לרגל יום הולדתו ה 95 מחפש דר' ישראל מכטיי אוזן קשבת לסיפורו

צילום: יחצ

דר' ישראל מכטיי בן ה 95 הוא מחלוצי הרפואה הראומטולוגית בארץ. בפוסט בפייסבוק מקשרות הנכדות המסורות לכתבה שפורסמה בעיתון הארץ לפני מספר שנים. עם זאת, נראה כי הרצון לשתף ולספר הוא גדולף ודר' מכטיי מחפש עתה מישהו שיתעד שוב את סיפור חייו בזמן מלחמת העולם השניה, כחייל בצבא הרוסי, כשבוי וכאסיר בגולאג.

בפוסט כותבת הנכדה:

חברים - אשמח לעזרתכם:
זה סבא שלי, האיש והאגדה, מושא הערצתי - ד"ר ישראל מכטיי.
ולסבא שלי יש חלום, שלרגל יום הולדתו ה95 המתקרב (ולרגל יום השואה שכבר כמעט כאן), יתפרסם סיפורו המיוחד מתקופת השואה. זמנו איתנו כבר קצוב, ותקוותו היא שלפחות הסיפור שלו ישאר אחריו.
לפני מספר שנים התפרסמה הכתבה עליו בעיתון הארץ, אך הוא מבקש שהיא תתפרסם שוב, או שכתבה אחרת תתפרסם במקום אחר. הוא אפילו מוכן לממן כזה פרויקט.
זה אדם שמעולם לא ביקש עזרה בחייו, אבל בתור חלוץ הרפואה הראומטית בארץ, ואדם שתמיד נתן לכולם, וגידל אותנו באהבה גדולה וקבלה אינסופית - אני מבקשת עבורו. מי יכול לעזור לי להגשים חלום לגיבור שלי?

אנחנו באתר תעשיה שמחים להרים את הכפפה ולפרסם קול קורא, מי שמעוניין לתעד את סיפורו של דר' ישראל מכטיי.

באפריל 41' היה מכטיי סטודנט צעיר, בשנתו הראשונה ללימודי רפואה באוניברסיטת מינסק. את חלומותיו קטע צו גיוס לצבא האדום. כעבור חודשיים, ביוני, פלש הצבא הגרמני אל תוך ברית המועצות ומכטיי מצא את עצמו בחזית בלי שום ניסיון וידע קרבי. כעבור חודש, ב-22 ביולי, הוא נפל בשבי הגרמני.

במשך שלוש שנים שרד במחנות השבויים הגרמניים, כשהוא מסתיר את יהדותו ומתחזה למוסלמי מטורקיסטן. כמו מאות אלפי שבויים אחרים של הצבא האדום, הוא הועבר בין המחנות בצעדות אינסופיות, בתנאים לא אנושיים של קור ורעב, כשסביבו רק הרג ומוות. בתום המלחמה, במקום לשקם את רסיסי חייו, נכלא על ידי הנ-ק-וו-ד, המשטרה החשאית של המשטר הסובייטי, והואשם, כשאר השבויים ששרדו, בסיוע לצבא הגרמני. הוא נשלח לגולאג, מחנה עבודה בכפייה שנועד למתנגדי המשטר, בהרי אורל.

מכטיי שרד גם שם. עם שחרורו מהגולאג הסובייטי הטמין את זיכרונותיו ואת היומן שכתב עמוק באחת המגירות והמשיך את חייו מהנקודה שנפסקו. הוא סיים את לימודי הרפואה, נישא להלה, עלה ארצה, בנה את ביתו בפתח תקוה, היה לאב ועבד כרופא צעיר בבית החולים בילינסון. זו היתה נקודת ההתחלה של קריירה ענפה בתחום המחלות השיגרוניות (ראומטיות), שמכטיי היה מראשוני הרופאים בארץ שהתמחו בו. (מתוך הכתבה בהארץ)

עתה, 60 שנה אחר כך, הוא משתוקק לחלוק את סיפור חייו.

מי שמעוניין ליצור קשר עם המשפחה, שישוחח עם נכדתו סיון במייל הזה: sivanleaman@gmail.com