סיכום אירוע – יום עיון בנושא יצוא פורמטים לחו"ל

צילום: יח"צ

להלן מספר אירועים ברוח התקופה האחרונה - מכירת מוביליאיי לאינטל תמורת סכום פעוט של 15 מיליארד דולר, פייסבוק סוגרת עמודים ופרופילים על הפרת זכויות יוצרים, ומדינת ישראל מדורגת בין 3 הכלכלות הצומחות במדינות ה-OECD.

למה אני מספר לכם את זה? כי ביום שלישי האחרון קיים מכון היצוא יום עיון שכותרתו "יצוא פורמטים לחו"ל" בבית התעשיינים בת"א. את האירוע כיבדו בנוכחותם עשרות משתתפים שלמיטב הבנתי הגיעו מעולמות תוכן שונים, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות.

הכתבה באדיבות איתי ליפקה- יצירת תכנים וניהול ערוצי YouTube

אם תשאלו אותי מה הלך שם, אז כמו שאני רואה את הדברים האירוע נחלק ל-2 חלקים – ההתחלה, שהייתה קצרה יחסית, עסקה בסיוע שמעניק משרד הכלכלה והתעשייה לטובת יצוא תכנים לחו"ל. בשאר הזמן שנותר, שזה אומר החלק הארי של האירוע, זכו המשתתפים להאזין להרצאות ופאנלים שעסקו בתוכן, חו"ל ומה שבינם.

איך קשורים כל הדברים שציינתי בפסקה הראשונה? קשור, ובתקווה עוד כמה רגעים תבינו לאן אני חותר. האם היה שווה להקדיש חצי יום כדי לקחת חלק באירוע? ברור שכן! כל תירוץ לקחת הפסקה מעבודת היצירה הקדחתנית שאני מצוי בה הרי הוא מבורך. להגיד לכם שאחרי שלקחתי חלק באירוע שכזה אני הולך להפוך למכונה לייצור וייצוא פורמטים? אולי... אבל בינתיים בואו נתמקד במה מה היה באירוע:

החלק ראשון – SHOW ME THE MONEY:
אני לא יודע אם מכירת הפורמט הגדול הבא שיצא מישראל תניב את הסכומים של מובילאיי, אבל אין לי צל של ספק שכל מי שהגיעו לאירוע היו חותמים על קבלת מענק של בין 500 אלף למיליון דולר, אותו תוכלו לקבל ממשרד הכלכלה והתעשייה על מנת להשקיע את הכסף בתוכן המנצח שלכם.

כן כן, מה שאתם שומעים - אתם יכולים לקבל עד מיליון דולר מהמדינה, בזכות קרן הפרויקטים והמכרזים הבינ"ל שנועדה לסייע להפקת תכנים - למשל אם יש לכם פיילוט לסדרה שאתם רוצים להפיץ בחו"ל תוכלו להגיש בקשה ואם תעשו את זה כמו שכתוב בבייבל של משרד הכלכלה והתעשייה (הידוע בכינויו "נהלי עבודה"), תוכלו לקבל מענק מהקרן.

בגדול אומר שישנם שני מסלולים, בהם כספי הקרן של משרד התמ"ת והתעשייה יכולים להיות שלכם:

מסלול ראשון – עבור פרויקטים שעלותם הינה עד 500 אלף דולר, הקרן תסייע לכם במימון הכנת הצעה למכרז עם מענק של עד 50% ולא יותר מ-400 אלף דולר.

מסלול שני – עבור פרויקטים שעלותם הינה עד 1 מיליון דולר, הקרן תסייע לכם אם תציגו להם הוכחת היתכנות לפרויקט שלכם, עם מענק של עד 50% ולא יותר מ-500 אלף דולר.

אם זה לא אומר לכם משהו, כנראה שאתם פשוט לא קהל היעד של אותם מענקים, שכן הם מכוונים בעיקר לחברות הפקה וגופי שידור שכן יש להם את היכולת להרים הפקה בסדר גודל שמצדיק עלויות שכאלה. חלק מהמשתתפים הביעו את מורת רוחם על כך שהכלים של משרד הכלכלה והתעשייה אינם רלוונטיים עבורם בגלל דרישות הסף, אך לפני שהרוח יוצאת לכם מהמפרשים אני מציע בחום לפנות לנציגי משרד הכלכלה והתעשייה ולהבין מהם איך למה וכמה תקבלו.

יאמר לזכותם של נציגי משרד הכלכלה והתעשייה שנעשה כאן מהלך אדיר. יש נכונות, יש רצון, והכי חשוב – יש תקציב שמיועד ליצירה ישראלית, המצביע על הכרה בכך שתוכן הוא ענף ייצוא לכל דבר, ולכן אתם תזכו לקבל סיוע כלכלי ומקצועי כל עוד הדבר תורם לפיתוח המשק וליצירת מקומות עבודה. היתרון שבדבר הוא שלא יבחנו אתכם על איכות התוכן עבורו תבקשו מענק, אך בד בבד, חשוב להדגיש שאם הכוונה שלכם היא לקבל מענק שכל תכליתו הינה ביטוי אומנותי, זו לא הכתובת.

להגיד לכם שיהיה קל לקבל את הכסף? לא תנסו, לא תדעו ואף אחד לא הבטיח שזה יהיה פשוט. מה שכן, החלק השני של האירוע סיפק המון חומר למחשבה, אז ברשותכם בואו נדבר קצת עליו.

החלק השני – 50 shades of content:
אז אחרי שעסקנו בשילוב האטרקטיבי של פיננסים ובירוקרטיה, עברנו לדיונים שעסקו בנושאים שקרובים קצת יותר לליבם של רוב באי הכנס.
זה התחיל בסקירה מפי הגב' מירב שיפמן אודות תוכן ישראלי שמשודר ברחבי העולם – בקצרה אומר, כי קל לנו לשכוח (או יותר נכון להגיד שאנחנו פשוט לא טורחים לזכור), שיש ה-מ-ו-ן סדרות ותכניות ישראליות שנמכרו בחו"ל במהלך העשור והאחרון. שיפמן נגעה בנקודות כגון "הצלחה/אי-הצלחה של תוכן בישראל לא מעידה על הצלחה בחו"ל", "גם אם הגענו לחו"ל זה לא מבטיח הצלחה" ו"בואו תנסו לראות איזה תוכן כן נמכר ולאן, ומשם תסיקו במה כדאי להתמקד".

מבחינתי זה היה מופע חימום מעולה לקראת ראיון ה-Q&A שנערך מיד לאחר מכן וכותרתו "בין כאוס להגשמה". על תקן המראיינת - גלי מאירי, מייסדת אתר התעשייה.קום, בעוד שעל תקן המרואיין - השחקן ליאור רז, יוצר ושחקן ראשי בסדרה "פאודה" שאני מניח שאין צורך להציג, אבל חשוב לי להשחיל לכם פעם נוספת שהיא נמכרה ל-Netflix.

זו הפעם הראשונה שיצא לי לראות את ליאור רז בגודל טבעי, ומה אני אגיד לכם - התרשמתי לטובה. הדיבור שלו היה בלתי אמצעי, והוא ענה על כל השאלות שהוא נשאל בצורה עניינית, בין אם הן הוצגו על-ידי גלי המראיינת או מצד הקהל, שלא התבייש לשאול על הכל מהכל. מה שאהבתי מאוד בשיחה הזו הוא שהעיסוק בין העולם האישי למקצועי נעשה בטוב טעם. בין היתר הוא סיפר על איך ילדותו במעלה אדומים שבירושלים והשירות הצבאי ביחידה קרבית עיצבו את מי שהוא ובאו לידי ביטוי בסדרה, ציין אנקדוטות מהפקת הסדרה וההתנהלות מול YES בישראל ו-NETFLIX בחו"ל, ונתן פה ושם כמה טיפים למי שמעוניינים לקדם את התכנים שלהם בחו"ל.

אני יכול לסכם את הריאיון הזה כזריקת מוטיבציה למי שאכן רוצים להצליח, בין אתם בשלב של כתיבה, הפקה או פוסט-פרודקשן. תירוצים יש בשפע ושמעתי כמה אנשים שאמרו לי אח"כ "כן הוא הצליח כי הוא מוכר" – אז נכון שליאור רז הצליח, ונכון שהוא מוכר, אבל יש אינספור דרכים להצליח ולקדם את התוכן שלכם, בין אם אתם תקבלו מענק ממשרד הכלכלה והתעשייה ובין אם אתם מוכרים יותר או פחות מליאור רז.

ולמה אני כותב את הקלישאה הזו? קודם כל כי אני מאמין בה, ושנית ההרצאה הבאה הייתה מפיו של יהל קורן מחברת ME ME ME מקבוצת דורי מדיה. הנושא של ההרצאה היה "מודלים חדשים ליצירת תוכן", ואני מאוד מתחבר לדברים שנאמרו בה. בגדול מה שאתם צריכים לדעת הוא שהיום כל אחד ואחת מכם יכולים להפיץ את התוכן שלכם לכל העולם בעזרת האינטרנט - נשמע פשוט נכון?

אז זהו שלא... קודם כל כי יש הרבה סקפטים שיגידו לכם למה לא ולמה אי אפשר, ושנית כמי שעושה זאת בעצמו (בהצלחה לא מבוטלת אם יורשה לי לציין), צריך להשקיע המון עבודה כדי שזה יקרה (אבל זה אפשרי...).

הצחיק אותי לראות איך האוזניים של כמה מהיושבים קהל הזדקרו ברגע שהם שמעו שניתן להרוויח אחלה כסף וחשיפה דרך האינטרנט מתחילים לרשום את הדברים הללו על דף. התאכזבתי שגבעון שניר, שהיה אמור להיות הנואם המקורי של ההרצאה לא הגיע, אבל יאמר לזכותו של יהלי קורן, שהוא ייצג את הבוס בכבוד.

מכאן עברנו להרצאתו של עו"ד אייל ברוק בנושא הגנה על זכויות יוצרים והיבטים משפטיים של פורמטים. אי אפשר היה להישאר אדישים לדברים שנאמרו על ידו. קודם כל כי הוא לוקח נושא לא פשוט, ומנגיש אותו בצורה ידידותית לאדם מן השורה (הרביעית במקרה שלי), אך מעבר לכך, כמות השאלות שהופנו לעברו של עו"ד ברוק במהלך הרצאתו וגם לאחר שהסתיימה, הוכיחה שנושא הזכויות המשפטיות של יוצרים רלוונטי לרבים מהמשתתפים בכנס, וכנראה שגם עבורכם, לכן לא משנה באיזה שלב של יצירת התכנים אתם נמצאים (כתיבה / הפקה / פוסט / הפצה) – רצוי שתהיו בקיאים בהיבטים המשפטיים ותתנהלו בהתאם.

היום נחתם ב"פאנל סיפורי הצלחה" בהנחייתה של הגב' מירה גשל, מנהלת ענף תוכן קולנוע טלוויזיה ומוזיקה במכון היצוא (שיש לה אחלה טייטל, אבל מעבר לכך באמת עושה רושם של מישהי שרוצה לעזור), אשר הציגה שאלות בנושאים שונים לגב' טליה שחר (אולפני הרצליה), מר הראל יוספסון (Volley Formats), מר רודריגו גונזלס (חברת VEO) והגב' אודליה יקיר (עיתונאית ומפתחת תוכן).

נהניתי להקשיב לאנקדוטות שהעלו המשתתפים בפאנל, שסיפקו תובנות אישיות שלהם על הצלחה של פורמטים בארץ ובחו"ל ועל מה שמייחד את הפורמטים שמפתחים בישראל. התרשמתי שכל אחד ואחת מהם יודעים על מה הם מדברים, שהם אכן מדברים מניסיון וכנראה גם מאוד עסוקים (בשל פגישות שתואמו לחלקם לפני ואחרי השתתפותם בפאנל ומנעו מהקהל לשמוע עוד כמה תובנות שאני בטוח שהיו יכולים לספק).

אני מודה שמבחינתי היו דברים שנאמרו שלא תמיד התיישבו בקנה אחד עם כל מה שאני מאמין בו ו/או דברים שנאמרו על ידי פאנליסטים ו/או מרצים אחרים שדיברו בכנס. אבל בסופו של יום, זו גם השורה התחתונה – יש אין ספור דרכים לקדם את התוכן שלכם ולהצליח איתו בחו"ל, אם רק תאמינו שזה אפשרי.

על הכותב:
איתי ליפקה, עוסק ביצירת תכנים וניהול ערוצי YouTube
ניתן להיות עימו בקשר במייל  ItayLipka@gmail.com