מה למדתי מכנס הפיננסים של אתר התעשייה. קום

צילום: גלי מאירי

כנס הפיננסים של אתר התעשייה.קום שנערך אתמול, הוא אולי המקום היחיד שבו פינקו פרילנסים מהתעשייה. הרחק מעל צירי התנועה ההומים של תל אביב, בקומה ה 34 של בניין אלקטרה, התמנגלו להם ב"גוגל קמפוס" עצמאים ועצמאיות מהתעשייה על כוס יין ונישנושים ושמעו הרצאות  שללא ספק יחסכו להם כאב ראש בעתיד ואולי גם לא מעט כסף.

ריכזנו עבורכם את עיקרי מהדברים, תחילה מהרצאתו של עו"ד ירון שמיר, מומחה פנסיוני מאתר האינטרנט ביזפורטל.  ההרצאה ניתנה באדיבות חברת הפניקס, יוזמת "פנסיית התעשיה".

1. המסר העיקרי הוא ללא ספק: אם אתם לא תדאגו לפנסיה שלכם אף אחד לא ידאג לכם, וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. מסתבר של 44% מהעצמאים אין בכלל הסדר פנסיוני. רבים מאלה שיש להם הסדר כזה פודים אותו כשהם נקלעים למצוקה בעסק או פשוט מפסיקים להפקיד. 5000 ש"ח בחודש, זוהי הקצבה הממוצעת שממתינה לציבור העצמאים. בינתיים, תוחלת החיים עולה ו40 שנות עבודה אמורות בעצם להספיק לעוד 30 שנה של חיים.

2. התאמה לשינויים. בהסדר הפנסיוני קיימים מסלולי ביטוח ומסלולי חיסכון. לאורך החיים צריך להתאים ולשנות את החלוקה בתוך ההסדר עצמו. לרווק/ה צעיר/ה, למשל,  יש אפשרות לחסוך יותר ולהיות קצת יותר בסיכון. לעומת זאת, כשיש משפחה חייבים לדאוג לשארים במקרה של קטסטרופה ובמקרה שאחד המפרנסים מאבד את כושר העבודה. כשמתבגרים אפשר שוב לצמם את מסלולי הביטוח כדי לחסוך יותר, אבל חשוב לא לסכן את מה שנצבר. ב"פניקס" השיקו את "שיטת הפניקס", מסלול שיודע להתאים את רמת הסיכון לגיל, באופן אוטומטי. 

3. קרן השתלמות, קרן השתלמות, קרן השתלמות. זה חסכון הוני בתנאים טובים ויש לו הטבת מס משמעותית. גם עו"ד שמיר וגם אייל אלון (שהרצה אחריו) המליצו מאד לפתוח קרן השתלמות כל שנה. אם אפשר להפקיד חודשית, מצויין, אם לא, להפקיד חד פעמית. אם פותחים קרן מידי שנה, בתום  6 שנים יש אופציה לשחרר סכומים שנצברו בתנאים טובים ללא מס ואלו סכומים שהופכים זמינים מידי שנה. עם זאת,  אם אפשר, עדיף לא לשחרר אלא לתת לקרן להמשיך ולצבור. המשמעות היא שמס הכנסה וביטוח לאומי  בעצם משתתפים  ב 35% מההפקדה בקרן ההשתלמות.

ההרצאה השנייה הייתה, כאמור, של אייל אלון יו"ר ועדת מיסים וסגן הנשיא בלשכת יועצי המס בישראל והוא גם בעלים ומנכ"ל א.א חשבונאים.

1. הידעתם? אחוז התיקים שמגיעים לביקורת במס הכנסה בשנה- 4%. אין למס הכנסה כח אדם, נתון מדהים.

2.  לא תמיד כדאי להיות עוסק פטור. עוסק פטור הוא עצמאי שמשתכר עד 79,000 ש"ח בשנה, לעומת עוסק מורשה, שהוא עצמאי שמשתכר מעבר לכך. המשמעות היא פטור מתשלום וקיזוז מע"מ לעוסק הפטור (אין שום הבדל בהתייחסות לעוסק פטור ולעוסק מורשה במס הכנסה וביטוח לאומי). אם אתם עובדים עם לקוחות פרטיים, עדיף להיות עוסך פטור, כך לא גובים ולא מקזזים מע"מ. לעומת זאת, אם אתם עובדים עם חברות הפקה עדיף להיות עוסק מורשה, גם אם אתם מרוויחים פחות מ 79,000 ש"ח בשנה. גם ככה הם משלמים מע"מ וכך גם אתם תוכלו לקזז.

3. להתייעץ עם איש מקצוע. הוצאות מוכרות במס הן הוצאות שכולן למען יצור ההכנסה. כדאי להתייעץ עם איש מקצוע ולא לבקש החזרים על הכל. למשל, לא לבקש החזרים על מסעדות. יש הוצאה מוכרת על  "כיבוד קל", כזה שמגישים בבית או במשרד, מסעדות לא עונות על ההגדרה. לגבי בתי קפה לעומת זאת, זה בסימן שאלה.

4. לרשום ולשמור הכל- למשל:
מתנות (עד 210 ש"ח בשנה): לרשום עבור מי  נרכשה המתנה ומה היה האירוע.
תרומות: לשמור את כל הקבלות והפתקיות, גם של המתרימים מדלת לדלת. ישנו זיכוי של 35% מגובה התרומה,  בתנאי של מינימום 190 ש"ח תרומות בשנה. שימו לב שבפתקית של המתרימים כתוב "זיכוי לפי סעיף 46", אחרת זה לא תופס.
הוראת ניהול ספרים: מסתבר שקיימת הוראה שעל כל עצמאי לרשום הזמנות בספר הזמנות. ספר הזמנות יכול להיות כל מחברת כרוכה שבה צריך לרשום בטבלה במספרים רצים: שם הלקוח/תאריך/סוג העבודה. על אף שניהול ספר הזמנות הוא חובה, רוב העצמאים אינם עושים זאת וקשה לשחזר הכל כשנקראים לביקורת במס הכנסה, שכן הביקורת הזו היא מהיום למחר ואין זמן להתארגן.
הצהרת הון: חשוב לרשום כל מתנה שמקבלים ועדיף לקבל מתנות רק בצ'ק או העברה בנקאית. לרשום למשל: "מתנה מאבא". חשוב לשמור על הניירות, כמו ניירות של פרעון קרן השתלמות, כי אחר כך זה יעלה ביוקר לשחזר.

5. ואחרון חביב- להתעקש על מע"מ על בסיס מזומן. לתת חשבונית רק אחרי שמקבלים את המע"מ. תעמדו על זה, זו זכותכם, בייחוד בתעשייה שבה שוטף + 45 נחשב סביר.

את הערב חתם הקאוצ'ר שי לסבון, שהציג בפני באי הכנס את שיטת ה Triple-W™ שפיתח.