלויי זמן. אבל תל-אביב היא עיר דינאמית מאוד וגם הכותבים שלה משתנים ועוזבים. איך אפשר לשמור על רלוונטיות חצי שנה קדימה?

"אני לא חושבת שאתה צודק. אמנים, צלמים, יוצרים כותבים, תמיד יש להם מה להגיד על העיר הזאת ומעט מהם עוזבים. זה לא מסעדות שנפתחות ונסגרות. היופי הוא לתת לאנשים לכתוב את עצמם. קח את אפרת אברמוב למשל. נתתי לה לכתוב כתבת מגזין ארוכה מאוד על חוויה שהיא עברה. איגי וקסמן כותבת אצלנו טור על משפחה ואמהות. איך זה להיות אמא בתל אביב במיוחד כשאת נערת רוק".

מה ההבדל ביניכם לבין 'טיים אאוט' בעצם?

"טיים אאוט נהדר אבל הוא עכשווי ומדריכי. אני מניחה שאם תיקח אותו בעוד חצי שנה יהיה לך קשה להתחבר לתוכן. אנחנו לא עיתון לייף סטייל וביוטי. לקח לנו די הרבה זמן להתבשל עם מה שאנחנו רוצים, משהו חדש שלא היה באף עיתון אחר מבחינת תמהיל כותבים, מבחינת הנושאים".


לכתבות נוספות בנושא עיתונות:

בעקבות המשבר- צניחה בביקוש ללימודי תקשורת באקדמיה

יחסי פוליטיקה ומדיה- דקה לפני הבחירות