זרקור על ליז צפריר

צילום: ליז צפריר
"אני ליז. אני בת 34 מכרכור, אמא לתאומיקס אריאל ודניאל כהן AC/DC)) בני עשר ורומי בת 8 וחצי.
יש שמכירים אותי בשם לירון, זה כי הוא באמת היה קודם אבל הוספתי את ליז וזה נשאר.
יותר נוח לי ככה.
מי אני?
אני קודם כל אישה, אני עצמאית עם שאיפות וחלומות עד אינסוף.
כאלה שחולמים בלילה וכאלה שבהקיץ .
כזו שהמוח לא מפסיק לרגע להריץ מחשבות ותוכניות ומה לא.
אני מקעקעת, אני אוהבת לצייר, תמיד אהבתי."
מה העבודה הראשונה שעשית בתחום שלך?
אני זוכרת שעלתה תכנית ריאליטי בערוץ מרוחק כלשהו על החיים בסטודיו, על מקעקעים וזה ריתק אותי.
אני זוכרת שהייתה שם מקעקעת, אנונימית שהיום היא אייקון ושם דבר בעולם הזה (קאט וון די)
אני בהיתי בה שעות בקנאה.. "גם אני רוצה!"
אז נכון ,היא מוכשרת בקנה מידה מטורף וזה הרתיע אותי להרבה מאוד שנים, אבל החלום רק התעצם עם הזמן.
לאחר שנולדו לי תאומים (לפני עשור) התחלתי לעבוד בחברת איביי, שנתיים וחצי אח"כ פוטרתי ומשם החל מסע הקעקועים שלי.
הוחלט שזה הזמן, שלא מוותרים, והלכתי ללמוד.
הקעקוע הראשון שלי נעשה על גבו של בעלי לשעבר.
באיזה עבודה שלך את הכי גאה?
מאז עברו שבע שנים וביצעתי מאות קעקועים, קשה לבחור אחד.
אני הכי מתחברת לקעקועים שיש מאחוריהם סיפורי חיים המובלים אליו או אשר הקעקוע עצמו מסמל תקופה או מאורע חשוב בחיי הלקוח. לא אשכח את הלקוחה שהגיעה מגרמניה להתנדב במרכז לבריאות הנפש, וביקשה קעקוע של יונק הדבש מלא בצבע, כדי להנציח את החופש והחיים שלה שהרוויחה בחזרה לאחר מלחמה ממושכת במחלת הסרטן. נהניתי מכל רגע וללא ספק היא השפיעה עלי.
מה תהיי כשתהיי גדולה?
כשאהיה גדולה אני רוצה להיות האני שחלמתי שאהיה, עם כל מה שתכננתי בדרך ויותר. יש בי המון כוחות נפשיים ויכולות התמודדות עם מצבים בואו נאמר לא הכי חיוביים, אבל אני כן אדם חיובי ואני מנסה לראות כמה שאפשר, את חצי הכוס המלאה.
איזה עבודות מעניינות מצאת עד היום בתעשייה ואיך האתר עוזר לך בקריירה?
כחלק מהניסוי ותהיה שלי כאדם סקרן ופעלתן, השתתפתי במספר פרסומות ותפקידים זוטרים אל מול המצלמה, אהבתי את זה מאוד. כיאה לזמרת אני אוהבת את תשומת הלב הכרוכה בזה ואני לא פוחדת להגיד את זה. מותר לי, מותר לכולנו וגם מגיע!
איזה פרויקטים את מחפשת?
הייתי רוצה לקחת חלק בפרויקטים בעלי יותר ערך ומשמעות, לשעות שינוי ולעזור או לעורר מודעות לדברים חשובים באמת ,נושא שמאוד קרוב לליבי זה כל מה שקשור בילדים, פגים, הפלות ודכאון אחרי לידה. מאחר ואלה הם חלק מחוויות חיי ומניסיוני האישי הייתי מאוד רוצה לנסות ולעודד נשים שנמצאות בסיטואציות דומות ולהחזיק להן את היד בתהליכים אלה, ולעורר מודעות בקרב נשים שנמנעות מלדבר על כך מכל סיבה שהיא. חשוב שידעו שהן לא לבד.
מה הקריירה האלטרנטיבית שהיית בוחרת אם לא היית עושה את מה שאת עושה היום?
בצעירותי אחרי צבא הלכתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, רציתי להיות פסיכיאטרית, רזי המוח ריתקו אותי, ועד היום זה כך.
אני פוגשת במהלך היומיום שלי המון אנשים, אני מכירה המון אנשים.
אני אשה של אנשים, כן.
דווקא בגלל שהגעתי מתוך מקומות מעורבים בחיי, עברתי המון דירות מגיל 15 ועד היום
אני באמת למדתי להעריך כל אחד ואחת בחיי בצורה עמוקה.
ואני אציין בגאווה את אשר הזוגיות החדשה שלי לימדה אותי בצורה יוצאת דופן ומעוררת השראה יומיומית עבורי, איך לחיות נכון מכל בחינה אפשרית. בחופשיות באהבה אינסופית, נתינה וקבלה שלא הכרתי קודם. מאחלת לכולם את האושר האמיתי הזה.
תודה מקרב לב על ההצצה אל חיי.
נתראה ,אם ירצה השד.
ליז.