נטוורקינג כדרך חיים: איך להכיר ולהיות מוכר?

צילום: קאנבה Canva

אני זוכרת את עצמי לפני עשר שנים, עומדת בכניסה לכנס תקשורת גדול, לבושה בחליפה המחמיאה ביותר שלי (שקניתי במיוחד לאירוע), אוחזת בכרטיס הביקור הראשון שלי כאילו היה מטיל זהב. הייתי משוכנעת שברגע שאכנס, כולם יזהו את חוסר הניסיון שלי ויברחו ממני כמו מאש. אבל אז קרה משהו מעניין - התיישבתי ליד אישה מקסימה שסיפרה לי שגם היא מרגישה בדיוק אותו הדבר. היום, כשאני מסתכלת אחורה, אני מבינה שזו הייתה נקודת המפנה בקריירה שלי.

אז איך עושים את זה נכון? איך מכירים והופכים להיות מוכרים? הנה המדריך המלא:

התחילו מבפנים

• קודם כל - תכירו את עצמכם. לפני שבוע פגשתי מפיקה צעירה שהציגה את עצמה כ"סתם עוד מפיקה". כשחפרתי קצת, גיליתי שהיא מומחית להפקות תוכן לרשתות חברתיות עם התמחות בתחום הגיימינג. זה כבר נשמע הרבה יותר מעניין, לא?
• הכינו את ה"אלביטור ספיץ'" שלכם. זה המשפט שמתאר במדויק מי אתם ומה אתם עושים. וכן, תרגלו אותו מול המראה.
• דעו מה אתם רוצים להשיג. נטוורקינג ממוקד מטרה הוא תמיד יעיל יותר. באתר תעשיה תוכלו למצוא מאמרים נוספים על הגדרת מטרות קריירה.

צאו החוצה

• השתתפו באירועים מקצועיים. בשבוע שעבר הייתי במפגש של יוצרי תוכן, והופתעתי לגלות שהשיחות בהפסקת הקפה היו פוריות אפילו יותר מההרצאות עצמן.
• הצטרפו לקבוצות מקצועיות ברשתות החברתיות. חברה שלי מצאה את העבודה הנוכחית שלה דרך קבוצת פייסבוק של אנשי פוסט-פרודקשן.
• התנדבו בפרויקטים מעניינים. זו דרך נהדרת להכיר אנשים כשאתם במיטבכם.

תחזקו קשרים

• צרו מעקב אחרי הקשרים שיצרתם. אני מנהלת טבלת אקסל (כן, אני יודעת שזה נשמע משעמם) שבה אני מתעדת פגישות ושיחות מעניינות.
• תנו ערך לאחרים. לפני חודש חיברתי בין שני אנשים שהכרתי, והם כבר עובדים יחד על פרויקט חדש. אין סיפוק גדול מזה.
• אל תשכחו לעקוב אחרי משרות רלוונטיות. באתר תעשיה תמצאו עדכונים שוטפים על משרות חדשות בתעשייה.

נטוורקינג היא אמנות עדינה שמשלבת בין כנות, סקרנות ונדיבות. אל תנסו להיות מישהו אחר - פשוט היו הגרסה הטובה ביותר של עצמכם. וזכרו - כולם התחילו מאיפשהו. גם המנכ"לית המצליחה ביותר עמדה פעם מול דלת של כנס, אוחזת בכרטיס ביקור ומקווה לטוב.

אה, ואותה אישה שפגשתי בכנס לפני עשר שנים? היום היא אחת השותפות הקרובות שלי לעסקים. כי לפעמים, החיבור הכי משמעותי מתחיל דווקא כשאנחנו מעזים להודות בפחדים שלנו.