קודקים - מילון מושגי יסוד

צילום: גליקסון

​מושגי יסוד כמו 4:2:2 , Mbps, H264, Prores. הם דוגמאות למושגים שכולנו מכירים ומשתמשים בהם ביום יום.

​כולנו יודעים ש- 4:2:2 יותר איכותי מ- 4:2:0. ​אבל האם אנחנו באמת יודעים מה המשמעות של כל המושגים האלו? ​

אנחנו בוחרים מצלמות לפי דחיסת צבע, סוג הקידוד, וקצב הקלטת הנתונים שלהם.

​על מנת לעשות בחירה יותר מושכלת, יש להבין יותר לעומק את כל המושגים האלו.

אז ​בואו נדבר על קודקים.

​
Codec
​המילה Codec מורכבת משתי מילים: Compressor /  Decompressor
הקודק מכווץ ומפענח. יש קודקים מומלצים לצילום, קודקים מומלצים לעריכה וקודקים מומלצים לצפיה או אחסון. לכל שלב יש צרכים שונים. בזמן הצילום אנחנו כצלמים נרצה כמובן להשתמש בקודק הכי איכותי לצילום, נרצה כמה שפחות 'לדחוס' ולשמור על כמות אינפורמציה מרבית, כמובן עד כמה שאפשר. יש גבול לכמות המידע שנרצה לשמור ובנוסף אנחנו נתונים למגבלות המצלמה בה אנחנו משתמשים. יש קודקים שמכווצים את הקובץ במצלמה בצורה משמעותית יותר כמו H264, על מנת שאחר כך יהיה קל לעבוד אותם. ויש קודקים שמכווצים פחות, כמו Prores. גם ל Prores יש כמה סוגים: Prores 444, Prores 422 מה זה אומר?
​איך נדע להבחין איזה קודק איכותי יותר?

​
בואו נבין כמה מושגי יסוד:
​
Bit Rate

​
​
Bit Rate - כמות הנתונים לשניה.
50Mbps, 100Mbps, 200Mbps וכן הלאה... מיליוני ביטים לשניה.

​עקרונית ככל שה - Bit Rate גבוה יותר ישנה יותר אינפורמציה ואפשר להניח שהאיכות טובה יותר. האמנם?
זה נכון, אך יש לזה מחיר. לבסוף צריך לעשות פשרה בין כמות לאיכות.

לא תמיד כדאי לבחור ב Bit Rate הגבוה ביותר שאפשר. אנחנו נקבל קובץ גדול, אבל לא בטוח שהאיכות תהיה כזאת גבוהה ביחס לגודל הקובץ. ​כי ישנם עוד הרבה נתונים אחרים אשר משפיעים על האיכות. (ועל כך בהמשך)
​

​Bit depth

​
​
Bit depth ​או במילים אחרות – Color Depth, מתייחס לעומק צבע.
כמות הגוונים מבהיר לגמרי, 'שרוף' ועד לשחור אטום לגמרי.
זהו נתון חשוב מאד באיכות התמונה. Bit Depth נמדד ב 2 בחזקת.
Bit Depth 1 זה 2 בחזקת 1 = 2 גוונים.
Bit Depth 2 זה 2 בחזקת 2 = 4 גוונים.
Bit Depth 8  זה 2 בחזקת 8 = 256 גוונים.
Bit Depth 10 זה 2 בחזקת 10 = 1024 גוונים.
Bit Depth 12 זה 2 בחזקת 12 = 4096 גוונים.

​
אפשר לראות שההבדל בין 8Bit ל 10Bit הוא הבדל משמעותי, הבדל בין 256 גוונים ל 1024 גוונים. פי 4 יותר גוונים.
​רוב המצלמות וידאו מקליטות 8Bit, מצלמות וידאו מקצועיות יותר מקליטות 10Bit
​ה Hi End של המצלמות, לדוגמה ה ARRI ALEXA, מקליטות 12Bit.

​כמה מצלמות לדוגמא:
​Canon 5D Markiii -​ 8Bit
​Sony A7S - 8Bit
​Canon C300 - 8Bit
​Sony FS5 in HD - 10Bit, in 4K 8Bit
​Sony FS7, F5, F55 - 10Bit
​ARRI ALEXA - 12Bit

​
​4:4:4, 4:2:2, 4:2:0 - Chroma Subsumpling

כשאומרים שמצלמה מסוימת מצלמת 4:2:0 בעצם מתייחסים ל - Chroma Subsampling.
מה המשמעות?
לכל פיקסל יש ערכים של צבע Chroma ושל בהירות Luma .
​העין האנושית פחות רגישה להבדלים בצבע מאשר להבדלים בבהירות,
​לכן ה Codec מרשה לעצמו ליצור קובץ קטן יותר על ידי ​החסרה של חלק מהמידע על הצבע, וזהו - ​Chroma Subsampling​

​
​מה מייצגים המספרים 4:4:4  4:2:2  4:2:0 ?

​
המספר הראשון משמאל, ה 4, מייצג את מספר הפיקסלים בשורה אליו אנחנו מתייחסים
המספר השני משמאל, מייצג את מספר דגימות הצבע בשורה הראשונה
המספר השלישי משמאל, מייצג את מספר דגימות הצבע בשורה השנייה

4:4:4 - 4 פיקסלים, 4 דגימות צבע בשורה הראשונה, 4 דגימות צבע בשורה השנייה.
כלומר כל פיקסל קיבל ערך צבע משלו ולמעשה אין כלל החסרה, אין Chroma Subsampling.
זוהי איכות הצבע הגבוהה ביותר.

4:2:2 - 4 פיקסלים, 2 דגימות צבע בשורה הראשונה, 2 דגימות צבע בשורה השנייה.
כלומר רק ב 2 פיקסלים מתוך 4 נדגם הצבע, ו 2 הפיקסלים שלידם יקבלו את אותו ערך צבע שלהם.

4:2:0 - 4 פיקסלים, 2 דגימות צבע בשורה הראשונה, 0 דגימות צבע בשורה השנייה.
​הפיקסלים שבשורה השנייה יקבלו את הערך שלהם מהפיקסלים שמעליהם.

העין האנושית גם ב- Chroma Subsampling של 4:2:0 לא בהכרח תראה בעיה מבחינת צבע בתמונה, צריך לשם כך להיות מאוד דקדקנים. החשיבות הכי גדולה של הנושא הזה היא בצילומי גרין סקרין. אם נצלם 4:2:0 יהיה יותר קשה לעשות את ההפרדה של הרקע מהאובייקט. מכיוון שאין מספיק ערכי Chroma, פיקסלים מסוימים שהיו אמורים להיות ירוקים קבלו את הצבע של הפיקסל שלידם שהוא לא ירוק, ולהיפך. לכן יכולת ההפרדה בין צבעים קטנה יותר. בצילומי גרין סקרין מומלץ לבחור בדגימת צבע של לפחות 4:2:2 ואם אפשר 4:4:4.
​
​כמה מצלמות לדוגמא:
​Canon 5D Markiii  - 4:2:0
​Sony A7S - 4:2:0
​Canon C300 - 4:2:2​
​Sony FS5 in HD - 4:2:2, in 4K 4:2:0
​​Sony FS7, F5, F55 - 4:2:2
​​​ARRI ALEXA - 4:4:4

​לסיכום,
​אני מקווה כי הצלחנו לשפוך אור ולעשות קצת סדר במושגים הטכניים הללו.
​היום בעידן של צילום דיגטלי, אני ממליץ לכל צלם מקצועי להכיר את המושגים האלו ולדבר את השפה.
​עם זאת צריך לזכור כי כל פרויקט והצרכים שלו. יש הבדל בין סרטון שמיועד לאינטרנט, לבין סרטון שמיועד להקרנה על מסך קולנוע. יש הבדל בין צלומים רגילים לצלומי 'גרין סקרין'. כשאנחנו בוחרים מצלמה לעבוד איתה, יש שיקולים נוספים מלבד קודק כמובן. יש חשיבות לגודל ולארגונומיה של המצלמה. לצילום סרט דוקומנטרי עשויים להיות צרכים שונים מאשר צילום סרט קולנוע עלילתי.
​וכמובן שיש תמיד את שיקולי התקציב... אבל אם נבין את המושגים האלו, נוכל לעשות בחירה יותר מושכלת.
​
​בגליקסון מבחר מצלמות, ממצלמות DSLR קטנות, ועד מצלמות קולנוע מקצועיות.
​נשמח לעמוד לרשותכם ולספק לכם ציוד ושירות איכותי.
​
​תודה לניר דרבסי, על העזרה בהכנת המאמר.
​

המאמר החשוב באדיבות גליקסון- השכרת ציוד לקולנוע וטלויזיה