למי אין פנסיה בישראל?

צילום: DPC

בניגוד לציבור השכירים שם חלה חובת הפרשה ותשלום תנאים מסויימים מכח חקיקה וצווי הרחבה (כמו לדוגמא פיצויי פיטורים, פנסיית חובה) והתנאים משולמים במשותף על ידי העובד והמעביד, ציבור העצמאים נאלץ לדאוג לעצמו וכרגיל במקומותינו כאשר אנו מגיעים לדאוג לעצמנו, מה עוד שהדבר בא בדרך כלל על חשבון השוטף, אנו מתעלמים ודוחים את הביצוע. ברור שעצם העובדה כי חלק מציבור העצמאים סובל מתזרים מזומנים בעיתי משפיע גם כן באופן שלילי על גובה ההפקדה לפנסיה.

התוצאה היא שעצמאים אשר מצליחים לייצר בשוטף הכנסה נאה ,מגיעים לגילאים המבוגרים יותר עם חסכון נמוך לפרישה, חסכון שזהה לעיתים לחסכון אשר נצבר על ידי עובד שכיר שמרוויח פחות מהשכר הממוצע במשק.

 לפרטים על פנסיית התעשיה השווה הכנסו

לכנס הפיננסים 2014 בנובמבר הכנסו

יש לציין כי בעבר , למרות שהטבות המס היו נמוכות יותר, היו העצמאים מפקידים לקופות גמל, קופות הגמל הבנקאיות. סביר להניח כי "זמינות הקופה", לאחר 15 שנה, גרם לכך שהעצמאי ראה בקופה חסכון לטווח בינוני ועל כן הפקיד לשם כספים.

 
תיקון 3 אשר הפך את כל הקופות לקופות קצבתיות החל מ-2008 וקודם לכן החובה להפקדה לרובד ראשון לקיצבה ושינוי זמן פרעון הקופה לגיל 60 פגע בגובה ההפקדות ולצערנו עדין לא נמצא הפתרון הנכון אשר יחזיר ויגביר את קצב הפקדות העצמאים.

עד כמה המצב חמור?

עובד שכיר אשר משכורתו הינה 15,000 ש"ח נהנה בד"כ מתנאים סוציאלים המסתכמים בהפקדה חודשית של כ-4,500 ש"ח לחודש או כ-54,000 ש"ח לשנה.

ההפקדה נובעת כתוצאה מהפקדת מעביד בסך של כ- 2,250 ש"ח לטובת פיצויים, תגמולים קרן השתלמות וביטוח לאי כושר עבודה ומהפקדת עובד של כ-750 ש"ח מידי חודש לתגמולים וקרן השתלמות.

כלומר עבור עובד שכיר נחסכות מידי שנה כ-3.5 משכורות חודשיות לצורך הפנסיה וגם זה לא תמיד מספיק.

כמה מתוך העצמאים שאנו מכירים מפקידים 3.5 הכנסות חודשיות מידי שנה לפנסיה? מעט מאד אם בכלל.
נכון העצמאים אינם נהנים מהפקדת מעביד , אך "העדרו" של מעביד אינה משנה את העובדה כי הצורך הסוציאלי של העצמאי זהה לפחות , אם לא גדול יותר מהצורך של העובד השכיר.

במה עוזרת המדינה לעצמאים?

יש לזכור כי החלת "פנסיית חובה" על ציבור העצמאים לא יצאה אל הפועל אך לעומת זאת מס ההכנסה הגדיל את ההכרה בהפקדת עצמאים לתנאים סוציאלים ולקרן השתלמות.

אם בעבר הסתכמה ההכרה בהפקדה של כ-15,000 ש"ח בשנה כיום יכול עצמאי, המרוויח מידי חודש פעמים מהשכר הממוצע במשק,  המעוניין לנצל את מלוא הטבות המס להפקיד כ-34,000 ש"ח לטובת קרן פנסיה , ביטוח או קופת גמל ועוד כ-18,480 ש"ח לטובת קרן השתלמות.

אז מה צריכים העצמאים לעשות:

ראשית ההפנמה כי פנסיה הינה בעיה קריטית אשר אינה הופכת להיות פשוטה יותר ככל שאנו מתבגרים,
וכי הצורך הפנסיוני בפרישה ובשוטף אינם נגזרים ממעמד המס שלך.

עובד עצמאי כמו כל עובד שכיר צריך לדאוג בזמן הן לסכנות הביטוחיות היומיומיות והן לצבירת החסכון לעת פרישה, העדרו של מעביד אכן מקשה על היכולת לשלם סכומים גבוהים אך אינו מייתר את הצורך הזה ומחייב לעיתים להצטמצם ביום יום על חשבון דאגה לעתיד.

לזכור כי מס ההכנסה הכיר בצורך הזה של העצמאי והגדיל את תקרת ההפקדה המותרת לצורך רכישת תנאים סוציאלים.

לעיתים ובכפוף להתיעצות מתאימה ובכדי להגיע לסכומים הגונים לעת פרישה יתכן וכדאי לעצמאי להפקיד גם מעבר לתיקרה המוכרת להטבות מס.

ולא פחות חשוב, למה לדחות את ההפקדות הפנסיוניות לתום השנה? הפקדה בשוטף תאפשר לעצמאים "לא להילחץ" בסוף השנה ולפספס לעיתים את מועד ההפקדה ולא פחות חשוב לדאוג להגנה ביטוחית שוטפת לעצמאי ולבני משפחתו.

הכתבה באדיבות חברת הפניקס יוזמת פנסיית התעשיה
ירון שמיר יעביר הרצאה בכנס הפיננסים 2014

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**