בת ים - כלכותה

צילום: ויקטור בוזורוקוב

אבי סידי, מפיק פוסט בכיר בתעשיה, שסרטו הקצר והנהדר "הכל בסדר" התקבל לפסטיבל Kolkata International Film Festival. אחד הפסטיבלים הפופולריים והמוערכים בהודו ובאסיה בכלל סיפר לנו בסוף שבוע האחרון איך זה להגיע מבת ים הרחוקה לפסטיבלים בעולם.
לאבי סידי לא מספיק להיות בתפקיד מפיק הפוסט של חברות ההפקה הנחשבות בארץ, הוא מביים, מצלם, משתתף בפרויקטים מיוחדים ולא מפסיק לחלום. 
 

מי אתה?
קוראים לי אבי, בן 34 נשוי לרותם ואב לעומר בן ה 9 חודשים.  עובד כמפיק פוסט ראשי בחברת גיל הפקות ורץ עם הסרט שלי ״הכל בסדר״ ברחבי העולם.
 

איך הגעת לעולם הטלוויזיה?
 זה סיפור ארוך... עוד כילד אהבתי את עולם הטלוויזיה, באותה תקופה חשבתי שאני רוצה להיות שחקן אבל ככל שגדלתי והתבגרתי הבנתי שהמקום הנכון לי הוא להיות מאחורי המצלמה, משהו במקום הבטוח והפחות חשוף הזה נתן לי להיות יצירתי ומדויק יותר.

איך מתחיל סיפור האהבה הזה?
 זה מתחיל בבת ים, עיר הולדתי , בתיכון אורט הבונים שם למדתי במגמת קולנוע וטלוויזיה.
משם המשכתי ליחידת ההסרטה של חיל האוויר בתפקיד צלם ועורך צבאי של היחידה.
אם צריך לשים את האצבע על רגע אחד מכונן שבו הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, זה ביימי הראשונים בבסיס הצבאי.

מהם המטלות של צלם/עורך צבאי? 
היום שלי כלל צילומים ועריכות של פנים היחידה ולפעמים גם אירועים מסווגים כאלה ואחרים. נחשפתי מתוקף התפקיד לכמה אירועים ששינו אותי ואת זווית הראיה שלי על החיים.

ומה קורה איתך אחרי השירות הצבאי?
אחרי השחרור כל מה שעניין אותי זה איך אני מתחיל לעבוד בתעשיית הטלויזיה, בכל זאת לא מדובר על עבודה שאתה יכול למצוא במודעות הדרושים (באותה תקופה עוד לא היה פייסבוק)  ולא חשבתי על טיול ארוך בחו׳ל אלא על איך אני מתחיל לעבוד כמה שיותר מהר...
התחלתי לעבוד כעוזר הפקה בפרסומות ומשם המשכתי ללימודי עריכת וידיאו ולעבודה הראשונה שלי בחברת ענני תקשורת, שם עבדתי 4 שנים בתחילה כעורך הבית ועם הזמן כמפיק הפוסט של תוכניות הלייפסטייל של החברה.
אחרי שהרגשתי שרכשתי מספיק כלים, החלטתי לצאת לאתגר חדש, אז נכנסתי לחברת "קופרמן הפקות" כמפיק פוסט ושם נשארתי 8 שנים כשבמהלכם הפכתי להיות מפיק הפוסט הראשי של החברה והתנסיתי בהפקת כל סוגי ההפקות- מהאח הגדול , דרך שעשועונים ודרמות איכות כמו הרמון, רמזור, נבסו ומלכות.
לפני חצי שנה עזבתי את "קופרמן הפקות" שלימים הפכה להיות חברת "אנדמול ישראל" ועברתי לעבוד בחברת "גיל הפקות" כמפיק הפוסט הראשי של החברה.

איך התחלת לביים את הסרט הקצר שלך?
 כבר שנים שבוער בי לביים סרט, לפני שנתיים הרגשתי שזה הזמן המתאים והתחלתי לפעול, חברתי לשני חברים וכותבים מוכשרים (רז דרורי ונתי מופלג) עם רעיון שהיה לי, התחלנו בכתיבה ולאחר שנה כבר התחלנו את צילומי הסרט.

ספר לנו קצת על הסרט...
הסרט מספר את סיפורו של נעם, בחור צעיר שמגשים את חלומו והופך ללוחם, במהלך השירות הצבאי הוא נחשף לאירוע טראומתי שמשנה את עתידו והופך את חיוו לקשים מנשוא.
היה לי חשוב להעלות את המודעות לאותם הלומי קרב שנמצאים בנינו בתקווה שאולי הסרט ייתן עוד מושג על הקושי הגדול בחיי היום יום שלהם ואולי דרך זה הם יוכלו לקבל טיפול ותמיכה טובים יותר. אלו אנשים שחיים עם חור גדול בפנים ואנחנו כחברה צריכים לעזור להם ולדחוף אותם קדימה. 
כרגע חברת קוסטנזה סרטים מפיצה אותו בעולם והתקבלנו כבר לכמה פסטיבלים באיטליה, ספרד, סקוטלנד, פורטוגל, קונטיקט והודו.

 איך הייתה העבודה על הסרט?
מדהימה!
זכיתי לעבוד עם צוות של אנשים מוכשרים שנתנו הכל להצלחת הסרט.
וזה לא מובן מאליו, אנחנו מדברים פה על סרט קצר ללא תקציב (הכל היה מימון עצמי שלי) ועדיין זכיתי לעבוד עם אנשי צוות ושחקנים שקמים כל בוקר במטרה ליצור ושנתנו בי אמון לאורך כל הדרך.
חלקם ותיקים יותר בתעשייה כמו שרון אלכסנדר שנותן תפקיד רגיש של אבא שמנסה לעזור לבן שלו למרות שאין לו מושג איך לעשות את זה.
השחקן הראשי של הסרט היה עופרי ביטרמן , שחקן מדהים ששיחק את נעם והצליח להיכנס לדמות, להבין אותה וללכת איתה עד הסוף.

מה החלום הבא?
לביים את הסרט הבא שלי, רק שהפעם זה יהיה סרט באורך מלא.
אני אדם שחי ונושם רעיונות כך שזה רק עניין של זמן עד שאתחיל לעבוד עליו.

מה היית מייעץ למי שרוצה להיכנס לתעשיית הטלוויזיה?
חשוב לדעת שכדי לשרוד את המקצוע הזה אתה צריך לאהוב אותו עם כל הקושי שיש בו, אנשים שמגיעים אליו רק כדי לחוות את רגעי הזוהר הקטנים לא יחזיקו מעמד לאורך זמן.

משפט לסיום?
״תחלום, תאמין, תגשים״
זו הגישה שלי לחיים, תרוץ אחרי החלומות שלך, תאמין בהם ובסוף תצליח גם להגשים אותם.