טיפים ותובנות מבימוי ילדים וילדות
צילום: דנה דובדבן ברגר
אחרי ההתנסות שלי בבימוי ילדים לפרויקט האחרון שלי, החלטתי לשתף אתכן ואתכם בתובנות שלי מבימוי ילדות וילדים:
1. הם לא באו לעבוד, אי אפשר לאיים עליהם בשלילת משכורת, הבטחות עתידיות מההורים, או לנסות להבטיח להם תגמולי שוקולד או מתנות עתידיות.
2. הם כן באו כי זה כיף להם וזה מה שחייבים לשמור. הדבר הראשון הוא לפנות להם זמן, איך שהם מגיעים אני עושה להם סיור ומציגה בפניהם את כל אנשי הצוות והתפקידים שלהם. ילדות וילדים הם סקרנים, ואם הם גם למדו משהו ביום הזה, מעולה. לכן על כל שאלה (מה זה הא' שמצוירת על הריכוך, זה לא א', זה F, וזה FULL, ריכוך מלא... אפילו זה... חשוב לענות)
3. הם צריכים להרגיש בנוח, בשיחת היכרות, להתכופף כדי שיהיה בגובה העיניים לספר משהו אישי על עצמי, להראות תמונות של הילדים שלי, לסכם סימן סודי ל'שירותים', או אם משהו לא נוח להם. זה גם משרה רוגע על ההורה המלווה מה שמקרין רוגע חזרה על הילד/ה
4. להבין את הצורך, יש ילדים היפר שהצורך שלהם הוא בתשומת לב, לילד/ה כזה אני אפנה את כל הפסקת הצהריים כדי להיות בקצב שלו ולמשל לראות סרט שחשוב לו להראות לי בפלאפון. יש ילדים שיום צילום שלהם הוא זמן איכות עם אמא, ואם אמא תיכננה ללכת באמצע ושיחליף אותה מישהו אחר, אז להבין למה הילד/ה לא רוצה לעזוב את החיבוק של אמא, ואם הילד/ה מתעקש/ת להיות ליד אמא, להיות יצירתית, פעם החבאתי אמא בתוך סט מצטלם, מאחורי השיש, והילדה היתה בעננים. היה ילד שהפריע לו שהוא לא בשליטה, אז שיחקנו משחק שבין הטייקים - הוא מצלם אותי עם הפלאפון ואני מתפדחת, והיפוך התפקידים עזר לו.
5. הדעה של הילד/ה ממש חשובה, אם היא/הוא רוצה לעשות את הטייק באופן אחר, אפשר לסכם שנעשה טייק אחד כמו שהוא/היא רוצה וטייק אחד כמו שאנחנו רוצים
6. רק אני - (הבמאית) מדברת עם הילד/ה, להורים/סבים יש נטייה טבעית להילחץ כשהילד/ה לא עושה מה שמצופה ממנו, ואז הם מתחילים עם תגמולים/איומים, והילדים מתכווצים, כמו ששחקנים מקבלים הוראות רק מבמאי, גם ילדים. מי שיש לו הערה שיבוא ויגיד לי בשקט באוזן
7. לפרגן, גם אם הטייק היה 'בסדר', להגיד 'מעולה', ובואו נעשה עוד אחד כי יש לי הרגשה שזה יהיה מעולה וחצי. הצוות כבר יבין לבד מתי הטייק היה באמת הכי טוב.
8. לתת הפסקות! בלי לגנוב את הילד/ה לסטילס בין לבין...
9. הכי חשוב - לשחק. ילד/ה יעשה את התפקיד כי כיף לו, קלאפ יכול להיות מחיאת כף של הילד/ה, או פשוט לעשות 'כיף' והכי טוב - ללמד משהו חדש או לתת לו/לה פעולה שתפתיע את הפרטנר - המתח של 'אני הולך להפתיע משהו' - מחזיק אותם עירניים ומלאי מרץ.
10. אחרי שכל זה נגמר, הכי כיף זה לשנורר בשבילם מתנות מארט והלבשה, למה לא בעצם...
דנה דובדבן היא יוצרת ובמאית, הנה לינק לאתר שלה