17 שנים ניהלתי והגשתי ברדיו "קול רגע", בדרך לתחנה הבאה...
מנחה אירועים תמיד, בעל מדור תרבות בעיתון, תכף גדל לטלוויזיה וחולם להיות שחקן :-)
מנחה אירועים תמיד, בעל מדור תרבות בעיתון, תכף גדל לטלוויזיה וחולם להיות שחקן :-)
דברים שכדאי לדעת עליי
דיויד עזרן, יליד חצור הגלילית, מנחה, שדרן רדיו, מפיק אירועים ובעל מדור תרבות במוסף "זה מה יש" של "ישראל היום".
חולם להיות שחקן. בגיל 9 לערך שכנה של הורי סיפרה לאימי שבתאטרון הקהילתי המקומי מחפשים ילד להצגה "בוסתן ספרדי", כבר בערב נשלחתי לאודישן ששאב אותי לעולם הבמה, שיחקתי את הנער מושון ואפילו זכיתי להופיע בבית לסין, ילד אחד בין כעשרים מבוגרים. בהצגה השנייה "עלילות נאסר א- דין" כבר שיחקתי בתפקיד הראשי וברור היה לי שהדרך לעולם המשחק סלולה. עד גיל 15 שיחקתי בכל הצגה בית ספרית והייתי עצוב מאוד אם לא היו מבליטים אותי עם תפקידים נחשבים, הבנתי שאני אוהב את הבמה. בגיל 16 גיליתי חיידק חדש- מיקרופון. שטפתי כלים במועדון ולפני כל הופעה היו "מזעיקים" אותי מעמדת הכיור במטבח לעמדת הדי.ג'י לקבל את אומן הערב.
באמצע שנות ה-90', הסקאלה הייתה מוצפת בתחנות רדיו פיראטיות וממאזין קבוע שעונה על כל החידות והשעשועונים ב"רדיו חזק" הצלחתי להפוך לשדרן רדיו שחד למאזיניו חידות ומשתעשע איתם כל יום 14:00-16:00 (ברור לכם שבשלב הזה בית הספר הפסיק לעניין אותי כי מבחינתי היום נגמר לקראת התכנית...) באותן שנים חבר'ה בני גילי העריצו את מראדונה, שוורצנגר או סטאלון ואני הייתי מחובר לשוש עטרי, נתיב רובינזון ועופר נחשון. חלמתי על היום שאתגייס לצבא, היה לי ברור שדרכי לתאטרון צה"ל או גלי צה"ל. "זרקו" אותי לחיל הים, אבל גם 3 שנים של בחילות לא העלימו את חיידק הרדיו. כשהשתחררתי מהצבא נרשמתי ללימודי קריינות ושלחתי קורות חיים לכל הבא ליד- הכל נגרס. וכמו באגדות, הכל קרה במקרה... בדרך חזרה מהנחיית ערב קריוקי בקיבוץ מגידו עצרתי לקפה בקיבוץ בית קשת (מתחם אולפני רדיו "קול רגע") מבעד לחלונות האולפן השקוף נתתי לאיש שבפנים להרגיש כמו "האח הגדול", רק שהוא לא אהב את הרעיון וסימן לי להיכנס, הוא אפילו שיחק איתי בשידור ונתן לי מתנה כרטיס זוגי לחוף "לבנון" שבכינרת. יצאתי מהאולפן בידיעה שמצד אחד נגעתי בעולם הרדיו שאני כל כך נמשך אליו אבל מצד שני לא עשיתי כלום כדי להגשים את החלום ולהפוך אותו לקריירה אמיתית.
חיכיתי בחוץ עד שאותו שדרן (עומר דיין) יסיים וייצא החוצה. החלפנו כמה מילים ואחרי יום-יומיים הוא הזמין אותי לפגישה עם מנהל התכניות דאז. מאז הכל היסטוריה, הגשמתי חלום ילדות והפכתי לשדרן רדיו, מפיק ראשי ומנהל תכניות.
אשקר אם אומר שהפסקתי לחלום ושהטלוויזיה לא קורצת לי, אפילו התנסיתי קצת: "בית ספר למוסיקה", "הכוכב הבא לאירוויזיון", "לא נפסיק לשיר", "מסע קיץ", "יום בחיי", "לגעת באופק"... ועכשיו התקבלתי למסלול מגישי הטלוויזיה של "רשת" (ערוץ 13)
היום – 2017 מסלול מגישי טלוויזיה, בית הספר לטלוויזיה "רשת".
2002 – 2001 תעודה, קורס קריינות רדיו וטלוויזיה, "אולפני גבע", גבעתיים.
1997 – 1986 קריית חינוך "אורט" חצור הגלילית.
1997 - 1994 תעודות, קורס מדריכים צעירים של החברה למתנ"סים וקורס מנהיגות צעירה להכשרת
בני נוער, מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, התרבות והספורט.
1997 – 1994 הכשרות תיאטרון ודרמה, מתנ"סים חצור הגלילית וגבעת חביבה.
2001 – 2017 תפקידים שונים ברדיו "קול רגע", כדלקמן:
2017 - 2003 מנהל תכניות ושדרן בכיר,
תכנון לוח שידורים וביצועו,
פיקוח על צוות שדרנים,
יזום תכניות חדשות ואיתור כשרונות חדשים.
2008 – 2002 מפיק ראשי,
סידור עבודה של מערך תכניות,
תיאומים עם אגף כספים וארגון.
2002 – 2001 שדרן, עורך מוסיקלי, כתב שטח.
2008 – 2007 תעודת עיתונאי, מנהלת ליגת העל בכדורסל לגברים, תל אביב.
היום – 2005 תעודת עיתונאי, לשכת העיתונות הממשלתית, ירושלים.
2017 השתתפות בפאנל מומחים של גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" בערוץ 2 (קשת)
2015 חבר בוועדה המקצועית של "בית הספר למוסיקה" בערוץ 2 (קשת)
2009 הנחיית אירוע התרמה למען ילדים בסיכון של המרכז החינוכי "לגעת באופק" מבית
'פתחון לב' בהיכל 'נוקיה' ת"א- האירוע שודר בערוץ 2.
2009 השתתפות בתכנית הטלוויזיה "יום בחיי" בערוץ HOT בידור ישראלי.
2008 השתתפות בתכנית הטלוויזיה "מסע קיץ" בערוץ הילדים.
2005 השתתפות בתכנית הטלוויזיה "לא נפסיק לשיר" בערוץ 2 (שודר גם בערוץ המוסיקה 24)
2016 – 2014 עיתונאי, בעל טור ועורך העיתון "סטטוס הצפון".
2017 עיתונאי, בעל טור שבועי בעיתון "מבט".
היום – 2017 עיתונאי, בעל טור שבועי במוסף "זה מה יש" של "ישראל היום".
היום – 1994 ענף אמרגנות והפקה.
עברית.
קישור 1
חולם להיות שחקן. בגיל 9 לערך שכנה של הורי סיפרה לאימי שבתאטרון הקהילתי המקומי מחפשים ילד להצגה "בוסתן ספרדי", כבר בערב נשלחתי לאודישן ששאב אותי לעולם הבמה, שיחקתי את הנער מושון ואפילו זכיתי להופיע בבית לסין, ילד אחד בין כעשרים מבוגרים. בהצגה השנייה "עלילות נאסר א- דין" כבר שיחקתי בתפקיד הראשי וברור היה לי שהדרך לעולם המשחק סלולה. עד גיל 15 שיחקתי בכל הצגה בית ספרית והייתי עצוב מאוד אם לא היו מבליטים אותי עם תפקידים נחשבים, הבנתי שאני אוהב את הבמה. בגיל 16 גיליתי חיידק חדש- מיקרופון. שטפתי כלים במועדון ולפני כל הופעה היו "מזעיקים" אותי מעמדת הכיור במטבח לעמדת הדי.ג'י לקבל את אומן הערב.
באמצע שנות ה-90', הסקאלה הייתה מוצפת בתחנות רדיו פיראטיות וממאזין קבוע שעונה על כל החידות והשעשועונים ב"רדיו חזק" הצלחתי להפוך לשדרן רדיו שחד למאזיניו חידות ומשתעשע איתם כל יום 14:00-16:00 (ברור לכם שבשלב הזה בית הספר הפסיק לעניין אותי כי מבחינתי היום נגמר לקראת התכנית...) באותן שנים חבר'ה בני גילי העריצו את מראדונה, שוורצנגר או סטאלון ואני הייתי מחובר לשוש עטרי, נתיב רובינזון ועופר נחשון. חלמתי על היום שאתגייס לצבא, היה לי ברור שדרכי לתאטרון צה"ל או גלי צה"ל. "זרקו" אותי לחיל הים, אבל גם 3 שנים של בחילות לא העלימו את חיידק הרדיו. כשהשתחררתי מהצבא נרשמתי ללימודי קריינות ושלחתי קורות חיים לכל הבא ליד- הכל נגרס. וכמו באגדות, הכל קרה במקרה... בדרך חזרה מהנחיית ערב קריוקי בקיבוץ מגידו עצרתי לקפה בקיבוץ בית קשת (מתחם אולפני רדיו "קול רגע") מבעד לחלונות האולפן השקוף נתתי לאיש שבפנים להרגיש כמו "האח הגדול", רק שהוא לא אהב את הרעיון וסימן לי להיכנס, הוא אפילו שיחק איתי בשידור ונתן לי מתנה כרטיס זוגי לחוף "לבנון" שבכינרת. יצאתי מהאולפן בידיעה שמצד אחד נגעתי בעולם הרדיו שאני כל כך נמשך אליו אבל מצד שני לא עשיתי כלום כדי להגשים את החלום ולהפוך אותו לקריירה אמיתית.
חיכיתי בחוץ עד שאותו שדרן (עומר דיין) יסיים וייצא החוצה. החלפנו כמה מילים ואחרי יום-יומיים הוא הזמין אותי לפגישה עם מנהל התכניות דאז. מאז הכל היסטוריה, הגשמתי חלום ילדות והפכתי לשדרן רדיו, מפיק ראשי ומנהל תכניות.
אשקר אם אומר שהפסקתי לחלום ושהטלוויזיה לא קורצת לי, אפילו התנסיתי קצת: "בית ספר למוסיקה", "הכוכב הבא לאירוויזיון", "לא נפסיק לשיר", "מסע קיץ", "יום בחיי", "לגעת באופק"... ועכשיו התקבלתי למסלול מגישי הטלוויזיה של "רשת" (ערוץ 13)
היום – 2017 מסלול מגישי טלוויזיה, בית הספר לטלוויזיה "רשת".
2002 – 2001 תעודה, קורס קריינות רדיו וטלוויזיה, "אולפני גבע", גבעתיים.
1997 – 1986 קריית חינוך "אורט" חצור הגלילית.
1997 - 1994 תעודות, קורס מדריכים צעירים של החברה למתנ"סים וקורס מנהיגות צעירה להכשרת
בני נוער, מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, התרבות והספורט.
1997 – 1994 הכשרות תיאטרון ודרמה, מתנ"סים חצור הגלילית וגבעת חביבה.
2001 – 2017 תפקידים שונים ברדיו "קול רגע", כדלקמן:
2017 - 2003 מנהל תכניות ושדרן בכיר,
תכנון לוח שידורים וביצועו,
פיקוח על צוות שדרנים,
יזום תכניות חדשות ואיתור כשרונות חדשים.
2008 – 2002 מפיק ראשי,
סידור עבודה של מערך תכניות,
תיאומים עם אגף כספים וארגון.
2002 – 2001 שדרן, עורך מוסיקלי, כתב שטח.
2008 – 2007 תעודת עיתונאי, מנהלת ליגת העל בכדורסל לגברים, תל אביב.
היום – 2005 תעודת עיתונאי, לשכת העיתונות הממשלתית, ירושלים.
2017 השתתפות בפאנל מומחים של גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" בערוץ 2 (קשת)
2015 חבר בוועדה המקצועית של "בית הספר למוסיקה" בערוץ 2 (קשת)
2009 הנחיית אירוע התרמה למען ילדים בסיכון של המרכז החינוכי "לגעת באופק" מבית
'פתחון לב' בהיכל 'נוקיה' ת"א- האירוע שודר בערוץ 2.
2009 השתתפות בתכנית הטלוויזיה "יום בחיי" בערוץ HOT בידור ישראלי.
2008 השתתפות בתכנית הטלוויזיה "מסע קיץ" בערוץ הילדים.
2005 השתתפות בתכנית הטלוויזיה "לא נפסיק לשיר" בערוץ 2 (שודר גם בערוץ המוסיקה 24)
2016 – 2014 עיתונאי, בעל טור ועורך העיתון "סטטוס הצפון".
2017 עיתונאי, בעל טור שבועי בעיתון "מבט".
היום – 2017 עיתונאי, בעל טור שבועי במוסף "זה מה יש" של "ישראל היום".
היום – 1994 ענף אמרגנות והפקה.
עברית.
קישור 1
הצטרפו לקהילה המקצועית של התעשיה
