7 דרכים לקדם את כתיבת התסריט שלכם
צילום: DFC
ככל שתכתבו יותר תהיו תסריטאים טובים יותר, זה ברור, אבל "לשבת לכתוב", פעולה שעל פניו נשמעת קלה למדי, היא בד"כ לא פשוטה בכלל. זה לא קשור לכישרון, שרצוי שיהיה בנמצא, אלא בעיקר לכושר התמדה וליכולת שלנו להתמודד עם המכשולים שבדרך. אז הנה כמה דברים שעזרו לי לצלוח את המשימה, להתמיד ולא לוותר לעצמי גם כשלא התחשק לי לשכתב את הדראפט בפעם העשירית או להגיש שוב את הרעיון שלי ולשמוע "לא". בתקווה שיעזרו גם לכם..
זמן
אין זמן. באמת שאין זמן, אנחנו כ"כ רוצים לכתוב אבל עכשיו זו תקופה כל כך עמוסה, החתול חולה, לסבתא יש יום הולדת עגול, אם רק היה לנו זמן יכולנו לכתוב... עוד מעט יירגע העומס ויהיה לנו סוף סוף זמן.
אז נכון, זמן זו אכן בעיה קשה. זה משאב נדיר, מבוקש וחמקמק. אני לגמרי מאמינה שאין לכם זמן עכשיו, אבל קחו בחשבון שרוב הסיכויים שגם לא יהיה לכם זמן בעתיד הקרוב. אז מה עושים? מייצרים זמן. קובעים פעמיים בשבוע (או לפחות פעם אחת) שלוש שעות שאי אפשר להזיז - כמו חוג או תור לרופא. זה יכול להיות מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה, בשבת או ביום חול – לא משנה. אתם פשוט מתיישבים מול הדף וכותבים. בלי תירוצים.
מקום
כדאי שיהיה לכם מקום נוח, קבוע ואם אפשר גם נעים ושקט. זו יכולה להיות פינה בבית, או אם אתם מאלה שצריכים "לצאת לעבוד" אפשר גם בספריה, בית קפה או פארק - העיקר שיהיו כמה שפחות הסחות דעת שתוכלו לבוא, להתיישב ולהתחיל לעבוד.
להתחיל לאט
בד"כ בוקר של כתיבה אצלי מתחיל בחוסר ריכוז, עצבנות מסויימת, ביקורת עצמית ומחשבות סוררות ש"הנה, היום לא ילך לי, אין לי השראה.." ועוד. לאט לאט, כעבור חצי שעה-שעה, אני מצליחה להתרכז בכתיבה עצמה ו"נכנסת לזה", לפעמים אפילו נהנית מאוד. הייתם מצפים שאלמד לקח, אבל באופן מפתיע בוקר שלאחר מכן הכל חוזר חלילה. מה עשיתי? כתבתי לעצמי פתק תזכורת ושמתי ליד המחשב:
"כל בוקר יקח לך זמן להיכנס לזה. למה? כי ככה זה. תקבלי את זה, אל תנסי להילחם בזה, פשוט תתחילי לעבוד וזה יעבור."
לכתוב בכתב יד
כן, כמו פעם, בעט ומחברת (שנבחרה בקפידה עם עטיפה מעוררת השראה כמובן). למה ? כי זה פחות מלחיץ ומחייב, זה הרי רק שירבוט.. כי למלא עוד ועוד דפים כתובים ייתן לכם תחושת הישג אמיתית, כי תתרכזו פחות בסידור הטקסט, מירכוזים ומחיקות ופשוט תתקדמו ובמיוחד - כי לפעמים ברגעים טובים באמת היד לא שואלת אתכם ופשוט ממשיכה לכתוב.
Freedom
דרך נהדרת לבזבז את מעט הזמן שיש לנו לכתוב היא להישאב לרשתות החברתיות למיניהן, למבצעי שופינג ברשת ולצפייה בסרטון המצחיק התורן ביו טויב. רק בדקנו מה קורה וכבר עפה לה חצי שעה במקרה הטוב. תמורת תשלום צנוע אפליקצית Freedom תחסום לכם את האינטרנט. זה אולי נשמע מגוחך לשלם עבור כזה דבר, אבל רבים וטובים עשו ועושים זאת. בסופו של דבר, כשצריכים להתנתק קצת מהרעש של העולם בחוץ ולעבוד ברצינות, זה עוזר להתרכז ולהישאר ממוקדי. במקרים כאלה המטרה מקדשת את האמצעים.
קול קורא
אין כמו דדליין כדי לתת דחיפה רצינית לכתיבה ולכותב. דדליין ממקד אותנו, גורם לנו לשים לרגע בצד את התפל, להתרכז בעיקר ופשוט להתקדם. הבעיה היא שהדדליינים שאנחנו שמים לעצמינו לא תמיד עובדים, בלשון המעטה. מה עושים? מדי חודש כמעט מתפרסמת הגשה, קול קורא או תחרות כלשהי - לסדרות, לסרטים קצרים וארוכים, לתסריטים מלאים וגם למענקי פיתוח על בסיס סינופסיס. מצאו משהו שמתאים לכם, בדקו מהן הדרישות והנה לכם דליין! הדרישות הספציפיות, שבדרך כלל דומות אך לא זהות מהגשה להגשה, יגרמו לכם לעבוד בצורה ממוקדת.
כמובן שהפנטזיה היא לזכות במענק ושמישהו ישלם לכם על הכתיבה, אבל אין מה לבנות על זה. כדאי להתייחס לכספי פיתוח כסוג של בונוס והעיקר שאתם התקדמתם בינתיים ועשיתם כברת דרך.
למצוא שותף לכתיבה
כתיבת תסריט של סרט או סדרה היא תהליך ארוך שעלולות להיות בו לא מעט מהמורות. לבד, זה מסע שיכול להיות בודד ולא קל, אך עם האדם הנכון לצידכם, שמחזק אתכם ברגעי הייאוש ולהיפך, זה יכול להיות גם מסע מהנה למדי. יש עוד כמה יתרונות בכתיבה עם שותף:
בכתיבה בשניים יש פי שניים פתרונות.
שותף עוזר לך להישאר מפוקס ופרודוקטיבי (בין היתר בגלל שאין מקום לכל המחשבות, הביקורת העצמית והפחדים שמשתלטים עלינו כשאנחנו לבד כמו "אולי אני בכלל לא טוב בזה")
שותף נותן סיבה להגיע בזמן לעבודה.
בכתיבה עם עוד מישהו יותר קל להעיז. אנחנו המבקרים הכי קשים של עצמינו, לעיתים קרובות אנחנו לא סומכים על כושר השיפוט שלנו לגבי הרעיונות של עצמינו. דווקא כותב שותף יכול לפעמים לראות את הפוטנציאל ברעיונות שאנחנו נפסול על הסף. הפידבק המיידי מעורר ונותן מוטיבציה.
אמנם צריך למצוא את האדם הנכון, אבל אם תצליחו ויש בהחלט סיכוי כזה, זה מאוד ישתלם.
כל כך הרבה מילים והמילה השראה לא הוזכרה.. אני מקוה שאתם יודעים שאין דבר כזה השראה. טוב אולי יש, אבל מי שאמר שכתיבה זה עשר אחוז השראה ותשעים אחוז עבודה קשה, צדק. אם תפנימו שככה זה באמת, עצם הידיעה תספק לכם הקלה. אין מה לחכות להתגלות השכינה, אז יאללה שבו ותתחילו לכתוב.
מרב נחום היא יוצרת ותסריטאית, מנחת "בנימה אישית – סדנאות לתסריטאות". בינואר תפתח סדנת קידום פרוייקטים לכותבים מתקדמים שרוצים להביא את הרעיון שלהם לכדי תסריט/הגשה.