איך להיפטר מהתרוצים המעולים שמונעים מכם לכתוב
צילום: PIXABAY
לתסריטאים, לתסריטאים בשאיפה ובכלל לכותבים מכל הסוגים יש תמיד אינספור תירוצים משכנעים ללמה הם לא כותבים. רוב התירוצים הם בדיוק זה – תירוצים, או במילים אחרות דרך יעילה למדי למנוע מאתנו להתמודד עם הפחד, עצלנות, ביקורת עצמית וחוסר הביטחון שלנו. אם רק היינו מאמינים לתירוצים שלנו בלב שלם לפחות לא היינו מתוסכלים מזה שאנחנו לא כותבים.
אז איך בכל זאת מתחילים לכתוב? בשלב ראשון נפטרים מהתירוצים.
אין זמן
זה לא תרוץ. באמת אין לנו זמן. החיים עמוסים, עבודה, ילדים, הסעות, סידורים, גם ככה אנחנו לא מספיקים הכל אז איך אמור להיות לנו זמן לכתוב??
אז נכון החיים עמוסים וסיכוי טוב שהם ימשיכו להיות. אל תחכו ש"יהיה לכם זמן" כי סביר להניח שזה לא יקרה. אם אתם באמת רוצים לכתוב, אם זו הבחירה שלכם, תנו לה מקום אמיתי בסדרי העדיפויות שלכם. תמצאו משהו אחר לדחות לאחר כך. אולי תקומו שעה יותר מוקדם בבוקר או תלכו לישון שעה מאוחר יותר. תעשו יום ללא רשתות חברתיות והנה לכם חצי שעה פנויה לפחות...
תחליטו שאתם מפנים כמה שעות פעם פעמיים בשבוע או זמן קצר, אפילו חצי שעה, בכל יום. העיקר שתפנו איזשהו זמן קבוע שלא משנה מה הוא לכתיבה.
עייפות
כשעוד הייתי סטודנטית לקולנוע , בכל פעם שהייתי מתיישבת מול המחשב לכתוב עיניי היו מרגישות לפתע כבדות, ממש מבקשות להיעצם, ולא הייתה לי ברירה אלא לפרוש לכמה דקות ולנמנם קצת לפני הכתיבה. רק לעשר דקות שבד"כ הפכו לשעה ואולי יותר. הייתי מתעוררת מתוסכלת ומלאה ברגשות אשם שאני לא עושה את מה שתכננתי. האשמתי את שעת היקיצה המוקדמת שלי או את לחץ הדם הנמוך.
כעבור תקופה ארוכה למדי של מאבקים עם עצמי, חבר טוב שהיה באמצע כתיבת סרט צחק על עצמו בפניי וסיפר שהוא לא מצליח להתקדם כי בכל פעם שהוא מתחיל לכתוב הוא מיד נהיה עייף. רק אז נפל לי האסימון. זה לא לחץ הדם שלי או מיעוט שעות שינה זו פשוט חרדה בתחפושת.
אז אם פתאום משתלטת עליכם עייפות אל תאמינו לה ואל תיכנעו לה, היא פשוט באה לשים לכם רגליים. תנשמו עמוק ותתחילו לכתוב. עם הכתיבה החרדה תקטן והעייפות תעלם.
כביסה ועוד עבודות בית
הכביסה היא בת דודה של העייפות. בדיוק כשאנחנו מתיישבים לכתוב מתעורר בנו דחף עז לעשות את כל עבודות הבית שבדרך כלל אנחנו מזניחים בכיף. לשטוף כלים זה באמת יותר פשוט מלכתוב סצנה.. אבל זה הרבה פחות חשוב. מה יישאר לכם מזה שקיפלתם כביסה? מחר תהיה עוד ערימה.
אני לא מספיק מוכשר
זה אחד טוב במיוחד. כי הרי אין דרך למדוד כישרון אז בעצם אפשר לקיים את הדיון הזה לנצח. אני לא יודעת עד כמה אתם מוכשרים מ1 עד 10 והחדשות הן שזה לא באמת משנה. יש המון אנשים מוכשרים מאוד שלא עושים עם זה כלום. מי שבוחר לכתוב יכול ללמוד, להשתפר ובסופו של דבר פשוט לכתוב מצויין . המחשבה "האם אני מספיק מוכשר?" היא סתם מחשבה מעכבת – לעולם לא תקבלו עליה תשובה חד משמעית ובינתיים היא זו שמונעת מכם לכתוב ולהשתפר.
אין לי קשרים
גם אם אכתוב את התסריט הכי מדהים, מי בכלל יקרא אותו? למה שיקראו אותו?
אז יש לי חדשות טובות – מפיקים רוצים להפיק סרטים וסדרות, הזכיינים רוצים לשדר וכולם מחפשים חומרים חדשים. אז נכון שזה היה נחמד אם הייתם מכירים איזה בעל תפקיד מפתח בתחום אבל בכל מקרה זה רק כדי להכניס את הרגל בדלת וזה ממש לא הכרחי. תהיו אמיצים, אסרטיבים ואפילו תנדנדו אם צריך, העיקר שיקראו את התסריט שלכם. ההמשך כבר לא תלוי בכם, תקוו ותחזיקו אצבעות.
לא מצליח/ה לכתוב בלי דדליין
רבים וטובים זקוקים לאיזשהו דדליין. אז תייצרו לעצמכם דדליינים. תנו לעצמכם משימות ותגדירו עד מתי אתם צריכים לסיים. תסמנו ביומן תאריך יעד לכל משימה. תנו לעצמכם זמן ריאלי. דדליין שאין סיכוי לעמוד בו סתם יגרום לעוד תסכול.
אם אתם זקוקים לדרבון נוסף תמיד אפשר לערב חבר אסרטיבי. ואם גם זה לא עוזר אפשר להצטרף למסגרת כלשהי – סדנת כתיבה או קבוצת כתיבה עם חבר/ים.
אין לי משהו להגיד שעוד לא נאמר
זה אחד קשה לפיצוח אני מודה. יש מעט שעוד לא נעשה או לא נאמר. אז אל תחשבו על ה"מה" אלא על ה"איך". יש סיכוי טוב שאם תכתבו מהלב את האמת שלכם מתוך העולם שאתם מכירים זה יהיה שונה וספציפי.
אין לי איפה לכתוב
זה תרוץ די גרוע כי היום יש המון פתרונות מכל מיני סוגים. אם בבית השותפה שלכם שומעת מוזיקה בפול ווליום או הילדים מטפסים עליכם יש מגוון מקומות אליהם תוכלו ללכת לכתוב – ספריה, בית קפה, מתחם עבודה משותף, פארק או בית של חבר שעובד במשרד. תמצאו מקום שנעים ונוח לכם עם מעט הפרעות יחסית. אם אתם רוצים להיות פרודוקטיביים תכבו אינטרנט ושימו אפליקציה בנייד שמשתיקה התראות.
מה הסיכוי שזה באמת יקרה?
אני או אף אחד אחר לא יכולים להבטיח לכם שגם אם תשבו ותכתבו ויהיה לכם תסריט או פרק מוכן וגמור שהוא יימכר וייצא אל הפועל. אבל האם זו הסיבה היחידה שאתם כותבים? כתיבה היא תהליך כ"כ מתגמל - תכתבו בשביל עצמכם, בשביל ההנאה, הסיפוק וכל מה שתלמדו בדרך, זה שווה יותר מהתוצר הסופי.
אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בתירוץ תכירו בכך שהוא רק תירוץ. אולי אז תצליחו לשבת מול הדף הריק ולכתוב, רק אתם והוא, ופתאום ייצא לכם משהו קצת מצחיק או מרגש או פשוט קצת אחר ממה שתכננתם... וזה כבר שווה את הכל.
המאמר באדיבות מרב נחום, תסריטאית, יוצרת סדרת הדרמה "מגדלים באוויר" (ערוץ 10), עורכת תסריט ומנחה סדנאות לכתיבת תסריט. מחיר מיוחד לחברי התעשייה לסדנת המתקדמים הקרובה שתתחיל ב14.12.18