מקוצ'רות - סדרת רשת חדשה ובועטת

צילום: מקוצ'רות
לי שבתאי (בוגרת בית צבי) ומאיה קינדלר (בוגרת ניסן נתיב) לקחו את השליטה לידיים ויצרו את מקוצ'רות - סדרת רשת קומית, נשית ולגמרי מקורית, בה הן עושות מה שבא להן בלי לדפוק חשבון.
את הכסף הן הביאו מקמפיין בהדסטארט, את הסדרה הן צילמו בסלון ואת הצוות הן מצאו פה באתר.
לינק לדף מקוצ'רות בפייסבוק
לינק לערוץ מקוצ'רות ביוטיוב
אז על מה הסדרה?
החלטנו שאנחנו רוצות לאתגר את עצמנו כשחקניות וללכת הכי רחוק מעצמנו שאנחנו יכולות לדמיין - אז יצרנו סדרה על שחקנית מתוסכלת ומרוכזת בעצמה שהולכת לטיפול.
כשהתחלתן לעבוד על הסדרה מה הייתה המטרה?
היו כמה מטרות, אבל קודם כל פשוט רצינו ליצור.
הרגשנו שרוב עבודות המשחק הן לא מספקות מבחינת המקום שיש לנו ליצירתיות ולביטוי. התפקיד שלך כשחקנית בהפקות של אחרים הוא לממש את החזון של אותם יוצרים.
שזה אחלה, מדובר בתפקיד מאתגר ומספק בהרבה מובנים אבל אנחנו הרגשנו צורך ליצור גם חזון משלנו.
יצירה שאנחנו אחראיות עליה מההתחלה ועד הסוף, מעורבות בכל הרבדים שלה וחופשיות להשתולל קצת.
אז בגלל זה בחרתן לעשות דווקא סדרת רשת?
בדיוק, החופש שהמדיה הזאת מקנה היתה חשובה לנו - באינטרנט אין קובעי דעת קהל, אין פילטרים של מותר ואסור, אפשר לנסות הכל ומקסימום זה לא יצליח..
החופש הזה הוא גם בדיוק הסיבה שעולם המשחק משך אותנו מלכתחילה - החופש לשחק כל דמות או מצב, לעוף עם הדימיון וליצור עולמות.
אבל פתאום הבנו שככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות חופש ויצירתיות ויותר תסכול ומינוס בבנק, עד לנקודה בה שאלנו את עצמנו "האם זה בכלל שווה את זה?"
זאת היתה הנקודה שהחלטנו ליצור את מקוצ'רות.
יצירה עצמאית בארץ זה לא קל.. או זול. מאיפה התקציב?
את הכסף לסדרה גייסנו בהדסטארט באמצעות מלחמת התשה מול משפחה, חברים, מכרים לא מוכרים, שיכורים בברים וזרים ברחוב.
ולא, יצירה עצמאית זה ממש לא קל אבל היה לנו המון מזל - לא היה לנו מושג למה אנחנו נכנסות.
שתינו באות מעולם התיאטרון ולאף אחת מאיתנו אין רקע בקולנוע. חשבנו שנכתוב משהו, נצלם ותוך שלושה גג ארבעה חודשים הסדרה תהיה בחוץ. מפה לשם, עברו שבע שנים מאז שהרעיון נולד, שני נסיונות לצלם את הסדרה - אין סוף גילגולים שבמהלכם הרעיון הלך והתחדד עד לרגע הזה שהסדרה סוף סוף יוצאת.
אז בעצם אתן הרבה שנים יוצרות ביחד.. איך עובד שיתוף הפעולה ביניכן?
מההתחלה הייתה לנו את היכולת לדמיין ביחד חזון משותף שלמרות שעדיין לא היה קיים - שתינו ראינו אותו בצורה מאוד ברורה.
יש לנו מזל שאנחנו משלימות אחת את השניה כך שחלוקת התפקידים בינינו נוצרה באופן טבעי - בגדול אפשר להגיד שמאיה אחראית על הבלאגן ולי אחראית על הסדר.
היות ומדובר בסדרה עצמאית, כיוצרות הסדרה אנחנו מעורבות למעשה בהכל: בכתיבה, הפקה, עיצוב, משחק, עריכה, הכנת אוכל לצוות, הסעות… הכל.
בניגוד להפקות רגילות, בהן השחקניות עוברות אודישנים, כאן השחקניות (כלומר אנחנו) הן אלו שבחרו את הצוות. נפגשנו עם במאים, צלמים, סאונדמנים, ניצבים וכו' עד שמצאנו את הצוות המושלם שלנו.
יש בסדרה כמה דברים לא כל כך שיגרתיים ואפילו הזויים.. איך היו התגובות עד עכשיו?
חלק מהמטרה היתה ליצור קומדיה נשית לא מתפשרת, גם אם זה אומר להיות מגוחכות, מוזרות, חצופות או לא מנומסות לפעמים. אנחנו לא מפחדות להתכער והיה לנו חשוב לא לנסות לרצות או לחשוב איך זה יתקבל.
מבחינת התגובות, אין ספק שחלק מהאנשים (כמו ההורים שלנו למשל) מתקשים לעכל חלק מהאלמנטים הפרובוקטיביים / ההזויים / המוזרים בסדרה, אבל בגלל שמאחורי כל אחד מהם יש משמעות שנבנית לאט לאט (עד לטוויסט שיתגלה בפרק האחרון), אנחנו רואות שהצופים מתחילים לקבל את הטיפולים ההזויים של מאיה מנטור ואת החלל הטיפולי שכולל גברים כרהיטים ואפילו להבין, לצד הקומדיה, גם מה עומד מאחוריהם.
יש כמובן אנשים שמהפרק הראשון קיבלו את הסגנון השונה של מקוצ'רות, אבל מצאנו שלרוב האנשים לקח קצת זמן להתרגל ולהנות מהעולם המוזר של הסדרה.
נקודת המפנה היא בדרך כלל בפרק השלישי: "איך הופכים יזיז לבן-זוג?" אחריו הם כבר לגמרי איתנו.
היום, כשהסדרה יוצאת לעולם אתן מרגישות שהגשמתן את המטרות שלשמן יצרתן אותה?
בהרבה מובנים כן, אנחנו מרגישות שהצלחנו לשמור על החזון שלנו וליצור את הסדרה שרצינו.
במובנים מסוימים עדיין לא, כי זה רק פתח לנו את התיאבון להמשיך ליצור עוד.
לינק לדף מקוצ'רות בפייסבוק
לינק לערוץ מקוצ'רות ביוטיוב