תסריט מעולה וקשרים בינלאומיים בניחוח צרפתי

צילום: סטודיו דרום, יח"צ

רבים שואלים אותי מה היא "חממה מקצועית?" ולרוב אני עונה ש"חממה" כשמה היא - מקום לטיפוח זרעים עד הנבטתם לפרחים וירקות בשלים. בתעשייה של הקולנוע והטלוויזיה הכוונה היא שרוב הפרויקטים שמגיעים לחממות נמצאים בשלבי פיתוח שונים ובזכות התמיכה, הליווי המקצועי והעצות של המומחים הם גדלים, מתפתחים ומקבלים יותר הזדמנות להצליח. ובכל זאת, פניתי לגיום מנגה, מנהלה האמנותי של חממת Produire au Sud היוקרתית בנאנט, צרפת, שאחת משלוחותיה היא "סטודיו דרום", כדי לחדד יחד איתי את חשיבותה של החממה עבור במאים ומפיקים.

שרי: הלו גיום?
גיום: ווי שרי?!
שרי: אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות בנוגע לחממה.
גיום: אבק פלייזיר
שרי: איך החממה בנאנט התחילה?
גיום: המטרה המקורית בהקמת החממה בשנת 2000 הייתה לאתר סרטים וכישרונות צעירים ביבשות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית ולהביא אותם לפסטיבל הבינלאומי Festival des 3 continents בנאנט, שבצרפת. לאורך השנים החממה התפתחה והפכה לאחת החממות הדינמיות והחיוניות ביותר באירופה. בין השאר כי היא מעניקה הכשרה ייחודית ומציעה למפיקים ולבמאים צעירים מאסיה, אפריקה ואמריה הלטינית, דרך להיטמע בזירה הבינלאומית וללמוד על האפשרויות לקו-פרודוקציה להפקת הסרט שלהם.

שרי: מה משך אותך דווקא בתעשייה הישראלית?
גיום: תעשיית הסרטים הישראלית חזקה מאוד ומרתקת בעיני, מצד אחד היא פתוחה לשווקים בינלאומיים ויש לה ייצוג מרשים בחו"ל. זה שכיח למדי למצוא פיצ'רים ישראליים בראש רשימות הזוכים בתחרויות של פסטיבלים בינלאומיים. בקלות ניתן למנות שמות של בימאים גדולים כמו עמוס גיתאי, נדב לפיד, שלומי אלקבץ, אבי מוגרבי, קרן ידעיה, ואיתן פוקס וזו ההוכחה לחוזק הקשר בין הקולנוע הישראלי לשוק הסרטים הבינלאומי. מצד שני במאים ומפיקים צעירים בישראל עדיין מתקשים למצוא את דרכם לאנשי מפתח ושיתופי פעולה אירופאיים או בינלאומיים וזו אחת המטרות החשובות של "סטודיו דרום".

שרי: מה בעיניך ייחודי בחממת "סטודיו דרום"?
גיום: לחממה זו נבחרים רק פרויקטים ישראלים (בשאר המדינות נבחרים פרויקטים אזוריים וממדינות שכנות), ולכן החממה מאפשרת למשתתפים להרחיב את ההיכרות שלהם עם אנשי תעשייה מקומיים ואת שיתופי הפעולה וליזום קשרים בתוך התעשייה הקיימת. בנוסף לכך, תכנית החממה מתוכננת כך שיש לימוד קבוצתי וזוגי, כאשר כל צוות נפגש עם מנטור לתסריט, מתאמן על פיץ' ונחשף לחוקים של קו-פרודוקציות. כל מנטור מתייחס באופן אישי לפרויקט ובעקבותי החממה המשתתפים מתחברים למערכת של קשרים בינלאומיים שנועדה לעזור להם בהגשות לקרנות, קבלת מימון, מפיקים בינלאומיים ועוד.

שרי: מדוע החממה מיועדת למפיקים וגם לבמאים?
גיום: מפיקים ובמאים צריכים ללמוד לעבוד בשיתוף פעולה. זה אינו בהכרח דבר ברור מאליו. היכולת לעבוד ביחד היא חיונית לאורך כל תהליך ההפקה. הם צריכים להכיר אחד את השני, על מנת להבין את המשימות ותחומי האחריות שיש לכל אחד מהם. בימוי והפקה הם שני תפקידים שונים בתכלית. החממה מקפידה להגדיר באופן מיטבי את תחומי האחריות הן של הבמאי והן של המפיק ומעניקה כלים מקצועיים לשניהם, ביחד ובנפרד. במהלך החממה אנו מאתגרים כל צוות להתדיין ולהסכים על אסטרטגיית ההפקה ותוכן התסריט שהם עומדים לפתח.

שרי: מהם הכלים החשובים שצריך לחזק כדי לפרוץ לתודעה הבינלאומית?
גיום: כיום, כדי להיבחר כפרויקט עבור קו-פרודוקציה בגרמניה, הולנד, צרפת, או שוויץ לדוגמא, נדרשת שליטה נרטיבית, קרי, תסריט מושלם. לכן אחד הנושאים החשובים שמטופל בתכנית החממה הוא התסריט ומתן כלים בהתוויית הסיפור כדי שהפרויקט ישתלב בשווקים של הקולנוע האירופאי.

לסיכום, כפי שציינתי קודם, פסטיבלים ושווקים בינלאומיים כבר פתוחים בפני התעשייה הישראלית, ומגלים בה עניין רב כקול יצירתי ורבגוני. הדור הצעיר של התעשייה יכול לשאוב השראה מהבימאים הוותיקים הישראלים שפרצו לתודעה ובמקביל לנצל את הקשרים החדשים והמשמעותיים שחממת "סטודיו דרום" יכולה לספק להם.

שרי: מרסי גיום!
גיום: א ביינטו!

גיום מנגה, מנהלה האומנותי של Produire au sud בנאנט, במאי ותסריטאי, כיום עומד בראש התוכנית של החממה הבינלאומית ושלוחותיה בשלוש היבשות.
שרי תורג'מן, עורכת תסריט בכירה, מנטורית לתסריט בחממתProduire au sud  ומנהלה האומנותית של "סטודיו דרום" המתקיים במסגרת פסטיבל קולנוע דרום בין 06-09/06/16.

החחממה ביוזמת בית הספר לאומנויות הקול והמסך בספיר

לקול קורא לחצו כאן.