ביוטי בהפקות- הכירו את רותם סולומון

צילום: רותם סולומון

בגיל 29 רותם סולומון הוא אחד השמות הבולטים והמבטיחים של עולם הפרסום ותחום סרטי הביוטי אבל הוא מדגיש שלא רק. פגשנו אותו כדי לשמוע על החיים כבמאי פרסומות, למה היה חשוב לו להיות ONE MAN SHOW, ומה המסר שלו ליוצרים צעירים?

עבדת עם מריה קארי? איך זה קרה בכלל?
מריה הגיע לארץ לצלם קמפיין ל 2 מותגי קוסמטיקה ישראלים שפועלים בחו"ל, בעלי המותג ורון קדמי הציעו לה כמה אופציות והיא בחרה בי.
זה באמת היה יום מאוד מרגש, עד לרגע שפגשתי אותה לא באמת האמנתי שזה קורה

השאלה המתבקשת - איך היא במציאות?
האמת שמאוד הפחידו אותי לפני, אמרו שהיא דיווה שעושה רק מה שהיא רוצה, ושלצוות אסור אפילו ליצור איתה קשר עין חוץ ממני. ההפך היה הנכון, זאת אומרת היא כן איחרה לצילומים... אבל היא הייתה מאוד נחמדה אלי ולצוות שלי ושיתפה פעולה בכל דבר שביקשנו ממנה. זאת הייתה חוויה מדהימה.

אז איך בעצם הכל התחיל?
גדלתי בקיבוץ טללים שבדרום, רחוק מאוד הזרקורים... תמיד הייתה לי מצלמה ביד.
כולם רגילים היום לצלם ולשתף סרטונים כל הזמן, שהייתי ילד זה פחות קרה, הייתי סוג של ווירדו שהולך עם מצלמה ענקית לכל מקום. תיעדתי את המשפחה והחברים שלי והייתי מצלם סרטים ניסיוניים שכתבתי.
הלימודים בבית ספר לא עניינו אותי בשום צורה, סרטים היו החיים שלי.

חלמת להיות במאי פרסומות?
כן לגמרי, שהייתי ילד הפסקת הפרסומות הייתה סוג של ״מדורת השבט״ הישראלית. שהייתה יוצאת פרסומת חדשה בטלוויזיה למחרת כולם היו מדברים עליה. זה היה עידן הזהב של הפרסומות והם היו מאוד מאוד קולנועיות ומושקעות, הרבה מהם צולמו בלוקיישנים מיוחדים בחו"ל ואני זוכר שהתמוגגתי מהאסתטיקה שלהם, מהמוזיקה, מהאופנה.
הפרסומות היו בשבילי סוג של הצצה לאיך העולם הגדול נראה, וזה מאוד משך אותי – תזכרי אנחנו מדברים על שנים בלי רשתות חברתיות, בלי יוטיוב עם 5 ערוצים בטלוויזיה.

אז איך נכנסת לתחום בגיל צעיר כ"כ?
בגיל 12 קרה לי סוג של נס (או לפחות כך זה הרגיש אז) חברת ילדות של אמא שלי מפיקת על בשם נעומי שמאי, הזמינה אותי לבקר בסט צילומים של פרסומת לעוף טוב. אני זוכר את הרגע הזה עד היום, הרגע שנכנסתי לאולפן מבלי בכלל להבין מי נגד מי ופשוט הבנתי שזה מה שאני הולך לעשות בחיים. הזמינו אותי לכמה שעות, וסיימתי איתם את כל השלושה ימי צילום כאחד מחברי הצוות.
מאז המשכתי לעבוד בהפקות פרסומות כעוזר הפקה בחופשים ולפעמים גם הייתי מבריז מהלימודים כדי להיות על סטים.
עברתי סוגים שונים של תפקידים – הייתי עוזר הפקה, עוזר תאורה, עוזר צלם, צלם, עורך, ולבסוף במאי . הצוותים שהתחלתי איתם לפני 17 שנה הם האנשים איתם אני עובד עד היום וזה כיף גדול. חלקם עדיין קוראים לי "הילד"

למדת קולנוע?
לא למדתי קולנוע באופן ממוסד, למדתי פוסט פרודקשן בקמרה אובסקורה, למדתי תסריטאות אצל עידית שחורי ולמדתי צילום קולונוע ב GCI בלוס אנג'לס. בהמשך למדתי מנהל עסקים בבר אילן ועוד קורסים בתחומים שונים של ניהול ושיווק כי עסקים תמיד עניינו אותי.

אתה חושב שצריך ללמוד בבית ספר לקולנוע כדי לעשות סרטים?
לא בהכרח, אני חושב שלכל בן אדם מתאימים דברים שונים, אני פחות בן אדם של מסגרות ואוהב להתקדם מהר. היה לי קשה להתחייב ללימודים של 4 שנים. העדפתי ללמוד בצורה שתאפשר לי גם לעבוד וליצור סרטים, וגם להיות בכל מיני מקומות בעולם.

אתה בעצמך מרצה היום לסטודנטים, מה אתה מלמד אותם?
אני מרצה בבית הספר של רון קדמי, ומעביר קורס שנקרא "איך לעשות סרטים ולהישאר בחיים"  זאת סדנה בה אני מדבר על הדברים שאני חיפשתי לשמוע בתור יוצר צעיר. אנחנו מדברים גם על ההיבטים האומנותיים ואיך בכלל ניגשים לפרויקט? ועוד הרבה מעבר. אנחנו מדברים על ניהול קריירה, ואיך אני מוצא את ההזדמנויות הראשונות שלי? למה זה חשוב להיות חיובי כדי להצליח?  איך אני מתנהל כעסק? איך אני מנהל את הצוות ואת הלקוח שלי? ועוד, ולתוך כל זה אני יוצק את האני מאמין שלי עם השיעורים והתובנות שקיבלתי במהלך הדרך שמאוד חיפשתי לשמוע מאנשים מנוסים יותר כשאני התחלתי. הפידבקים מהסטודנטים שלי מדהימים ואני מרגיש שזאת זכות לתת מעצמי עבור יוצרים בתחילת דרכם.

מי הטלאנטים שאתה הכי אוהב לעבוד איתם?
וואו זה חוקי בכלל לשאול שאלה כזאת?
אני אוהב את כולם, חשוב לי להיות באנרגיה ובתקשורת טובה עם הטאלנטים שלי ולתת להם להרגיש בנוח. זה כמעט תמיד חוויה נעימה.

אתה חייב לבחור 2
אז נטע אלחמיסטר ופנינה טורנה.
נטע לא פראיירית, היא שותפה לכל התהליך ותמיד מביעה את דעתה ויודעת מה היא רוצה – מה שיפה אצלה שהכל נעשה בעדינות וטוב לב אינסופי, אבל בנחישות ובמקצועיות. אני מעריך אותה מאוד
עם פנינה זה הייתה אהבה ממבט ראשון, צילמנו ביחד פרסומת בכיכובה למותג התכשיטים האמריקאי JARED
מאז המשכנו לעבוד יחד בעוד פרויקטים לחו"ל והאחרון שבהם היה פיילוט אמריקאי לתוכנית טלוויזיה בנטפליקס.
אני לא נוטה לקיים קשרי חברות עם המצולמים שלי או יותר נכון אני לא שואף לזה, אבל עם פנינה זה היה בלתי אפשרי שלא, הפכנו לחברים טובים ולמשפחה. 

איך הפכת לבמאי שמתמחה בסרטי ביוטי?
תמיד הייתה לי גישה לאסתטיקה ויופי והסרטים המסחריים הראשונים שעשיתי היו בתחום האופנה וזה התפתח מאז לעוד עבודות בתחומי הקוסמטיקה, משקאות, תכשיטים, אדריכלות ולייף סטייל ותמיד בסרטים שהצריכו אוריינטציה ויזואלית חזקה. אין לי ספק שאמשיך לעשות זאת אבל הריינג' שלי גדול יותר היום – אני עושה פרוייקטים עם פוסט פרודקשן ועבודות תלת מורכבות, אני עובד על קליפים, תכנים לטלוויזיה, ועם לקוחות כמו מכון וייצמן להם אני יוצר סרטים בנושאים מדעיים. אני שואף תמיד להרחיב את המנעד ולעבוד על סוגים שונים של פרוייקטים.

איך זה לעבוד בחו"ל? במה זה שונה מלעבוד בארץ?
אני חושב שזה בעיקר שאלה של מי הלקוח שלך ומשם נגזר תהליך העבודה.
יצא לי לעבוד רק עם חברות גדולות ואצלהם תהליכי העבודה שונים מישראל, וכמובן שגם התקציבים כי הם פונים לקהל גדול יותר.
התסריטים שם בד"כ יותר מובנים והבמאי נכנס לעבודה אחרי שהלקוח / משרד פרסום עברו כמה גלגולים עם הקראייטיב והם מוכנים להפקה.  בארץ אני מרגיש שהרבה פעמים הבמאי נכנס לפרוייקט כשהלקוח עדיין לא יודע מה הוא רוצה, או שהקראייטיב לא אפוי עד הסוף, או שיש הרבה קשיים תקציביים שצריך לפתור בצורה קריאטיבית – זה יכול להיות יתרון כי יש לך יותר סיי ומקום להשפיע, אבל זה גם יכול להיות מסורבל ומעייף, ובסוף גם הפרויקט יכול לא לקרות.

זה אומר שעבדת לחינם?
זה אומר שאנחנו כבמאים מגישים בשנה עשרות טריטמנטים, מכינים עשרות מצגות, ווידאו בורדים כחלק מהמכרזים אליהם אנחנו ניגשים עם חברות ההפקה במסגרתם אנחנו מסבירים איך אנחנו רואים את הסרט ונותנים פתרונות קראיטיבים לבריף או לתסריט, אבל אף אחד לא מבטיח לך בסוף שייקחו אותך או שהפרויקט בכלל יקרה, ואתה צריך להיות יצירתי ובעד הפרויקט לצד כל החוסר וודאות הזה – זה מאוד מבאס שהדברים לא עובדים כמו שרצית.
לצד זה אני יכול להגיד בפירוש שיש פרויקטים מדהימים שקיבלתי בגלל העבודה הקשה שהשקעתי בטריטמנט, והסבלנות שהייתה לי השתלמה. זה חלק מהמקצוע הזה

אתה סוג של ONE MAN SHOW?
בעבר כן היום אני מתרכז יותר בקראייטיב ובימוי. עד לפני כמה שנים הייתי מביים, מצלם, עורך ועושה את הפוסט והאנימציות ולפעמים גם מפיק. זה היה מתיש אבל מאוד מתגמל מהבחינה שאני היום רואה את כל האספקטים של ההפקה כבר מהבריף ואני יודע מה אני צריך כדי לייצר את הסרט. זה מאפשר לי לראות את התמונה הגדולה ולהבין על מה חשוב להשקיע זמן וכסף ועל מה פחות.

אז מה הלאה?
אני כותב תסריט לסדרה משלי,  ואני גם שותף בכמה מיזמים טכנולוגים בתחום הפרסום. במקביל אני ממשיך לביים פרסומות ועובד על חיזוק הקשר שלי עם חברות הפקה ולקוחות מחו"ל. הייתי גם רוצה להמשיך ללמד כי זה משהו שאני מאוד נהנה לעשות.

מה ההמלצה שלך ליוצרי סרטים בתחילת דרכם שרוצים להיכנס לתחום?
ההמלצה שלי היא לכל היוצרים באשר הם, היא פשוט לצאת וליצור פרויקטים ניסיוניים ועצמאיים בתחומים שמעניינים אתכם, זה ישפר את היכולות שלכם ותצברו ניסיון, וגם יהיה לכם מה להציג לעולם וללקוחות פוטנציאלים.
הפרוייקטים האלו כנראה לא יהיו מושלמים בהתחלה אבל הם ישתפרו ומשם יגיעו אליכם הזדמנויות.
אל תשבו ותחכו שמישהו יבוא אליכם עם הצעת החלומות שלכם כי לצערי זה לא יקרה. אני מאמין גדול בזה שאנחנו יוצרים לעצמנו את ההזדמנויות שלנו, ובתחום הזה במיוחד.