המאפרת נילי לוי מוכרת לנו כמה סודות מקצועיים

צילום: יח"צ

והיום אנחנו מארחים את המאפרת הכשרונית והתותחית נילי לוי,  מאפרת בטלויזיה ובקולנוע משנת 2001. אתם אולי לא יודעים מי היא (בגלל זה צירפנו תמונה) אבל כולכם ראיתם את העבודה שלה, כמאפרת הראשית בסדרות טלויזיה כמו "מסודרים", "חטופים", "רמזור", וסרטי קולנוע כמו "הבועה", "בין השמשות" ו"הדברים שמאחורי השמש".
הצלחנו להושיב אותה לכמה דקות כדי לספר לנו מאין באה ולאן היא הולכת, ולתת לנו קצת תובנות על המקצוע שלה.

אם לא היית מאפרת מה היית בוחרת להיות ולמה?
אני מניחה שהייתי נשארת בתחום העשייה האמנותית יצירתית,,אולי עיצוב פנים, אני פשוט מאוד אוהבת להשתעשע עם מרקמים צורות וצבעים,
אולי אפילו בישול.

מה הייתה העבודה הראשונה שלך בתחום הטלויזיה?
עד כמה שאני זוכרת זאת  היתה תוכנית בשם "רייכר בשטח" בהנחיית גדעון רייכר.

איך השגת אותה?
את החיבור עשתה גליה אזולאי, מאפרת ותיקה שלקחה אותי תחת חסותה ובמשך שנים עבדתי כעוזרת שלה, היא פשוט זרקה אותי למים ואילצה אותי להתמודד לבד.
עד היום אני מודה לה על זה, אני לא חושבת שזה היה קורה אלמלא היא בעטה אותי ללב העשייה.

באיזה עבודה שלך את הכי גאה?
"חטופים" כמובן.
עוד בשלב קריאת התסריטים רעדתי מפחד, פתאום הבנתי ששם האיפור מצריך עיבוד של חומרים מסוימים שלא עבדתי איתם לפני כן (לא ברמה הזו בכל אופן) על מנת ליצור כוויות, צלקות, בזמן שהכל חייב להיראות אמין במאת האחוזים. אמרתי למפיקה שעובדת איתי שנים ליאת בנאסולי שזה גדול עליי ושתיקח מישהי אחרת היא צחקה ואמרה שהיא מאמינה בי וסומכת עליי ונתנה לי את ההזדמנות. כמובן שהאתגר הזה פיתה אותי מאוד בגלל אהבתי הגדולה לתחום הזה באיפור ומצאתי את עצמי מתחילה בעבודת מחקר רצינית. ניגשתי לספריות וידאו, צפיתי בשעות של סרטי מלחמה החל ברמבו וכלה בסרטים תקופתיים או דוקומנטריים, עברתי על אינספור תמונות של פצועים ותיעודים של סוגים רבים של נגעי עור, בנוסף, נעזרתי במאפר המתמחה באפקטים מיוחדים – נמרוד אשרי ,יחד בתהליך של ניסוי וטעייה הגענו לתוצאה אותה אתם רואים על המסך.

איזו עבודה שלך את מתביישת או מדחיקה?
אני לא ממש זוכרת משהו קטסטרופלי (כנראה שאני מדחיקה….)

מה היה יום הצילומים הנורא ביותר שעברת ולמה?
קודם כל, כל יום צילום שמתחיל בארבע בבוקר זה לא כיף גדול אבל אני זוכרת שעבדתי בהפקה בצפון בכ- 40 מעלות חום בלול תרנגולי הודו (מי שלא היה בלול תרנגולי הודו לא יודע מה זאת צחנה) ובחוות סוסים בלי טיפת צל, מיותר לציין שלא נשאר הרבה מהאיפור ושהייתי עסוקה בלספוג זיעה מהשחקנים בהתחלה עם טישו ואז עם מגבות,
 שלושה מאנשי הצוות התעלפו באותו יום והיום הזה נמשך 19 שעות.
 אלו ימים שבגללם את מצטערת שאין לך עבודה במשרד ממוזג.

למי צריך למצוץ כאן כדי לקבל עבודה (חמשת המשפיעים ביותר בתחום שלך)
לצערי,אני לא מתמחה גדולה ביחסי ציבור, בעיקר לעצמי וחנפנות מעולם לא הייתה מנת חלקי.

חמישה סודות בדרך לפרנסה בתעשית הטלויזיה בארץ-
מקצועיות, סבלנות, סובלנות, אסרטיביות וגם קשרים לא יזיקו…

מי נותן לך השראה?
בגדול כל דבר. אני משתדלת להתעדכן  בתדירות במגזינים, סרטים, סדרות, אנשים ברחוב ובכלל…אני גם משתדלת לעבוד ולהתנסות בכל התחומים: סרטים, טלוויזיה, כלות, ואופנה.

ממי למדת הכי הרבה?
אני שוב חוזרת למורה הכי חשובה שלי גליה אזולאי שלימדה אותי יותר מהכול על התנהלות.
מדי יום בעבודה אני מתמודדת עם סיטואציות שמלמדות אותי דברים שאי אפשר ללמוד בשום בית ספר מקצועי.

איזה עצה את מצטערת שלא עצו לך בתחילת הדרך?
לשים כסף בצד לעתות מצוקה….

מה היא העצה הטובה ביותר שקיבלת?
לסמוך על עצמי

עם מי היית רוצה לעבוד ולמה?
הייתי שמחה מאוד להיות על סט של הפקה גדולה בחו"ל ולראות את ההתנהלות ובעיקר את עבודת המאפרות שם (וכמובן לחטט להן בתיק איפור) , יש לי רעב ללמוד איפור של ספיישל אפקט  ברמה בינ"ל, כשראיתי את "ממזרים חסרי כבוד" זה היה בדיוק כשסיימנו לצלם את חטופים וכמעט בכיתי מרוב קינאה.

מה היה גורם לתחום שלך להיות יותר מקצועי / מוצלח בארץ?
בעיקר תקציבים, היום רוב המאפרות בסרטים נדרשות גם לעשות שיער שזה מקצוע בפני עצמו, לעבוד עם פיאות, הדבקות שפמים וזקנים ולעשות ספיישל אפקט והכול בעשרים דקות….

קצת טיפים / תובנות בדרך…
מי שרוצה להיכנס לתחום הטלוויזיה/ קולנוע צריכה לדעת ולהבין שרוב עבודת האיפור מתבצעת בתחילת יום צילום (בדר"כ יום כזה נמשך 12 שעות) ובשאר היום העבודה היא תחזוק ותיקון האיפור ובעיקר ישיבה מתמדת מול המוניטור, כך אגב לומדים עם הזמן על סוגי תאורה וסוגי מצלמות שמשפיעות מאוד על התוצאה הסופית.
לימי צילום אני סוחבת איתי בערך את כל הבית ואפשר למצוא אצלי בתיק דברים כמו: פינצטה, פצירה, מספריים קטנות, תיק תרופות, לקים, קצף וסכין גילוח,  מוצרי שיער, קרם ידיים, קרם גוף, טיפות עיניים, קרם הגנה ועוד… אף פעם אין לדעת  במה יתקילו אותך
והכי חשוב לזכור שהדרך קשה ואסור לנוח על זרי דפנה אבל גם אסור להתייאש,,,,,