איך להפסיק לפחד ולהתחיל לכתוב

צילום: PIXABAY

 והייתי חייבת לשכב לנוח לפחות לכמה דקות.

התבאסתי מאוד והאשמתי את התופעה בעומס יתר ואם לא היה עומס אז על חוסר בויטמין זה או אחר.  לקח הרבה זמן (לא נעים להודות כמה) עד שחבר טוב שהיה באמצע כתיבת סרט צחק על עצמו בפניי וסיפר שהוא לא מצליח להתקדם כי בכל פעם שהוא מתחיל לכתוב הוא מיד נהיה עייף. רק אז נפל לי האסימון והבנתי את מקור העייפות. פחד.     אם גם לכם צצים כל מיני דברים שאתם פשוט חייבים לעשות כל פעם שאתם יושבים לכתוב (הרשימה אינסופית – כביסה, שטיפת כלים, שיחה עם הבנק ועוד כיד הדמיון) אז הנה כמה הצעות שאולי יוכלו לעזור. כי אין מה לעשות, כדי לכתוב צריך להתגבר על הפחד מכתיבה.

     
1. צעד ראשון: לזהות את הבעיה ולהודות בה - אז כאמור קודם כל להבין שאתם מפחדים.  להבין שהמחשבות השליליות שרצות לכם עכשיו בראש הן לא האמת אלא תירוצים שממציא מוחכם הקודח כדי להימנע מלהתעמת עם הפחד, תירוצים שרק ימנעו מכם לכתוב.  בעודי כותבת את המילים שלפניכם מתגנבות לי לראש כל מיני מחשבות כמו "האם יש לי משהו מספיק חשוב ומעניין להגיד?", "מה אני כבר מחדשת?",  "אולי עדיף לעבור נושא?" , "יש לי בכלל מספיק זמן לכתוב עכשיו?" והכי גרוע "האם אני מספיק טובה?". אז מחשבות שליליות יש ויהיו לכולנו – כן זה קורה לכולם, אתם לא מיוחדים. הטריק הוא לא להקשיב להן, לא לתת להן להשתלט ולהמשיך לכתוב למרות המחשבות. הן בטח לא מקדמות אתכם. אם לא תתנו להן לנצח באיזשהו שלב יימאס להן והן יתפוגגו. 
 
2. אל תקשו על עצמכם – כשעייפים ו/או לחוצים, לשדים שלנו הרבה יותר קל להשתלט והסיכוי שנצליח לכתוב הרבה יותר קטן. תנסו למצוא זמן נינוח יחסית לכתיבה. זה ישפר לכם לא רק את האיכות אלא גם את ההספק. תקלו על עצמכם גם בזה שתתחילו ממשהו שיחסית קל לכם, שבא לכם, שאתם אוהבים. ברגע שתתחילו להתגלגל הדברים יזרמו יותר בקלות. אם נתקעתם עזבו ותמשיכו ממקום אחר. העיקר שתכתבו.

3. זה בסדר שזה לוקח זמן – כתיבת תסריט היא תהליך. גם לכותב הכי מקצועי לוקח זמן להבין מי הן בדיוק הדמויות שלו, מה הן רוצות ואיך הכל ביחד מתגבש לסיפור אחד עם התחלה אמצע וסוף. וכמו בכל תהליך קורה שמתקדמים שני צעדים קדימה ואחד אחורה. אז גם אם נדמה לכם שאתם משקיעים ומשקיעים ולא רואים התקדמות, מתישהו היא תגיע. תחשבו על הרעיון שלכם כמו על  זרע ששותלים באדמה, כמה שלא תשקו אותו ייקח לו זמן להפוך לעץ עם פירות בשלים.   בינתיים תתרכזו יותר בתהליך עצמו ולא במטרה הסופית. תקבעו לעצמכם מטרות קטנות במהלך הדרך ושימו לב שבכל פעם שאתם כותבים אתם לומדים משהו חדש, גם אם זה רק להבין שמשהו שניסיתם לא עובד וצריך למצוא פיתרון אחר.   גם אם תתקדמו בצעדים קטנים מאוד בסוף תגיעו, הזמן שתשקיעו ישתלם.

4. צאו מהלופ – לפעמים לא עלינו קורה שנתקענו, נדמה שניסינו את כל הפתרונות  האפשריים, באר הרעיונות התייבשה ואנחנו מותשים ומבולבלים. קורה. צריך לדעת גם מתי לוותר לעצמינו. לפעמים עדיף פשוט להניח, במקום להתעקש כדאי לשחרר קצת ולצאת החוצה להתאוורר, להתמלא. אפשר לראות סרט, לקרוא תסריט ואולי סתם לעשות הליכה בים. לפעמים זה כל מה שצריך כדי שהרעיונות ישובו לזרום. בכל התהליך המאתגר הזה הכי חשוב שתזכרו להיות נחמדים ומלאי חמלה לעצמיכם.   

5. לכתוב כל יום – מי שאמר שהרצף חשוב צדק. אם בתחילת הכתיבה לקח לי כל פעם שעתיים רק "לחצות את הפחדים" ולהתיישב לכתוב, ככל שכתבתי הזמן הזה הלך והתקצר ומיום ליום השתפרתי.  ככל שתפסיקו לכתוב ליותר זמן, יהיה לכם יותר קשה לחזור. ייקח לכם זמן רק להיזכר בפרטי הסיפור ואיפה הייתם. אז חשוב להתמיד, אפילו רבע שעה של כתיבה ביום (!) תשאיר אתכם "בעניין". העיסוק היומיומי בתסריט ובדמויות יגרום לכך שהראש שלכם יהיה בסיפור גם כשאתם לא מול המחשב. רעיונות ופתרונות יעלו פתאום מבלי שהתכוונתם  בזמן נהיגה, שטיפת כלים וכו'.

6. טובים השניים מן האחד – אז נכון שלכתוב בזוג זה לא מתאים לכל אחד, וגם אם כן צריך למצוא את האדם הנכון – כזה שמתאים לכם מבחינת אופי, רצונות, טעם וסגנון כתיבה, אבל כשזה מצליח יש לכתיבה בזוג לא מעט יתרונות. קודם כל והכי חשוב יהיה לכם הרבה פחות זמן למחשבות שליליות, פחדים וחוסר ביטחון. גם לביקורת עצמית לא יישאר כמעט זמן (תהיו עסוקים בלבקר את הפרטנר:))  אז כשנפטרנו מכל אלה הכתיבה הופכת להיות הרבה יותר ממוקדת ופרודוקטיבית. חוץ מזה יהיו לכם כפול רעיונות ופתרונות, ואם יש לכם מזל תמצאו מישהו שמשלים אתכם, שהחוזקות שלו הם החולשות שלכם ולהיפך, מישהו שיעניק לכם גב ותמיכה וירים אתכם כשאתם למטה, כמו בכל זוגיות טובה.
גם אם לא מתאים לכם לכתוב עם מישהו, עוד דרך היא פשוט לכתוב לצד מישהו. להיפגש באופן קבוע עם חבר או חברה (או יותר אפילו) שגם כותבים ופשוט לשבת לכתוב אחד לצד השני.  זה מוסיף משמעת, מנחם ומעודד ואפילו אפשר להציע פתרונות אחד לשני מדי פעם.

אז לסיכום, לא בטוח אם הצלחתי לעניין, לחדש, לעזור או להפתיע אבל פעם נוספת  השתלטתי על השדים שלי וכתבתי. הבעיה האמיתית הרי היא לא הפחד אלא הפחד מהפחד. ברגע שתבינו שזו רק מהמורה קטנה בדרך תהיו הרבה יותר חופשיים. אל תבזבזו את הפוטנציאל הרב שטמון בכם על פחד, אף פעם אל תתייאשו עד שתמצאו את הדרך שעובדת לכם. ואם תגלו איזה פטנט חדשני אשמח אם תחלקו אותו איתי.

המאמר מאת מרב נחום, תסריטאית ובימאית, יוצרת שותפה בסדרת הדרמה "מגדלים באוויר" (ערוץ 10) ומנחה סדנאות לכתיבת תסריט. מחיר מיוחד לחברי התעשייה לסדנאות הקרובות. סדנת מתחילים ב24.4 וסדנת מתקדמים לפיתוח פרוייקט ב21.4.