"את לא תעבדי בתעשייה הזאת יותר"

צילום: לוגו

"עבדתי עם במאי צעיר יחסית בפרסומת ושמרנו על קשר דרך הפייסבוק," מספרת גילי (שם בדוי, פרילנסית בתחום הארט). "..מכיוון שידעתי שהוא היה מרוצה מעבודתי התעניינתי מידי פעם בפייסבוק אם יש לו עבודה בשבילי. באחת הפעמים שצ'וטטנו הוא ענה שיש עבודה  וביקש לא להיפגש בבית קפה אלא 'לביתך אני רוצה. את יודעת למה אני מתכוון'. הייתי בהלם. כשכתבתי לו שיש לי חבר ושאני לא מעונינת הוא כתב לי: 'אם את לא רוצה שזה יקרה יש לי עוד אלף כמוך לתפקיד. אני מאחל לך בהצלחה אבל את לא תצליחי, את לא תקבלי עבודה בשום מקום'."

איך הגבת?
"יומיים בכיתי, לא ידעתי מה לעשות. זה עירער לי לגמרי את הביטחון, הייתי חדשה בתחום ופחדתי שהוא ילכלך עלי מקצועית, שבאמת אף אחד לא יעסיק אותי. זו תעשייה קטנה מאד. התקשרתי לחברות שעובדות בסטים ושמעתי שאני לא היחידה שהוטרדה".

התלוננת?
"התקשרתי לאיגוד אק"ט שבו אני חברה. הם הציעו לי יעוץ משפטי  והפנו אותי לארגוני נשים כדי להתלונן. לא רציתי להתלונן, רציתי רק שזה יפסיק. רציתי שהם יעשו בדיוק מה שהם עושים עכשיו בכנס "אקטיביות –משנות את הסטינג", שהם יוציאו את הכביסה המלוכלכת החוצה. ביקשתי שהם פרסמו בניוזלטר אזהרה והם עשו את זה."

עידן אור, מנכ"ל אק"ט: "למיטב זכרוני היא לא רצתה אז התערבות אקטיבית שלנו אלא רק להתייעץ כיצד לנהוג. מה שחשוב להבין בהקשר הזה כי בסופו של דבר רק המוטרדת יכולה להגיש תלונה לרשויות בנושא ולא אני בשמה."

הכנס "אקטיביות – משנות את הסטינג" יערך ביום שישי ה 16 לינואר בסינמטק תל אביב. את הכנס יזמו ארגון אק"ט ושדולת הנשים בישראל ומטרתו "להעלות את הנושא המגדרי למודעות, על מנת לשפר את איכות החיים של הנשים בתעשייה, לספק ייעוץ מקצועי ולנסות לענות על חלק מהשאלות שמתעוררות בסביבת עבודה זו וגם כדי לקחת חלק בהובלת השינוי התרבותי כלפי נשים בכל המקצועות."

עידן אור: "הכנס הוא צעד ראשון שלנו לטיפול בנושא ובעיקר להעלאת המודעות לנושא המגדרי בכלל בתעשייה שלנו אשר סובלת, לדעתי, מאפליה קשה מאד. בנושא הטרדות מיניות המצב לדעתי קטסטרופלי אך אני מתקשה מאוד להניע נשים שאני יודע שהוטרדו לפעול בנושא. יש פחד גדול מאוד בנושא ואותו אני מנסה לפרק בזהירות וברגישות.
הכלים שעומדים לרשותנו הם ללוות את הנפגעת ולתת לה את כל התמיכה והסיוע המקצועי הנדרש, בעיקר שלא תרגיש לבד במערכה וכמובן לתת לנושא פומבי והעלאת מודעות. זה נושא מאוד רגיש ומורכב ובעיקר אין לו פתרון גנרי. כל מקרה הוא שונה ועולם ומלואו ונדרש בו טיפול ספציפי ומיוחד.
אנחנו לא גורם אכיפה או בעל סמכות חוקית לפעול אבל בהחלט רוצים להוות משענת וגורם תומך ומתווך לכל החברות אצלנו שיסבלו מהתופעה האיומה והמכוערת הזו."

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שתשתתף בכנס: "למדתי אודות היקף תופעת ההטרדות המיניות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה מתלונות שהגיעו אלי מנשים שחוו הטרדות מסוגים שונים בעבודתן על סטים ובחדרי הפקה. פניתי לפורום הקולנועניות ולאק"ט שם עדכנו אותי כי עקב המבנה המורכב הקיים בעבודה על הסט, אין מנגנון מוסדר להתמודדות עם תלונות כמתבקש על פי החוק למניעת הטרדה מינית. לכן החלטתי לנקוט ביוזמה ולקדם בשיתוף עם איגוד מרכזי הסיוע, שדולת הנשים ונציגי איגודי תעשיית הקולנוע, ניסוח של קוד אתי שמטרתו התאמת החוק הקיים למצב המיוחד הקיים בסטים וחדרי הפקה. הקוד יכלול גם מנגנון מוסדר, גם הפעלת ממונים להטרדה מינית וגם ידון בדרכים נוספות להעלאת המודעות"

"גילי": "לעובדות שכירות יש במקומות עבודה תקנון למניעת הטרדה מינית שתלוי בכל פינת קפה ועל לוחות המודעות, זה מאד ברור. למה שבתור פרילנסית לא תהיה לי הגנה כזו? למה על סטים אני נדרשת להיות גם מקצועית אבל  גם חבר'המנית, לצחוק עם כולם וליצר קשרים חבריים? בתעשייה בכלל ועל סטים בפרט יש אווירה מאד לא רישמית והגבולות לא ברורים. צריך לייצר קשרים חבריים כי זה מה שצריך לעשות כדי לעבוד בתעשייה. המציאות הזו משאירה אותי חשופה להטרדות של אנשים שיכולים בקלות לערער לי את הביטחון התעסוקתי. חייבים להעלות את זה למודעות של הפרילנסים,שתהיה לזה חשיפה יותר מסיבית והנושא יועלה לדיון, כי זה קורה כל הזמן  ואני ממש מברכת על היוזמה של הכנס."

הטרדות מיניות הם לא הסוגיה היחידה שעל הפרק בכנס "משנות את הסטינג". למרות שזו הייתה שנה של נשים בקולנוע הישראלי, אנחנו עוד רחוקים מאד משיוויון מגדרי.

מתוך ההזמנה לכנס:"העבודה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה שונה באופייה משוק העבודה המוכר. השעות האינטנסיביות, לוקיישנים מרוחקים בארץ ובחו"ל, הפסקות עבודה ארוכות בין הפקה להפקה, סביבת העבודה הלחוצה והתובענית וכו'. שוני זה מספק לעובדים בו אתגרים רבים ולעובדות בו אתגרים רבים עוד יותר. הפקות אלו הן לא תמיד מקום מאוזן מגדרית – בין אם בשכר אותו הן משלמות, באיזון בין חיי העובדת לשעות הפנאי ועוד "

לאחרונה פורסמה במטה לשיוויון הזדמנויות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה רשימה של העוסקות במקצועות "מגדריים": גריפיות: 0, תאורניות ראשיות: 0, עוזרות צלמת: 0, , עוזרות תאורניות: 3, בום וומניות: 0, מקליטה: 1, צלמת אולפן: 0. ישנם גם מקצועות "נשיים" שבהם אין גברים כמו מתאם הפקה:1, מנהלי תסריט: 0.

הבימאית והמפיקה נעמי לב ארי התראיינה בנושא לאתר התעשייה: "..הדבר היחיד בו אנו נאבקים למען כולם היא הקביעה, שנעשתה ע"י  רוב גברי ואומצה ע"י חלק מהנשים, שיש מקצועות לגברים ויש מקצועות לנשים. ולעניין הכוח הפיזי אתייחס כך – עובדה היא שגברים בהכללה הם  חזקים יותר מבחינה פיזיולוגית, אך עוד עובדה היא שישנן נשים חזקות יותר מחלק מהגברים ולא ייתכן שהדלת תיסגר בפניהן  בהתבסס על מינן ולא על בסיס יכולותיהן האישיות. בסופו של יום אם לאישה יש את הכישורים להיות תאורנית ואת החוסן הפיזי, אין סיבה בעולם שהיא לא תעסוק בכך. "

לימור פנחסוב, במאית, גם היא ממשתתפות הכנס: "אני לא קונה את העניין של הקושי הפיסי, זאת סטיגמה וסתם קישקוש. עקרת בית שכל היום מנקה ומסדרת את הבית זו עבודה הרבה יותר קשה פיסית מלהיות על סט. מצלמות זה כבר מזמן לא דבר כל כך כבד ואם חזרתי שבוע שעבר מארבעה ימי צילום רצופים, אז מה? אני יכולה לעמוד בזה. באפריקה הנשים סוחבות ערימות קש על הגב, זה יותר קשה. "

גם נושא האמהות בתעשייה ידון בכנס. 

 
נעמי לב ארי (מתוך הכתבה: "למה אין בום וומן ומנהל תסריט בתעשייה" ) "..וכאן מגיע טיעון הרחם החביב על רבים. ובכן, חדשות מרעישות, ראשית , רחם זה לא public domain  וזה ממש לא עניינו של אף אחד מה אישה עושה או לא עושה עם הרחם שלה. שנית ולחדשות עוד יותר מרעישות - לא כל אישה רואה את יעודה בחיים כאם, ויש לתת לנשים את הקרדיט לעשות את השיקולים של עצמן".

"כאשה ובימאית אני יום יום יודעת שאני בעולם בו הרוב הדומיננטי הוא של גברים," אומרת לימור פנחסוב, "שלוש פעמים ילדתי תוך כדי עבודתי. כשמתחילים לראות את הבטן מתחילות השאלות: 'רגע, היא תצליח לגמור את ההפקה?' 'היא תהיה עייפה?' 'עצבנית?' אחרי הלידה אומרים: 'אבל רגע, איך היא תסתדר, יש לה תינוק'.. אבל צלחתי את כל זה בשלום, אני אשה ואמא שלוש פעמים, עובדת ויוצרת.
אני לא רוצה להתבכיין, אני רוצה לדבר על מה שכן יש ויש נשים רבות שמאד מצליחות בתעשייה. זה גם מה שעומד מאחורי פורום הקולנועניות - להראות שזה אפשרי ושאנחנו פה. אם אני יכולה להיות במאית וליצור גם אחרי 3 לידות, גם השכנה שלי יכולה וגם הסטודנטית לקולנוע יכולה. אנחנו חייבות לתמוך זו בזו ולדאוג לעבוד עם נשים אחרות. בתכנית שבה אני עובדת, "המערכת" עם מיקי חיימוביץ', אנחנו רוב נשי ורק במאי אחד. זה ניכר, לדעתי ואני מאד גאה בזה."

הכניסה לכנס היא חינם, אך מותנית בהרשמה מוקדמת כאן