מקרה הסרט "כח המשיכה" - מי בסוף לקח את הכסף?

צילום: DFC

סקוט רוס, מיסד ומנכ"ל לשעבר של Digital Domain , בראיון על מצב תעשיית האפקטים הויזואלים בארה"ב, חלק שני:

האם יש יותר מידי סרטי אנימציה?
"אנחנו מובילים את עצמנו לפינה מבחינה יצירתית ב 25-30 שנים האחרונות ואני מרגיש שזה ממש סוגר עלינו כרגע. אני לא צופה בהרבה סרטי אנימציה, יש כאלה שמאד אהבתי ויש כאלה שפחות. יש סרטי אנימציה שמצולמים מעולה ויש אנימציה טובה, אבל הסיפור לא מספיק טוב. סרטים עם אפקטים ויזואליים כל כך מצליחים כי 60-65% מההכנסות של שוברי הקופות האלה מגיעים מחוץ לארה"ב. יפן וסין הן היום כח גדול מאד בשוק, הם והקוריאנים "אוכלים" סרטי אנימציה ורוצים עוד ולכן ימשיכו לייצר עוד ועוד."

איך מנהלים אנשים יצירתיים?
"אני חושב שהערך שאני הבאתי לחברה זה שיצרתי תרבות. אמרו עלינו אז שעשינו רוק אנד רול לאפקטים ויזואלים. באמת כך היינו, מן להקת רוק אנד רול. זה תמיד היה סביב לאתגר אנשים ולהשיג את העבודה הטובה ביותר עם תקשורת פתוחה והשראה. זו הייתה העבודה שלי, לתת לאנשים השראה. רציתי שהם ירגישו שהם עושים יותר מליצור ספינה טובעת או מטוס שטס בשמים. רציתי שיבינו את החשיבות של מה שהם עושים ואיך זה משפיע על הסיפור עצמו.
בו בזמן דאגנו שיהיה הרבה כיף. היו לנו את המסיבות הכי טובות, עשינו חיים. אולי זו לא הייתה העבודה עם השכר הגבוה ביותר אבל ללא ספק זו הייתה העבודה הכי מאתגרת, תומכת וכיפית. עד היום, 10 שנים אחרי שמכרנו את החברה, עדיין מתקיימות מידי שישי ארוחות ערב שמגיעים אליהן 20-30 אנשים כדי להיפגש ולהחליף רעיונות. התרבות עדיין חיה."

איך יכולה תעשיית האפקטים הויזואלים להיות גם תחרותית וגם רווחית?
"עולם האפקטים הויזואלים הופך קשה יותר ויותר, יותר חברות נסגרות, יש גלובליזציה ויש 6-7 חברות ששולטות בשוק. כאמור, אם לא יהיה איגוד מקצועי והמודל העסקי לא ישתנה, החדשות הכי טובות יהיו אם נצליח להחזיק את הראש מחוץ למים.  מצד שני יכול פתאום לבוא גל, ואם אתה עליו ושוחה בו זה יכול להשתנות בן רגע.

 
אז מה עושים?
"צריך לעשות עסקים אחרת – צריך להיות יותר קשוחים מול הלקוחות (הסטודיואים). לתעשיית האפקטים הויזואלים מעולם לא היו שיניים כדי לאיים על תעשיית הסרטים. אם הסטודיואים מקפיאים סרט או לוח הזמנים מתעכב, אין שום הסכם שבו חברת האפקטים הויזואלים יכולה להגיד "אוקי, אם אתם רוצים עוד זמן אתם תצטרכו לשלם על זה". גם לא ראיתי אף אחד שעשה את זה, כי כולם מפחדים להרגיז את הלקוח, סה"כ יש 6 כאלה.

מה שעושים זה מנסים לחפש בעולם הזדמנויות. זאת בהחלט אפשרות, אבל לדעתי זה סיוט לנהל את זה בהפרשי השעות ומגבלות השפה.

דרך נוספת היא להיות בעלים של תוכן. דובר על זה לא מעט, זה מאד קשה לשירות של אפקטים ויזואלים להיות חלק מתעשיית הסרטים ולפתח תוכן בעצמו. ראשית, העלות היא מאד גבוהה. שנית, צריך שיהיה לך כמה וכמה פרוייקטים מגוונים להציע וכרגע בתעשיית האפקטים הויזואלים אין את הידע והניסיון הדרוש לעשות זאת.

בשנים האחרונות יש את ה"מציאות המדומה" ואת ה"מציאות הרבודה" שמאד מתפתחות. יש הזדמנויות רבות כמו הד-סטים חדשים, נקבעים סטנדרטים. כאן אני דווקא כן רואה איך תעשיית האפקטים הויזואלים מתחברת לתעשיית משחקי הוידאו כדי ליצור, להפיץ ולהיות הבעלים של מוצרי מציאות מדומה ומציאות רבודה.

הדוגמה של "כח המשיכה"
ב"כח המשיכה" 85% מהסרט היה אפקטים ויזואלים. אם אני הייתי הבמאי, ואני לא, לא הייתי מלהק את סנדרה בולוק לתפקיד הראשי. היא הייתה בסדר, ולקלוני, שהוא שחקן מעולה, היה לדעתי תפקיד חד מימדי, מעין קאובוי טקסני, אבל אנשים לא הלכו לראות את "כח המשיכה" בגלל סנדרה בולוק או בגלל קלוני. הם הלכו לראות את הסרט בשביל החוויה ובשביל החזון של במאי הסרט, אלפונסו קוארון, של איך להעביר את התחושה בחלל.

עבודת האפקטים הויזואלים נעשתה ע"י חברה בשם פריימסטור. סנדרה בולוק הרוויחה 70 מיליון דולר מהסרט, כשאני מוכן להתערב שפריימסטור, במקרה הטוב, יצאו ללא הפסדים. שאלתי את כריס דה-פארי, שהוא נשיא הפוסטפרודקשן של אפקטים ויזואלים בחברת וורנר, למה זה ככה. הוא אמר שאף אחד לא ניהל על כך מו"מ מצד פריימסטור. כלומר, לסוכן של סנדרה בולוק היו שיניים לנהל מו"מ ולבוא בדרישות ולאנשי פריימסטור לא היו.

בואו נעשה חשבון פשוט – נניח שיש 10 סרטים שוברי קופות, שבכל אחד מהם 1500 שוטים. מתוכם, נניח, 2000-3000 שוטים הם השוטים החשובים בסרט, אני קורא להם "השוטים שמושיבים ישבנים בכיסאות". מבחינת אפקטים ויזואלים יש רק 7 חברות שיכולות לעשות את זה. אי אפשר ללכת לחברה קטנה ולבקש שיעשו את העבודה שעשתה פריימסטור על "כח המשיכה" ואגב גם לבטוח בחברה הזו עם 85% מהסרט.. אין שום סיכוי.
אז תדמיינו, אם חמש מתוך שבע החברות האלה יגידו לסטודיואים: "יודעים מה, אנחנו מאד אוהבים לעבוד איתכם אבל דברים צריכים להשתנות". אפילו אם רק 5 מתוך 7 חברות יעשו את זה, 2 החברות האחרות לא יעמדו בעומס. זאת הדרך לתקן.

זה לא שהלקוחות שלנו הם אנשים רעים, הם פשוט טובים בעסקים.

לחלק הראשון של הראיון המתורגם

לראיון המלא